תנ"ך - הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הִנֵּ֥ה יַשְׂכִּ֖יל עַבְדִּ֑י יָר֧וּם וְנִשָּׂ֛א וְגָבַ֖הּ מְאֹֽד: (ישעיהו פרק נב פסוק יג)

טקסט וניקוד:

הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד: (ישעיהו פרק נב פסוק יג)

טקסט בלבד:

הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד: (ישעיהו פרק נב פסוק יג)

תיקון קוראים:

הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד: (ישעיהו פרק נב פסוק יג)

תרגום יונתן:
הָא יַצלַח עַבדִּי מְשִׁיחָא יִראַם וְיִסגֵּי וְיִתקַף לַחדָּא :

עין המסורה:
ונשא - י"ב: ראה יש' ב , ב.

מסורה קטנה:
ונשא - י"ב; וגבה - ל'.

רש"י:
הנה ישכיל עבדי - הנה באחרית הימים יצליח עבדי יעקב - צדיקים שבהם.

ר' יוסף קרא:
הנה ישכיל עבדי - ישראל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד. ומדרש רבותינו (תנ"ב תולדות כ): ירום מאברהם שכתוב בו , "הרימותי ידי אל יי'" (בר' יד , כב) , ונשא ממשה שכתוב בו "כאשר ישא האומן את היונק" (במ' יא , יב) , וגבה ממלאכי השרת שכתוב בהם "וגביהם וגובה להם ויראה להם" (יח' א , יח).

ראב"ע:
הנה ישכיל עבדי - זאת הפרשה קשה מאד. ותועי רוח אמרו שהוא רמז לאלהיהם , ויפרשו עבדי - הגוף; וזה לא יתכן , כי הגוף לא ישכיל , ואפילו כשאדם חי; ועוד , מה טעם "יראה זרע יאריך ימים" (יש' נג , י) , והוא לא היה לו בן? ועוד , "יאריך ימים" , ולא היה כן? ועוד , "ואת עצומים יחלק שלל"!? והראיה גמורה , כי למעלה - "כי הולך לפניהם יי'" (לעיל , יב) - והם ישראל , ואחר כך "רני עקרה" (יש' נד , א) - והיא כנסת ישראל. והנה טעם עבדי - כל מי שהיה בגלות מישראל , והוא עבד השם. ורבים פירשוהו על משיח , בעבור שאמרו קדמונינו (ירוש' ברכות ב , ד [ה , א]) , כי ביום שחרב בית המקדש נולד משיח , והוא אסור בזיקים. והנה אין טעם לפסוקים רבים: "נבזה וחדל אישים" (יש' נג , ג); "מעוצר וממשפט לוקח" (שם , ח); "ויתן את רשעים קברו" (שם , ט). ומה טעם "יראה זרע יאריך ימים" (שם , י)? והגאון רב סעדיה ז"ל (ראה רס"ג ישעיה ע' שלג) פירש כל הפרשה על ירמיה , ויפה פירש. וטעם "יזה גוים רבים" (להלן , טו) - בפיו , בדרך נבואתו; גם כן כתב בתחילת ספרו - "כיונק לפניו" (יש' נג , ב) - כי קטן היה כאשר התנבא (ראה יר' א , ו). "ויי' הפגיע בו" (יש' נג , ו) , "והוא חטא רבים נשא" (שם , יב) - כי כן כתב "זכר עמדי לפניך לבקש עליהם טובה" (יר' יח , כ). "כשה לטבח יובל" (יש' נג , ז) - וכן כתב "ואני ככבש אלוף יובל לטבח" (יר' יא , יט). ופירש "ואת עצומים יחלק שלל" (יש' נג , יב) - על ארוחה ומשאת שנתן לו רב טבחים (יר' מ , ה). והנכון בעיני , כי כל הפרשה דבקה , כי מה טעם להזכיר ירמיהו אחר הנחמות ולפני הנחמות? והנה ידבר על כל 'עבד יי'' שהוא בגלות. או יהיה עבדי - כמו "ישראל עבדי" (יש' מא , ח) , וזה קרוב מזה. והנה ישכיל עבדי - יבין עבדי , כי עוד ירום. ונשא - מבניין נפעל.

