תנ"ך - עד כל־ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עֹ֖ד כָּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ: (בראשית פרק ח פסוק כב)

טקסט וניקוד:

עֹד כָּל־יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ: (בראשית פרק ח פסוק כב)

טקסט בלבד:

עד כל־ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו: (בראשית פרק ח פסוק כב)

תיקון קוראים:

עד כל־ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו: (בראשית פרק ח פסוק כב)

תרגום אונקלוס:
עוֹד כָּל יוֹמֵי אַרעָא זְרוּעָא וּחצָדָא וְקוֹרָא וְחוֹמָא וְקֵיטָא וְסִתוָא וְיֵמָם וְלֵילֵי לָא יִבטְלוּן :

עין המסורה:
עד - י"ד חסר (בלישנא): *בר' ח , כב; יט , יב; ש"ב יד , לב; מ"א יב , ה; יר' ב , ט; יג , כז; טו , ט; לג , יג; הו' יב , א , י; *מי' א , טו; זכ' ח , ד , כ; תה' לט , ב. עד - י"ב חסר: בר' ח , כב; יט , יב; ש"ב יד , לב; מ"א יב , ה; יר' ב , ט; יג , כז; לג , יג; הו' יב , א , י; מי' א , טו; זכ' ח , ד , כ.

מסורה גדולה:
עד י"ד חס' כל ימי מי לך פה טוב לי לכו עד לכן עד אריב לא תטהרי אושיבך עד רד עד היורש עד ישבו אשר יבאו תעברנה בא שמשה אשמרה לפי מחסום.

מסורה קטנה:
עד - י"ד חס'; וקיץ - ל'; וחרף - ל'.

רש"י:
עוד כל ימי הארץ... לא ישבתו - ששה עתים הללו שני חדשים לכל אחד ואחד , כמו ששנינו: חצי תשרי ומרחשון וחצי כסליו - זרע; חצי כסליו וטבת וחצי שבט - קור וכו'; בבבא מציעא (קו , ב). קור - קשה מחורף. חורף - עת זרע שעורים וקיטניות החריפין להתבשל מהר , והוא חצי שבט ואדר וחצי ניסן. [קציר - חצי ניסן ואייר וחצי סיון.] קיץ - [חצי סיון תמוז וחצי אב] הוא זמן לקיטת תאנים וזמן שמיבשין אותן בשדות , ושמו קיץ , כמו "הלחם והקיץ לאכול הנערים" (ש"ב טז , ב). חום - הוא סוף ימות החמה: חצי אב ואלול וחצי תשרי , שהעולם חם יותר , כמו ששנינו במסכת יומא (כט , א): שילהי קייטא קשה מקייטא. ויום ולילה לא ישבתו - מכלל ששבתו כל שנת המבול , שלא שמשו המזלות , ולא ניכר בין יום ובין לילה (ראה ב"ר לד , יא). לא ישבותו - לא יפסקו כל אלה מלהתנהג כסדרן.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
עוד כל ימי הארץ - לאות , כי יש לה קץ קצוץ. ומה נכבד דרש (סוכה מה , ב) "סביב שמנה עשר אלף" (יח' מח , לה) , רק לא ידענו אחד מני אלף (ע"פ איוב לג , כג). זרע וקציר - חילק השנה לשנים , ואחר כן לארבעה: קור כנגד החום , וקיץ כנגד החורף; והם ארבע תקופות השנה. וכולם יום ולילה יחלקו , כי מה שיחסר מזה יוסיף בזה , ואחר כן ישוב העודף ויחסר ויוסיף על החסר , עד היותם בשוה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
ועוד כל ימי הארץ - יש אומרים , כי לעולם היא עומדת (ע"פ קה' א , ד). ויש אומרים , כי יש לה סוף ועת; והעד: "המה יאבדו ואתה תעמוד" (תה' קב , כז). וכבר רמזתי לך האמת ב'פרשת בראשית' (בר' א , א). זרע - הקדים להזכיר מִחְיַת האדם , כי כל שנה יזרעו ויקצרו , לא בשנת המבול. וקור - רביעית השנה , ותחילתה בהיות השמש במזל גדי , כי מאז יחלו הימים להאריך. וחם - בזמן עלות השמש בפאת צפון. וחרף - הרביעית הנשארה. והחל מעלות השמש לדרום , בעבור כי לדרום פני הגלגל הגדול; והוא סוד.

