תנ"ך - והלכו
עמים
רבים
ואמרו
לכו׀
ונעלה
אל־הר־ה'
אל־בית
אלהי
יעקב
וירנו
מדרכיו
ונלכה
בארחתיו
כי
מציון
תצא
תורה
ודבר־ה'
מירושלם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְֽהָלְכ֞וּ
עַמִּ֣ים
רַבִּ֗ים
וְאָֽמְרוּ֙
לְכ֣וּ׀
וְנַעֲלֶ֣ה
אֶל־הַר־יְהוָ֗ה
אֶל־בֵּית֙
אֱלֹהֵ֣י
יַעֲקֹ֔ב
וְיֹרֵ֙נוּ֙
מִדְּרָכָ֔יו
וְנֵלְכָ֖ה
בְּאֹרְחֹתָ֑יו
כִּ֤י
מִצִּיּוֹן֙
תֵּצֵ֣א
תוֹרָ֔ה
וּדְבַר־יְהוָ֖ה
מִירוּשָׁלִָֽם:
(ישעיהו פרק ב פסוק ג)
וְהָלְכוּ
עַמִּים
רַבִּים
וְאָמְרוּ
לְכוּ׀
וְנַעֲלֶה
אֶל־הַר־יְהוָה
אֶל־בֵּית
אֱלֹהֵי
יַעֲקֹב
וְיֹרֵנוּ
מִדְּרָכָיו
וְנֵלְכָה
בְּאֹרְחֹתָיו
כִּי
מִצִּיּוֹן
תֵּצֵא
תוֹרָה
וּדְבַר־יְהוָה
מִירוּשָׁלִָם:
(ישעיהו פרק ב פסוק ג)
והלכו
עמים
רבים
ואמרו
לכו׀
ונעלה
אל־הר־ה'
אל־בית
אלהי
יעקב
וירנו
מדרכיו
ונלכה
בארחתיו
כי
מציון
תצא
תורה
ודבר־ה'
מירושלם:
(ישעיהו פרק ב פסוק ג)
והלכו
עמים
רבים
ואמרו
לכו׀
ונעלה
אל־הר־יהוה
אל־בית
אלהי
יעקב
וירנו
מדרכיו
ונלכה
בארחתיו
כי
מציון
תצא
תורה
ודבר־יהוה
מירושלם:
(ישעיהו פרק ב פסוק ג)
תרגום יונתן:
וִיהָכוּן
עַמְמִין
סַגִּיאִין
וְיֵימְרוּן
אֵיתוֹ
וְנִיסַק
לְטוּר
בֵּית
מַקדְּשָׁא
דַייָ
לְבֵית
שְׁכִינַת
אֱלָהֵיהּ
דְּיַעֲקֹב
וְיַלְפִינַנָא
מֵאוֹרחָן
דְּתָקְנָן
קֳדָמוֹהִי
וּנהָך
בְּאֻלפַן
אוֹרָיתֵיהּ
אֲרֵי
מִצִיוֹן
תִּיפּוֹק
אוֹרָיתָא
וְאֻלפַן
פִּתגָמָא
דַייָ
מִירוּשׁלֶם
:
עין המסורה:
אל
-
הר
-
י"ו:
*שמ'
ג
,
א;
יט
,
כג;
כד
,
יג;
לד
,
ב
,
ד;
*במ'
כז
,
יב;
דב'
לב
,
מט;
לד
,
א;
יהו'
טו
,
י;
יש'
ב
,
ג;
טז
,
א;
נו
,
ז;
יח'
מ
,
ב;
מי'
ד
,
ב;
תה'
מג
,
ג;
שה"ש
ד
,
ו.
וכל
'אל
הר
הכרמל'
דכותהון.
אל
-
בית
-
ב'
בסיפרא:
יש'
ב
,
ג;
כט
,
כב.
אל
-
בית
-
כל
סיפרא
'על
בית
,
ועל
בית'
בר
מן
ב'
'אל
בית':
יש'
ב
,
ג;
כט
,
כב.
אל
-
בית
-
כל
מלכים
,
ישעיהו
,
ירמיהו
ותרי
עשר
'על
בית'
,
'ועל
בית'
בר
מן
י"א
'אל
בית'
,
'ואל
בית'
(לא
כולל
'אל
-
בית
-
אל'):
מ"א
יד
,
י;
יש'
ב
,
ג;
כט
,
כב;
יר'
לג
,
יד;
לה
,
ב;
לז
,
טז
,
יח;
מי'
ד
,
ב;
זכ'
ה
,
ד
(פעמיים);
מל'
ג
,
י.
וירנו
-
ג'
(ב'
מלא
וחד
חסר):
שו'
יג
,
ח;
יש'
ב
,
ג;
מי'
ד
,
ב.
ודבר
-
יי'
-
ז':
ש"א
ג
,
א;
ש"ב
כד
,
יא;
מ"א
יז
,
כד;
יח
,
א;
מ"ב
כ
,
ד;
יש'
ב
,
ג;
מי'
ד
,
ב.