ר' אליעזר מבלגנצי:
הנה ישכיל ויצליח מאד עבדי בימים ההם - הם המוכיחים ומשכילים לרבים , ונאנחים ונאנקים על כל רעותיהם (ע"פ יח' ט , ד); ועל למעלה מוסב , שאמר "שמע בקול עבדו" (יש' נ , י). וענויו ומחלתו (ראה יש' נג , ג ואי') - כענין "ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים" (תה' עג , יד) , וכאשר תראה באליהו (ראה מ"א יט , ד) , ובירמיהו (יד , יז) , ובכל הנביאים , ואף משה אמר "הרגני נא הרג... ואל אראה ברעתי" (במ' יא , טו) , ואף בדניאל (ט , ג) תראה שהיה מצטער ונחלה על שבר עמו ומבקש עליהם רחמים בצום ובכי ומספד , וכל הנביאים כן; והוא הנגע והחבּוּרה והמוסר והדיכאות והחולי שכתוב בעניין זה (ראה יש' נג , ג - ה); והיו נבזים ושפלים בעיני העמים וכל רואיהם ילעיגו להם , ואף בני עמם מבזים להם , ואומרים כי בעונם ובחטאם לוקים ואין ישועתה לו באלהים (ע"פ תה' ג , ג) , והמקום יודיע להם כי לא בעונו לקה ונתיסר , אלא נאנח ונאנק הוא על רעתם , ומצטער ומתענה ומסגף נפשו לבקש עליהם.

רד"ק:
הנה ישכיל עבדי - הפרשה הזאת נאמרה על גלות ישראל; וקרא אותו עבדי , כמו שאמר "ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך" (יש' מא , ח). אמר: הנה יבוא עת שיצליח עבדי וירום ונשא וגבה מאד. וישכיל - יצליח , כמו "ויהי דוד בכל (בנוסחנו: לכל) דרכיו משכיל" (ש"א יח , יד) , וכן תרגם יונתן: "יצלח". ואמר: ירום ונשא וגבה - אמר לשון המעלה בכל לשון , לפי שמעלתו תהיה מעלה יתירה.

ר' יוסף כספי:
הנה ישכיל וגו' - הנה אע"פ שהארכתי בזה בספר 'מטות כסף' , להיות זאת הפרשה קשה עם היותה פשוטה וקלה לחכמים , אשוב לפרשה בכאן; ואומר שהנוצרים כשיפרשו זאת הפרשה על משיחם , שאין לו יחס כלל עם הפרשה הקודמת לזאת , אשר בסמוך אמר "צאו מתוכה הברו נושאי כלי יי'" וגו' (לעיל , יא) , וגם אחר כן "רני עקרה" וגו' (יש' נד , א) , כי מבואר גם להם שזה כלו , לפניו ולאחריו , הוא על יעוד בנין בית שני , אמרו הנוצרים כי אין ספורי הנביאים מתיחסים כלל; ואין זה אמת , וכבר המשכנו פירוש כל ספר ישעיה על סדור מופלג , וכן כל ספור וספור מן הנביאים כלם , ומי שירצה לחלוק על זה , יבא נא. ואחר כך אומר , כי עבדי ו'עבד יי'' אינו בכל ישעיה , רק על שני מינים , והוא: אם כלל ישראל , ואם הנביא ביחוד; והרמוז בפרשה הזאת הוא ישראל , כאשר העיד עליו לפנים (ראה יש' מט , א - ג). וטעם ישכיל - כבר פרשו ארסטו בגדר שם ה'השכל' ב'ספר המדות' (אתיקה ו , ז) , והוא ההצלחה בעניני העולם הזה; וכן ירום ונשא וגבה. גם מבואר שהכל הוא התרוממות בעולם הזה.

ר' ישעיה מטראני:
הנה אז ישכיל עבדי - ישראל יצלח , כמו "ויהי דוד בכל (בנוסחנו: לכל) דרכיו משכיל" (ש"א יח , יד).
ריכוז קישורים