תנ"ך - ימים על־שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יָמִים֙ עַל־שָׁנָ֔ה תִּרְגַּ֖זְנָה בֹּטְח֑וֹת כִּ֚י כָּלָ֣ה בָצִ֔יר אֹ֖סֶף בְּלִ֥י יָבֽוֹא: (ישעיהו פרק לב פסוק י)

טקסט וניקוד:

יָמִים עַל־שָׁנָה תִּרְגַּזְנָה בֹּטְחוֹת כִּי כָּלָה בָצִיר אֹסֶף בְּלִי יָבוֹא: (ישעיהו פרק לב פסוק י)

טקסט בלבד:

ימים על־שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא: (ישעיהו פרק לב פסוק י)

תיקון קוראים:

ימים על־שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא: (ישעיהו פרק לב פסוק י)

תרגום יונתן:
יוֹמִין עִם שְׁנִין יְזוּעוּן דְּשָׁרַן לְרוּחצָן אֲרֵי סָף עֲבוּרָא עַלְלָא לֵית לְמִכנַשׁ :

עין המסורה:
בטחות - ג': ראה לעיל. אסף - ב': יש' לב , י; לג , ד.

מסורה קטנה:
אסף - ב'.

רש"י:
ימים על שנה - כמו "ספו שנה על שנה" (יש' כט , א) , ותמיד עוונותיכם מתגברים , וסוף תרגזנה אילו שהן עכשיו לבטח , כי יכלה מהם בציר הענבים , ואסף התבואה לא יבא אל הבית. אסף - שם דבר , לכך טעמו למעלה , ונקוד פתח (היינו: סגול).

ר' יוסף קרא:
נשים שאננות - הקופאות על שמריהן (ע"פ צפ' א , יב). כנגד שהן יושבות עכשיו שאננות , תרגזנה. ימים על שנה - ימים ושנים. כי כלה בציר - שהייתי משפיע להם טובה. אוסף בל יבא (בנוסחנו: יבוא) - אף הוא פתח (ראה לעיל , ו); ופתרונו: אסיפת התבואה בל יבא; וכל זמן שאדם אוסף דגנו בעתו ותירושו במועדו , הוא יושב בביתו שאנן ושקט , אבל כשכלה בציר ואוסף בל יבא , תאחזנו חרדה ורגזה ורעדה; אף כאן , כלפי שיושבות עכשיו שאננות ובוטחות מרוב כל , הנה ימים באים שתרגזנה ותחרדנה.

ראב"ע:
ימים - הטעם: שנה על שנה. "רגזה" (להלן , יא) - בחסרון נו"ן. והנגיד אמר שהוא לשון ציווי , ואם הוא על לשון זכר; ורבי משה הכהן אמר שהוא שם הפעל. אוסף - הטעם כפול: אוסף התבואה.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ימים על שנה - שתדיר הפחד גדל והולך , כי כלה בציר , והרכה בכם והענוגה , אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך , תמות ברעב (ע"פ דב' כח , נו). אוסף - הזרע.

רד"ק:
נשים - כתרגומו: "מדינן"; וכן בנות: "כריכן". אמר כנגד ערי יהודה , שהיו חושבות להיות שאננות ובטוחות , אמר להם: אע"פ שאתם שאננות עתה , עוד תרגזנה. ימים על שנה - עִם שנה , כמו "ויבאו האנשים על הנשים" (שמ' לה , כב); רוצה לומר: שנה עם שנה , כלומר: לא שנה אחת לבד , אלא שנה אחר שנה תרגזנה; כי האויב ישחית הקציר והבציר , ואחר כן יגלה אותם ותהינה הערים חרבות. אוסף - אסיפת התבואה. ונבואה זו אפשר לפרשה עתידה על חרבן ארץ ישראל כלה וחרבן בית המקדש בימי צדקיהו , או חרבן בית שיני; וכן תרגם יונתן "כי ארמון נטש" (להלן , יד): "בית מקדשא חרוב". ויהיה נחמה "עד יערה עלינו רוח ממרום" (להלן , טו) , וכל הפרשה - עתידה בימות המשיח. או תהיה נבואה זו על חרבן ערי ישראל וגלותם בימי הושע בן אלה , ויהיה פירוש "כי ארמון נטש" על שומרון , שהיא ארמון מלך ישראל , וגם על ערי יהודה שתפשם מלך אשור (ראה יש' לו , א); ותהיה נחמת "עד יערה עלינו רוח" בימי חזקיהו אחר מגפת מחנה אשור.

ר' ישעיה מטראני:
ימים על שנה תרגזנה בוטחות - כלומר: תמיד הן ברוגז. אוסף - התבואה. בלי יבוא - כמו שהיה רגיל לבוא הבית בכל שנה.
ריכוז קישורים