תנ"ך - ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע־לי זרעי וחמתי היא סמכתני:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאַבִּיט֙ וְאֵ֣ין עֹזֵ֔ר וְאֶשְׁתּוֹמֵ֖ם וְאֵ֣ין סוֹמֵ֑ךְ וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙ זְרֹעִ֔י וַחֲמָתִ֖י הִ֥יא סְמָכָֽתְנִי: (ישעיהו פרק סג פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ וַתּוֹשַׁע־לִי זְרֹעִי וַחֲמָתִי הִיא סְמָכָתְנִי: (ישעיהו פרק סג פסוק ה)

טקסט בלבד:

ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע־לי זרעי וחמתי היא סמכתני: (ישעיהו פרק סג פסוק ה)

תיקון קוראים:

ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע־לי זרעי וחמתי היא סמכתני: (ישעיהו פרק סג פסוק ה)

תרגום יונתן:
וּגלֵי קֳדָמַי וְלֵית גְּבַר דְּלֵיהּ עוּבָדִין טָבִין וִידִיעַ קֳדָמַי וְלֵית אֱנָשׁ דִּיקוּם וְיִבעֵי עֲלֵיהוֹן וּפרַקתִּינוּן בִּדרָע תֻּקפִי וּבמֵימַר רְעוּתִי סְעַדתִּינוּן :

עין המסורה:
ואין - י"ג פסוקים 'ואין ואין': ראה יש' ב , ז. ואין עזר - ו' (חסר ומלא): *מ"ב יד , כו; יש' סג , ה; תה' עב , יב; קז , יב; איכה א , ז; דנ' יא , מה.

מסורה קטנה:
ואביט - ל'; ואין עזר - ו'; ואשתומם - ל'; סמכתני - ל'.

רש"י:
ואביט ואין עוזר לישראל. וחמתי היא סמכתני - חמתי שיש לי על האומות , אשר "אני קצפתי מעט" על עמי "והמה עזרו לרעה" (זכ' א , טו) , היא סמכתני - חזקה ידי ועוררה את לבי להפרע מהם , ואע"פ שאין ישראל הגונים לגאולה. ואשתומם - לשון שתיקה; וכבר פירש למעלה (נט , טז) "וישתומם כי אין מפגיע".

ראב"ע:
ואביט - דרך משל , כי אין צורך לשם. ואשתומם - כמו "וישתומם" (יש' נט , טז) , ושם פירשתיו.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ואביט בעמי , ואין להם עוזר מעמיהם כי אזלת יד (ע"פ דב' לב , לו) , ואויביהם מגדילים עליהם. ואשתומם - כמו "שבעת ימים משמים בתוכם" (יח' ג , טו); בתמהון ובשתיקה מצפה אם יש סומך , ואין. ותושע לי זרועי לינקם נקמת עמי , וחמתי שהיתה לי על אויביי , היא סמכתני במלחמה להנקם.

רד"ק:
ואביט - פירשנו זה העניין בפסוק "וירא כי אין איש" (יש' נט , טז); ואמר למעלה "זרועו וצדקתו" (שם) , והנה אמר זרועי וחמתי; זרועי - כמו שפירשנו שם , וחמתי - על נקם שיעשה בגוים בזמן הישועה , לפיכך סמך לו "ואבוס עמים" (להלן , ו).

ר' יוסף כספי:
ואביט ואין עוזר - זה על "שנת גאולי" (לעיל , ד) , שהוא ענין בנין בית שני , כי זה הפך ענין אדום. וחמתי - כי החימה והכעס מבעירים הלב ומעוררים הגבורה , כי כל גבור יחם לבבו , כל שכן שבכאן בערו על שונאי ישראל שהם בני בבל , כמו שסיים ו"אבוס עמים" וגו' (להלן , ו).
ריכוז קישורים