תנ"ך - ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא־ישא גוי אל־גוי חרב ולא־ילמדו עוד מלחמה: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשָׁפַט֙ בֵּ֣ין הַגּוֹיִ֔ם וְהוֹכִ֖יחַ לְעַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹא־יִשָּׂ֨א ג֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹֽא־יִלְמְד֥וּ ע֖וֹד מִלְחָמָֽה: פ (ישעיהו פרק ב פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא־יִשָּׂא גוֹי אֶל־גּוֹי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה: פ (ישעיהו פרק ב פסוק ד)

טקסט בלבד:

ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא־ישא גוי אל־גוי חרב ולא־ילמדו עוד מלחמה: פ (ישעיהו פרק ב פסוק ד)

תיקון קוראים:

ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא־ישא גוי אל־גוי חרב ולא־ילמדו עוד מלחמה: פ (ישעיהו פרק ב פסוק ד)

תרגום יונתן:
וִידִין בֵּין מַלכְוָתָא וְיוֹכַח לְעַמְמִין סַגִּיאִין וִיעָפְפוּן סֵיפֵיהוֹן לְסִיכִּין וּמוֹרָניָתְהוֹן לְמַגְּלִין לָא יִטוֹל עַם בְּאַפֵּי עַם זֵין וְלָא יִתאָלְפוּן עוֹד מִיבְּכֵין קְרָבָא :

עין המסורה:
וכתתו - ג': יש' ב , ד; מי' ד , ג; זכ' יא , ו. לאתים - ב': יש' ב , ד; מי' ד , ג. וחניתותיהם - ב' , חד מלא וחד חסר: יש' ב , ד; מי' ד , ג. ישא - ל"ז: בר' לב , כא; מ , יג , יט; שמ' כ , ז; כג , כא; וי' יט , ח; כ , יז; במ' ו , כו; ט , יג; יא , יב; דב' א , לא; ה , יא; י , יז; כח , מט , נ; לג , ג; יהו' כד , יט; ש"ב יד , יד; יש' ב , ד; ג , ז; ח , ד; י , כד; מ , יא; מב , ב; נז , יג; יח' יב , יב; יח , כ (פעמיים); מי' ב , ד; חב' א , ג; חגי ב , יב; זכ' ו , יג; תה' כד , ה; מש' ו , לה; איוב ז , יג; איכה ג , כז; קה' ה , יד.

מסורה קטנה:
וכתתו - ג'; לאתים - ב'; וחניתותיהם - ב' חד מל' וחד חס'.

רש"י:
לאיתים - 'קולטריש' בלעז. מזמרות - 'שרפיש' בלעז , שזומרין בהן את הכרמים.

ר' יוסף קרא:
ושפט בין הגויים - "הר בית יי'" (לעיל , ב) , הוא הר ציון , יהיה שופט בין הגוים; כלומר: אותם בני אדם שיהיו גרים בו יהיו שופטים בין הגוים. והוכיח - בלעז 'אאדרצרד'. וכתתו חרבותם לאתים - בלעז 'קוֹלְטְרְש'. מזמרות - בלעז 'שרפש''. ולא (בנוסחנו: לא) ישא גוי אל גוי חרב - כלפי שאמר למעלה "אדמתכם לנגדכם זרים אוכלים אותה" (יש' א , ז) , ואמר "חרב תאוכלו" (שם , כ) , חזר ואמר: ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.