ר' יוסף בכור שור:
לא אוסיף לקלל... את האדמה - שאשחית את עשב הארץ והבהמות והחיות; רק החטאין , אביא עליהן דֶבֶר או חרב , והעולם ינהג את מנהגו , כמו שהוא אומר זרע וקציר וגו'.

רד"ק:
עוד כל ימי הארץ - כתב החכם רבי אברהם: באמרו כל ימי הארץ - לאות , כי יש לה קץ קצוץ. זרע וקציר - חלק השנה לשני חלקים: זרע וקציר; ואחר כן לארבע תקופות: קר וחם , קיץ וחרף. ואמר יום ולילה , כי בארבע התקופות יחלקו היום והלילה בשעורם , בתוספת היום וחסרונו , ובתוספת הלילה וחסרונו , ובהשואתם; הכל לפי התקופות הארבע. ובכלם , בין היום ובין הלילה עשרים וארבע שעות. והחסרון והתוספת לפי שנוי המקומות והתקופות. ואמר לא ישבותו - מלמד ששבתו בשנת המבול. ואמת , כי זרע וקציר - שבתו , כן קר וחם וקיץ וחרף - שבתו למקבלים , וכן יום ולילה , כי לא הבדילו בין יום ולילה בתבה. ואפשר , כי בארבעים יום וארבעים לילה שהיה הגשם (ראה בר' ז , יב) , לא היו השמש והירח והכוכבים מאירים , כי היו מעננים כל אותן הימים. ובדברי רבותינו ז"ל (ב"ר לד , יא): אמר רבי יוחנן: לא שמשו מזלות כל שנים עשר חדש. אמר לו רבי יונתן: שמשו , אלא שלא היה רשומן ניכר. רבי אליעזר ורבי יהושע; רבי אליעזר אומר: לא ישבותו - לא שבתו. רבי יהושע אומר: לא ישבותו - מכאן ששבתו. ועוד בדבריהם ז"ל (שם): רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר , וכן היה רבי דוסא אומר כדבריו: חצי תשרי מרחשון וחצי כסלו - זרע; חצי כסלו טבת וחצי שבט - חרף; חצי שבט אדר וחצי ניסן - קור; חצי ניסן אייר וחצי סיון - קציר; חצי סיון תמוז וחצי אב - קיץ; חצי אב אלול וחצי תשרי - חם. רבי יהודה היה מונה מתשרי , ורבי שמעון היה מונה ממרחשון.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וספר שכבר קבל השם יתעלה קרבנו ושעה אליו , ואמר שלא יוסיף עוד להשחית האדמה בעון האדם , לפי שיצר לב האדם רע מנעוריו , ויטה האדם מפני זה אל התאוות הגופיות; והנה יקשה צאתו מזאת התכונה הרעה , אם לא יקבל המוסר בזה מזולתו; וזה היה סבה לדורות הקודמים , אשר נשחתו במימי המבול , לנטות אל מה שנטו אליו מהתאוות , כי עדיין לא נתפשטה בדורות ההם ידיעת האמת בזה , ואיך ראוי שיתנהגו בעניין הטובות והרעות. ואולם עתה שלא נשאר רק נח וביתו , וכבר השיג נח האמת בזה , הנה יקבלו המוסר ממנו הבאים אחריו מזרעו. ולזה לא יתכן שיִמָּצֵא לעולם המין האנושי בכמו זה האופן מרוע ההנהגה אשר היה בו הדור הנשחת במי המבול. ובהיות העניין כן , הנה לא יצטרך השם יתעלה אל כמו זה האופן מהגעת העונש לאנשים במה שיבא; ולזה גזר השם יתעלה שלא יוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשה במי המבול , ושכל ימי הארץ ימשך בה זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף , עד שיִשְלַם בזה מה שיצטרך להוית הצמחים ההוים בה , ולבעלי חיים; ויום ולילה לא ישבותו - שלא ימשך מהם בחלק הנגלה מהארץ התועלת אשר בעבורו נמצאו , כמו שקדם בפרשת בראשית (בה"פ בר' א , יד); וזה כולו להורות שלא יפסד זה החלק הנגלה מהארץ לעולם.
ריכוז קישורים