תנ"ך - חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על־חלצים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חִרְדוּ֙ שַֽׁאֲנַנּ֔וֹת רְגָ֖זָה בֹּטְח֑וֹת פְּשֹׁ֣טָֽה וְעֹ֔רָה וַחֲג֖וֹרָה עַל־חֲלָצָֽיִם: (ישעיהו פרק לב פסוק יא)

טקסט וניקוד:

חִרְדוּ שַׁאֲנַנּוֹת רְגָזָה בֹּטְחוֹת פְּשֹׁטָה וְעֹרָה וַחֲגוֹרָה עַל־חֲלָצָיִם: (ישעיהו פרק לב פסוק יא)

טקסט בלבד:

חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על־חלצים: (ישעיהו פרק לב פסוק יא)

תיקון קוראים:

חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על־חלצים: (ישעיהו פרק לב פסוק יא)

תרגום יונתן:
אִיתְּבַרוּ דְּיָתְבִין שְׁלֵיוָא זָעוּ דְּשָׁרַן לְרוּחצָן שְׁלַחוּ וְאִתעַרטַלוּ וְאֵיסַרוּ עַל חַרצִין :

עין המסורה:
שאננות - ג': ראה לעיל , ט. בטחות - ג': ראה לעיל , ט. וחגורה - ב' מלא (בלישנא): יש' ג , כד; לב , יא. וחגורה - ב' (חד חסר וחד מלא): ש"ב יח , יא; יש' לב , יא.

מסורה גדולה:
חגורה ב' מל' ותחת חגורה נקפה וחגורה על חלצים .

מסורה קטנה:
שאננות - ג'; רגזה - ל'; פשטה - ל'; וערה - ל'; וחגורה - ב' מל'.

רש"י:
רגזה - כמו 'לרגז'; פשוטה - כמו 'לפשוט'; ועורה - כמו 'לערות' , לשון "עריה" (מי' א , יא); וחגורה - כמו 'לחגור'; לכך טעמן למעלה. וכן תירגם יונתן: "ואיתערטלו ואסרו על חרצין" - מתוך שיפשיטו ויתערממו מבגדיהם , לא יחגרו על בגדיהם , כי על מתניהם.

ר' יוסף קרא:
רגזה תאחז בוטחות. פשוטה ועורה וחגורה. פשטה - כמו "הפשט בגדיך" (ראה יח' טז , לט). ועורה - התערטלי ערום ועריה. וחגורה על חלצים - והגביהי בגדייך מעל רכובותייך לעבור בנהרות , כאשה ההולכת בגלות.

ראב"ע:
חרדו - על לשון זכר , כמו "אם תעירו" (שה"ש ב , ז); "אם תמצאו" (שם ה , ח); בדרך קצרה. רגזה - זכרתיו (לעיל , י) , וככה משפט פשוטה ועורה - שיפשטו הבגדים. ועורה - מגזרת "ערום ועריה" (יח' טז , ז); "עריה תעור" (חב' ג , ט). והנכון בעיני , כי ה"נשים" (לעיל , ט) - כמשמעם.

ר' אליעזר מבלגנצי:
רגזה - כמו 'רגזנה'; וכן 'פשוטנה' , 'ועורנה' , 'וחגרנה'. וערה - לשון גילוי בשר: "את מקורה הערה" (וי' כ , יח); "ערום ועריה" (יח' טז , ז).

רד"ק:
חרדו שאננות - אמר: חרדו , שהוא ציווי לזכרים , לפי שעניינו על העם אשר בתוך הערים. רגזה - ציווי הנקבות בא בנו"ן ה"א , ופעמים בנו"ן לבדה , כמו "קראן לו" (שמ' ב , כ) , ופעמים בה"א לבדה , כמו רגזה , וכן פשטה וערה וחגורה. ויש אומרים (ראה ראב"ע) כי ארבעתם מקור. ועורה - מן "ערום ועריה" (יח' טז , ז). וחגורה - מן 'וחגור שק' (ראה יש' כב , יב).

ר' יוסף כספי:
פשוטה - הטעם: להפשיט הבגדים. ועורה - מטעם "ערום ועריה" (יח' טז , ז); והכל מקור או צווי , כי הכל נכון. וחגורה על חלצים - לא אמר שיחגרו שק , אם כן אין זה מעיקר הכונה , וכן "אל תאכלו ממנו נא" (שמ' יב , ט) , וזולת זה רבים , ולכן הטעם: אבל חגורה על חלצים; כי אין ראוי ונהוג לגלות הערוה. ואולם באור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.

ר' ישעיה מטראני:
רגזה בוטחות - לזכר אתה אומר: 'רגז' , על משקל 'שמע'; 'שאל'; ולנקבה: 'רגזה'; וכן פשטה - לזכר: 'פשוט' , ולנקבה: 'פשוטה'; וכן ועורה - לזכר: 'עור' , ולנקבה: 'עורה'; והוא מלשון "ערום ועריה" (יח' כג , כט) , ואע"פ ש'עריה' מן 'ערה' ו'עורה' מן 'עור' , הרי הוא כמו 'כבש' , 'כשב'; כמו 'ניק' , 'ינק'; 'יעץ' , 'עוץ'.
ריכוז קישורים