תנ"ך - הנחמים
באלים
תחת
כל־עץ
רענן
שחטי
הילדים
בנחלים
תחת
סעפי
הסלעים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַנֵּֽחָמִים֙
בָּאֵלִ֔ים
תַּ֖חַת
כָּל־עֵ֣ץ
רַעֲנָ֑ן
שֹׁחֲטֵ֤י
הַיְלָדִים֙
בַּנְּחָלִ֔ים
תַּ֖חַת
סְעִפֵ֥י
הַסְּלָעִֽים:
(ישעיהו פרק נז פסוק ה)
הַנֵּחָמִים
בָּאֵלִים
תַּחַת
כָּל־עֵץ
רַעֲנָן
שֹׁחֲטֵי
הַיְלָדִים
בַּנְּחָלִים
תַּחַת
סְעִפֵי
הַסְּלָעִים:
(ישעיהו פרק נז פסוק ה)
הנחמים
באלים
תחת
כל־עץ
רענן
שחטי
הילדים
בנחלים
תחת
סעפי
הסלעים:
(ישעיהו פרק נז פסוק ה)
הנחמים
באלים
תחת
כל־עץ
רענן
שחטי
הילדים
בנחלים
תחת
סעפי
הסלעים:
(ישעיהו פרק נז פסוק ה)
תרגום יונתן:
דְּפָלְחִין
לְטָעֲוָתָא
תְּחוֹת
כָּל
אִילָן
עַבּוֹף
נָכְסֵי
יָנְקַיָא
בְּנַחלַיָא
תְּחוֹת
שְׁקִיפֵי
כֵיפַיָא
:
עין המסורה:
באלים
-
ב'
,
בשני
לשונות
(מלא
וחסר):
שמ'
טו
,
יא;
יש'
נז
,
ה.
באלים
-
ז'
(בלישנא):
יש'
נז
,
ה;
תה'
כט
,
א;
פט
,
ז;
איוב
מא
,
יז;
דנ'
יא
,
לו;
דה"א
כט
,
כא;
דה"ב
כט
,
כב.
מסורה גדולה:
באלים
ב'
בתר'
לשנ'
מי
כמכה
באלם
הנחמים
.
קדמיה
חס'
דחס'
.
רש"י:
הנחמים
באלים
-
המתחממים
בשכבת
זרע
תחת
האלים
,
הם
אֵלָה
ואלון
(ראה
נידה
יג
,
א).
שוחטי
הילדים
-
לקרבן
לעבודה
זרה.
סעיפי
-
קרנות
הצורים
,
וכן
"אל
סעיף
סלע
עיטם"
(שו'
טו
,
יא).
ר' יוסף קרא:
הנחמים
באלים
-
המתנהגים
באלים
,
איזה
אלה
ואלון
ראויה
לעבודה
זרה.
שוחטי
הילדים
בנחלים
-
לשם
עבודה
זרה.
תחת
סעיפי
הסלעים
-
עכשיו
הולך
ומספר
כל
המקומות
,
ומודיעך
שלא
הניחו
ישראל
מקום
שלא
עבדו
שם
עבודה
זרה:
תחת
כל
עץ
רענן
ותחת
סעיפי
הסלעים;
ומנין
אף
במישור?
שנאמר:
בחלקי
נחל
חלקך;
נחל
היא
בקעה
,
כמו
"אל
נחל
איתן"
(דב'
כא
,
ד).
ויש
פותרין
(ראה
רש"י):
בחלקי
נחל
-
אבנים
שבנחל.
גם
להם
שפכת
נסך
העלית
מנחה
-
שהיו
עובדים
לעצים
,
דכתיב:
הנחמים
באלים;
וגם
לאבנים
,
דכתיב:
בחלקי
נחל
חלקך
הם
הם
גורלך
גם
להם
שפכת
נסך
העלית
מנחה;
ומניין
שאף
על
ההרים
הרמים
,
ששם
היו
עובדים
עבודה
זרה?
דכתיב:
על
הר
גבוה
ונשא
שמת
משכבך.
ראב"ע:
הנחמים
-
הטוב
בפירושים
,
שידבר
על
עבודה
זרה
,
ויהיה
הנחמים
על
משקל
"הנצבים"
(בר'
מה
,
א)
,
מבניין
נפעל
,
מגזרת
"בכל
יחם
הצאן"
(שם
ל
,
מא);
והנה
הוא
דבק
עם
"ילדי
פשע"
(לעיל
,
ד);
והנה
כתוב
"ובחטא
יחמתני
אמי"
(תה'
נא
,
ז).
שׁוחטי
-
לעבודה
זרה
,
כמו
"ואשחט
אותם"
(בר'
מ
,
יא);
כמעשה
הזונה
שתהרג
ילדיה.
ר' אליעזר מבלגנצי:
הנחמים
באלים
-
באשיריהם
הם
מתנחמים
על
ילדיהם
ששוחטים
לעבודה
זרה
,
שאילו
היו
מתים
בענין
אחר
,
היו
בוכים
ומתאבלים
עליהם
,
אבל
עכשיו
ששוחטים
אותם
לעבודה
זרה
,
מתנחמים
באשיריהם
במה
שהקריבום
להם.
