רמב"ן:
וטעם
שמה
קברו
את
יצחק
-
שלא
אמר
'קברתי'
,
בעבור
היות
עשו
עמו
בקבורת
אביהם
(ראה
בר'
לה
,
כט)
,
ולא
ירצה
עתה
להזכירו;
ועוד
שלא
יצטרך
להאריך
לאמר
'שמה
קברנו
את
יצחק
ושמה
קברו
את
רבקה
אשתו'
,
כי
לא
היה
הוא
בקבורת
אמו.
והזכיר
להם
בצואתו
המערה
והנקברים
בה
לגדל
המקום
,
כדי
שיזדרזו
לקברו
שם.
ואמר
"אשר
קנה
אברהם
לאחזת
קבר"
(לעיל
,
ל)
,
להודיע
כי
אברהם
צוה
שיהיה
המקום
ההוא
בית
הקברות
להם
לאחזת
עולם
,
אבל
למטה
כשאמר
"ויקברו
אותו
בניו
אל
מערת
שדה
המכפלה
אשר
קנה
אברהם...
לאחזת
קבר"
(ראה
בר'
נ
,
יג)
,
נתכון
הכתוב
לרמוז
כי
ביעקב
נשלמה
כונת
הצדיק
,
כי
לשלשתם
קְנָאָה
,
ולא
יקברו
בה
עוד
איש
,
ועל
כן
לא
צוה
יוסף
שיקברו
אותו
במערה
עם
אבותיו.
וראיתי
במכילתא
לרבי
שמעון
בן
יוחאי
(בשלח
יט)
,
שאמר
להם
יוסף:
וכשאתם
מעלין
אותי
,
קברו
אותי
בכל
מקום
שתרצו
,
מקובל
אני
שאיני
נכנס
לקבר
אבותי;
שאינו
נכנס
לקבר
אבות
אלא
שלשה
אבות
ושלש
אמהות
,
שנאמר:
שמה
קברו
את
אברהם
וגו'
,
ואומר
"בקברי
אשר
כריתי
לי"
(בר'
נ
,
ה)
-
בי
הוא
פוסק.
ויתכן
שרמז
להם
באמרו
ושמה
קברתי
את
לאה
,
שכבר
החזיק
הוא
במערה
,
ואמר
זה
כנגד
עשו
,
שלא
יערער
הוא
או
בניו
בקבורתו
,
לטעון
שהמערה
שלו
כי
הוא
הבכור
,
והוא
הראוי
להקבר
עם
אבותיו.
ואעפ"י
שהלך
אל
ארץ
אחרת
(ראה
בר'
לו
,
ו)
,
יהיו
נושאים
אותו
משם
כאשר
ישאו
בניו
את
יעקב
,
כי
ירצה
להקבר
עם
אבותיו
הקדושים
ולאחד
אתם
בקבורה;
ואם
יקבר
שם
עשו
לא
יקבר
שם
יעקב
,
כי
אין
לשתי
משפחות
בית
קבורה
אחד;
וזהו
גם
כן
מה
שאמר
"בקברי
אשר
כריתי
לי"
(בר'
נ
,
ה)
,
שכבר
כרה
לו
הקבר
להחזיק
בו.
וזה
טעם
"ויעל
עמו
גם
רכב
גם
פרשים"
(שם
,
ט)
,
כי
ידע
זדון
עשו
ובניו;
וכן
היה
מעשה
,
כי
מצינו
בספר
דברי
הימים
ליוסף
בן
גוריון
(יוסיפון
ע' 10
)
וזולתו
ממספרי
הקדמוניות
,
כי
בא
צפו
בן
אליפז
בן
עשו
ועשה
עמהם
קטטה
על
זה
עד
שערכו
מלחמה
,
ותגבר
יד
יוסף
ותפשו
עם
מבחר
גבוריו
והביאו
למצרים
,
ועמד
שם
בתפיסה
כל
ימי
יוסף
,
וברח
משם
במותו
והלך
לארץ
כנפנייא
ומלך
על
כתים
ברומה
,
ובסוף
הָמְלַך
על
כל
ארץ
איטלייא;
והוא
אשר
מלך
ראשון
על
רומה
,
והוא
אשר
בנה
ההיכל
הראשון
והגדול
מאשר
נבנו
ברומה.
וגם
רבותינו
הזכירו
(סוטה
יג
,
א)
מזה
הענין
מקטטת
עשו
במערה.
והכתוב
שאמר
בכאן
"וישב
יוסף
מצרימה
הוא
ואחיו
וכל
העולים
אתו
לקבור
את
אביו
אחרי
קברו
את
אביו"
(בר'
נ
,
יד)
,
בא
לרמוז
,
שלא
מת
אחד
מכולם
במלחמה
ולא
בדרך
,
שעמד
להם
זכות
הנביא
וזכות
יוסף
שעלו
עמו.
ולא
צוה
יוסף
כאשר
צוה
אביו
,
לשאת
אותו
לקברו
בארץ
עתה
,
כי
לא
יניחוהו
בית
פרעה
,
כי
לכבוד
הוא
להם;
ועוד
שאם
ילכו
עמו
אחיו
ובית
אביו
,
יגזלו
ויגנבו
אנשי
הארץ
את
כל
אשר
להם;
ואיננו
דרך
כבוד
שיוליכוהו
שם
אחרים.
ואמר
יוסף
אל
אחיו
"אנכי
מת"
(בר'
נ
,
כד)
,
כי
אחיו
חיים
היו
,
כי
האריכו
ימים
יותר
ממנו
,
כאשר
אתה
רואה
בלוי
(שמ'
ו
,
טז).
ואמר
"וישבע
יוסף
את
בני
ישראל"
(בר'
נ
,
כה)
,
כי
בראותו
שאחיו
זקנים
,
השביע
כל
בניהם
וכל
בית
אביו
,
שיצוו
גם
את
בני
בניהם
לעת
הגאולה
,
כי
כלם
יודעים
הגלות.