מסורה גדולה:
אל
הר
י"ו
ומשה
היה
ויקם
משה
לא
יוכל
העם
והיה
נכון
ויפסל
שני
עלה
אל
הר
עלה
ויעל
מבעלה
שלחו
כר
במראות
אלהים
והלכו
וחבירו
והביאותים
שלח
אורך
עד
שיפוח
.
וכל
אל
הר
הכרמל
דכותהון
.
כל
סיפרא
על
בית
ועל
בית
בר
מן
ב'
אל
בית
לכן
כה
אמר
יי'
והלכו
עמים
.
מסורה קטנה:
אל
-
הר
-
י"ו
וכל
הכרמל
דכות';
אל
-
בית
-
[ב'
בסיפ'];
וירנו
-
ג';
ודבר
-
יי'
-
ז'.
רש"י:
אל
בית
אלהי
יעקב
-
לפי
שהוא
קראו
'בית':
"בית
אל"
(בר'
כח
,
יט)
,
לפיכך
קראו
על
שמו
,
אבל
אברהם
קראו
'הר':
"בהר
יי'
יראה"
(בר'
כב
,
יד);
יצחק
קראו
'שדה':
"לשוח
בשדה"
(בר'
כד
,
סג;
ראה
שו"ט
פא
,
ב).
ר' יוסף קרא:
והיה
באחרית
הימים
נכון
יהיה
הר
בית
יי'
בראש
ההרים;
כלפי
שאמר
למעלה
"ונותרה
בת
ציון
כסוכה
בכרם"
(יש'
א
,
ח)
,
חזר
וריפא
ואמר:
נכון
יהיה
הר
בית
יי'
בראש
ההרים
ונשא
מגבעות
-
שבמקום
שעבדו
שם
הגוים
את
אלהיהם
על
ההרים
הרמים
ועל
הגבעות
ימאסון
איש
איש
את
אלהיו
,
ויאמרו:
לכו
ונעלה
אל
הר
יי'
אל
בית
אלהי
יעקב
ויורנו
מדרכיו
ונלכה
באורחותיו.
כי
מציון
תצא
תורה
-
כל
זה
דברי
האומות
,
שכך
יאמרו
האומות:
שהרי
אנו
רואים
כי
מציון
יוצאה
תורה.
תצא
-
לשון
הווה
הוא;
'אֵישַנט'
בלעז.
ראב"ע:
והיה
-
והנה
לא
היו
ימים
אחרי
ישעיהו
שלא
היו
שם
מלחמות
,
והנה
זה
כתב
בספר
בן
גוריון
ובספרי
פרס
ומדי
,
כי
המלחמה
לא
שקטה
בבית
שני
,
ועוד
הכתוב
העיד
ולא
ילמדו
עוד.
ידענו
כי
הר
הבית
לא
יהיה
נשא
,
רק
פירושו:
נכון
יהיה
הר
הבית
-
שירוצו
אליו
מארבע
הפיאות
,
כאילו
הוא
נשא
מכל
הגבעות.
ונהרו
-
מגזרת
נָהָר
בעבור
מרוצתו.
ושפט
השופט
,
והוא
המשיח;
כמו
"אשר
ילדה
אותה
ללוי"
(במ'
כו
,
נט).
לאתים
-
כמו
"את
מחרשתו
ואת
אתו"
(ש"א
יג
,
כ)
,
ודגשות
התי"ו
לחסרון
הנח
הנעלם
שהוא
במלת
אתו.
למזמרות
-
שיזמרו
בהם
הכרמים.
ר' אליעזר מבלגנצי:
והלכו
עמים
רבים
-
כשימצאו
תוחלתם
ותקותם
על
בית
אלהים
אמונה
ולא
אכזב.
ואמרו:
לכו
ונעלה
אל...
יי'...
ויורנו
מדרכיו
ונלכה
בארחותיו
כי
מציון
תצא
תורה
-
אין
תורה
ודבר
יי'
,
כי
אם
היוצא
מציון
ומירושלם
,
ואין
אלהי
אמת
,
כי
אם
אלהי
יעקב;
וישליכו
איש
אלילי
כספו
וזהבו
,
לקרא
כלם
בשם
יי'
ולעובדו
שכם
אחד
עם
ישראל
(ע"פ
צפ'
ג
,
ט).
רד"ק:
והלכו.
לכו
ונעלה
אל
הר
-
כל
עם
יאמר
לחבירו.
כי
מציון
-
זה
דברי
הנביא
,
לא
דברי
העמים;
כלומר:
למה
יאמרו
העמים
לכו
ונעלה...
ויורנו
מדרכיו?
כי
מציון
תצא
תורה
ומצוה
לכל
העמים.
והמורה
הוא
מלך
המשיח
,
ועליו
אמר
"ושפט"
(להלן
,
ד).