והוא
פירוש
הזנות
שכשזנתה
אמם
(ראה
לעיל
,
ג)
,
והוא
שמהפך
לשונו
ללשון
נקבה;
ואחרי
שהעם
מדמה
לאם
,
מדבר
בהם
בלשון
רבים
,
כגון
הנחמים
באלים
,
ובלשון
נקיבה
מכאן
ואילך.
רד"ק:
הנחמים
-
הנה
ראינו
בספרי
הנביאים
שהמשילו
ישראל
עובדי
עבודה
זרה
לאשה
שהיא
מזנה
תחת
בעלה
,
ודברי
יחזקאל
ברוב
על
זה
הדרך
,
וכן
תחלת
דברי
הושע
(א
,
א
-
ג)
,
ועל
הדרך
הזה
עניין
פרשה
זו
,
וזהו
עניין
הנחמים
,
"שמת
משכבך"
(להלן
,
ז)
-
אהבת
משכבם;
וכל
לשון
הפרשה.
הנחמים
-
מבניין
'נפעל'
,
שרשו
'יחם'
,
מן
"בכל
יחם
הצאן"
(בר'
ל
,
מא);
ועניין
משכב
הנקבה
יאמר
בלשון
'חמימות'
,
כמו
"יחמתני
אמי"
(תה'
נא
,
ז);
"בכל
יחם
הצאן"
(בר'
ל
,
מא);
"ויחמו
הצאן"
(שם
,
לט);
"ליחמנה
במקלות"
(שם
,
מא).
באלים
-
ופירש
אחר
כן:
תחת
כל
עץ
רענן
,
כי
'אלים'
כלל
ל'עצים';
כי
כן
היה
דרכם
לעבוד
עבודה
זרה
תחת
העצים
הרעננים
שענפיהם
ועליהם
לחים
,
ושוחטים
הילדים
-
היה
עבודה
זרה
שהיו
זובחים
לה
הבנים
,
וכן
אמר
יחזקאל
הנביא
"ובשחטם
את
בניהם
לגילוליהם"
(כג
,
לט)
-
והיו
עושים
זה
בנחלים
,
מקום
שהיו
שם
סלעים
תחת
הסעיפים.
ופירוש
סעיפי
-
שיני
,
וכן
"בסעיף
סלע
עיטם"
(שו'
טו
,
ח)
,
כמו
"שן
סלע"
(איוב
לט
,
כח);
נקרא
כן
,
לפי
שהוא
לסלע
כמו
הסעיף
לאילן.
ר' יוסף כספי:
הנחמים
-
שרשו
'יחם'
,
כטעם
"כלם
יחמו
כתנור"
(הו'
ז
,
ז).
ואלים
הם
אילנות
,
כמו
"מאלים
אשר
חמדתם"
וגו'
(יש'
א
,
כט).
ורצה
הנביא
לזכור
פרטים
מֵרָעוֹתָם
מכאן
עד
"ותשפילי
עד
מאד"
(להלן
,
ט)
,
ובפרט
בשני
הפסוקים
האלה
הראשונים
זכר
עון
הנחלים
,
ששם
אילנות
,
כטעם
"ערבי
נחל"
(וי'
כג
,
מ)
והם
היו
שתים
רעות
יחד
,
והוא
המשגל
בענין
רע
ושפיכת
הנסך
ועשית
הזבח
(ראה
להלן
,
ז)
,
וכן
שתי
אלה
יעשו
בהר
גבוה
,
כמו
שאמר
אחר
כן
"על
הר
גבוה"
וגו'
(שם).
ו'שחיטת
הילדים'
הנזכרת
בכאן
,
שענינה
היה
להסתר
תחת
סעיפי
הסלעים
שעל
שפתי
הנחלים
,
היא
בעבור
הממזרים
שהיו
יולדות
שם
הנשים
הזונות
תחת
בעליהם
-
כמו
שידוע
אצלינו
,
ומעשים
בכל
יום
-
ולכן
כאשר
זנו
עִם
הנשים
תחת
כל
עץ
רענן
כנהוג
,
ותלדנה
הנשים
שם
גם
כן
,
ישחטו
הילדים
בשפתי
הנחלים
תחת
סעפי
הסלעים
ויטביעום
שם.
ואמרו
בחלקי
וגו'
-
כטעם
חלקך
,
כי
הכל
שרש
אחד
וענין
אחד.
ר' ישעיה מטראני:
הנחמים
באלים
-
הן
המתעברים
תחת
האילנות
,
כאשה
שהולכת
ומזנה
עם
הנואפים
בגנות
ובפרדסים;
ושרשו
'יחם'
,
והנו"ן
הוא
נו"ן
'נפעל'
,
ונבלעה
היו"ד
בין
הנו"ן
לח"ת;
וזהו
משל
,
בעבור
שהיו
מניחין
הבורא
ועובדין
לפסילים
שמעמידין
תחת
האלים
ותחת
כל
עץ
רענן
,
כדכתיב
"וקם
העם
הזה
וזנה
אחרי
אלהי
נכר"
(דב'
לא
,
טז);
ואלים
-
כמו
"אלה
ואלון"
(ראה
יש'
ו
,
יג).
ואתם
שוחטים
הילדים
,
בניכם
הקטנים
,
ומקריבים
אותם
לעבודה
זרה
,
כדכתיב
"זבחי
אדם
עגלים
ישקון"
(הו'
יג
,
ב)
,
תחת
סעיפי
הסלעים
שמעמידין
שם.