ראב"ע:
והיה - והנה לא היו ימים אחרי ישעיהו שלא היו שם מלחמות , והנה זה כתב בספר בן גוריון ובספרי פרס ומדי , כי המלחמה לא שקטה בבית שני , ועוד הכתוב העיד ולא ילמדו עוד. ידענו כי הר הבית לא יהיה נשא , רק פירושו: נכון יהיה הר הבית - שירוצו אליו מארבע הפיאות , כאילו הוא נשא מכל הגבעות. ונהרו - מגזרת נָהָר בעבור מרוצתו. ושפט השופט , והוא המשיח; כמו "אשר ילדה אותה ללוי" (במ' כו , נט). לאתים - כמו "את מחרשתו ואת אתו" (ש"א יג , כ) , ודגשות התי"ו לחסרון הנח הנעלם שהוא במלת אתו. למזמרות - שיזמרו בהם הכרמים.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ועל ידי שיבאו עמו בברית לילך בדרכיו ולשמע בקולו , יהיה המקום לשופט ולמוכיח בין גוי לגוי הנלחמים ומתגרים זה עם זה , וכל משפטיו ודינו יקבלו עליהם , הן לזכות הן לחובה , ואיש "על מקומו יבא בשלום" (שמ' יח , כג). ולא יצטרכו עוד גוי אל גוי חרב על שלוקח ארצו מידו , להלחם בו להוציאה מידו , אלא יזמינהו לדין לירושלם לשמע משפט תורת אלהינו; ולא יסרב , כל כך יהא מורא שמים עליהם , ויקבל דינו עליו החייב כזכאי; והוא שאמר למעלה "לכו ונעלה אל... יי'... וירנו מדרכיו" (לעיל , ג) - אם הדין עמי או עמך; ו'לכו ונעלה' - הזמנת בעל דין הוא. והואיל ולא יצטרכו להלחם עוד , יעסקו ביישוב העולם לעבוד איש אדמתו; והחרב אשר היתה לו תמול שלשם להלחם , תהיה לו היום לאתים , וכן החניתות - למזמרות. והרי תראו שאף שאר אומות , שאינם לימודי אלהינו ולא נתן משכנו ומקדשו בתוכם , יבאו מארץ רחוקה לשמו , לילך בארחותיו , ונהרו אליו , קל וחומר אתה בית יעקב אשר בחר לו לסגולה , לכו בארחותיו! ונלכה באור יי' - בלי מכשול ונגף.

רד"ק:
ושפט - השופט , הוא מלך המשיח. וכן "ויגד ליעקב" (בר' מח , ב) - המגיד; "ויאמר ליוסף" (שם , א) - האומר; והדומים להם , כמו שכתבנו ב'ספר מכלל' (נב , א). אמר , כי אם יהיה בין גוי לגוי מלחמה או תביעות ביניהם , יבואו למשפט לפני המשיח , שיהיה אדון כל העמים; והוא יוכיח להם ויאמר למי שימצא אתו העָוֶל: ישֵר המעֻוָת לבעל דינך! ומפני זה לא תהיה מלחמה בין עם לעם , כי הוא ישלים ביניהם , ולא יצטרכו לכלי מלחמה , וכתתו אותם לעשות מהם כלי עבודת האדמה. לאתים - הַמַר שחופרים בו , נקרא 'את'. ודגש תי"ו לאתים , מקום הנח אשר במלת "את מחרשתו ואת אֵתו" (ש"א יג , כ). למזמרות - הם הכלים שזומרין בהם הגפנים והעצים , כמו "וכרמך לא תזמר" (וי' כה , ד).

ר' יוסף כספי:
ושפט - רמז ל"הר" (לעיל , ב) , כלומר: יושב בהר; ורבים כן לאין מספר. לאתים - הם כלי החפירה בארץ , ובלעז שמם 'אישאדש' ומזמרות - הם הכלים אשר בם יוסרו הזמורות , ולעזם 'פורא דורש'. ולאו דוקא חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות , והקש על זה בענינים החמורים. ישא - ירים. ולא ילמדו עוד מלחמה - כי לא יהיה צרך לזה , כי שלום ושקט יהיה אז. והפך זה ראוי במקומות , כטעם "ללמדם מלחמה" וגו' (שו' ג , ב); "ללמד בני יהודה קשת" וגו' (ש"ב א , יח). "ודבר בעתו מה טוב" (מש' טו , כג) , ולכן האשימם במקומות וזמנים ידועים , ואמר "והעם לא שב עד המכהו" וגו' (יש' ט , יב) , כמו שאבאר עוד. ורבים כן בתורה ובמקרא , ובאור יותר ימצא ב'גביע'.
ריכוז קישורים