תנ"ך - צור תעודה חתום תורה בלמדי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

צ֖וֹר תְּעוּדָ֑ה חֲת֥וֹם תּוֹרָ֖ה בְּלִמֻּדָֽי: (ישעיהו פרק ח פסוק טז)

טקסט וניקוד:

צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי: (ישעיהו פרק ח פסוק טז)

טקסט בלבד:

צור תעודה חתום תורה בלמדי: (ישעיהו פרק ח פסוק טז)

תיקון קוראים:

צור תעודה חתום תורה בלמדי: (ישעיהו פרק ח פסוק טז)

תרגום יונתן:
נְבִיָא טַר סָהֲדוּתָא לָא תַסהֵיד בְּהוֹן אֲרֵי לָא מְקַבְּלִין חֲתוֹם וְטַמַר אוֹרָיתָא לָא צָבַן דְּיֵילְפוּן בַּהּ :

עין המסורה:
צור - י' מלא (בלישנא): מ"א ה , טו; יש' ח , טז; יח' כו , טו; כז , ג (פעמיים) , ח , לב; כח , יב; הו' ט , יג; תה' פג , ח. חתום - ד' מלא (בלישנא): יש' ח , טז; יר' לב , מד; איוב לז , ז; אס' ח , ח.

מסורה קטנה:
חתום - ל'; בלמדי - ל' וחס'.

רש"י:
צור תעודה - כל זה מן הנבואה שנאמרה למעלה (פס' יא) "כי כה אמר יי' אלי" , ועוד זאת אמר לי: צור תעודה - לשון 'התראה': קשור התראותיי וחתום התורה על לב לימודיי - תלמידיך , "יראי שמי" (מ"א ג , כ) , הנקראים "לימודי יי'" (יש' נד , יג). ואם תאמר אין לשון 'קשירה' נופל בלימוד תורה? - נופל הוא בו , שנאמר "קשרם על לוח לבך תמיד" (מש' ו , כא).

ר' יוסף קרא:
צור תעודה - צור - לשון 'קשירה' הוא , כמו "וצרת הכסף בידך" (דב' יד , כה). צור תעודה - העד תעד בהם , וקשור עדות זו בהם , שכל מי שיקשור בהם במלכי בית דוד קשר ללכת אחרי מלכי ישראל , "וכשלו ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו" (לעיל , טו); שהרי סנחריב עתיד להגלות עשרת השבטים , ויגלו עמם מכל מי אשר סרו מעל מלכי בית דוד. חתום תורה בלימודיי - חתום תורה זו אשר אני דובר אליך בלימודיי - בלב מלומדיי; 'לימודיי' - כמו "וכל בניך למודי יי'" (יש' נד , יג) , כלומר: בלב הרוצים לשומעה.

ראב"ע:
צור - יש אומרים שהוא חסר נו"ן , כמו 'שמור'; והנכון שהוא כמו "וצרת הכסף" (דב' יד , כה) , והנה כמו חתום , והטעם: סתום אלה דברי הנבואה , והם התעודה והתורה. בלמודי - שם התואר , וכמוהו "לשמוע כלמודים" (יש' נ , ד); והנה הוא מתלמידי.

ר' אליעזר מבלגנצי:
וכשלו באבן נגף ובצור מכשול שלו רבים , ולא תועיל להם מרביתם , כי אתם הנעזרים על ידי חיבורם , והם העוזרים , יחד תכשלו; ועל זאת יהא המקום מורא ונערץ בעיניכם , שאם תלכו בדרך העם הזה , תכשלו. ולפיכך: צר (בנוסחנו: צור) תעודתי בלבך , כמו "ומצותי יצר לבך" (מש' ג , א) , אתה יהודה , חתום בלבך תורתי , שאני מורה לך בלמודי מאת המקום "מלכת בדרך העם הזה" (לעיל , יא) , אחרי אלהיהם ומלכם. ואל תבטחו לכם על דברי... (שיבוש של קפיצת עין בכתב היד) אם נלך בה , שמחכה אני ליי' אלהי המסתיר פניו מבית יעקב - שאמר להביא "עליהם את מי הנהר העצומים והרבים" (לעיל , ז); וקויתי לו - כי בא יבא דברו ולא יאחר , וכמו שיתמהמה אחכה לו (ע"פ חב' ב , ג).

רד"ק:
צור תעודה - צור בשקל "סוב" (ש"א כב , יח) בתשלומו: 'צרור' , עניין קשירה; כמו "ותהיינה צרורות" (ש"ב כ , ג); "ומבוקעים ומצוררים" (יהו' ט , ד). וצור - מקור , וכן חתום; והוא דברי הנביא. אמר: אין לי אלא לצרור ולחתום התורה בלימודי , כלומר: עם לימודי , שלא יראוה אחרים אלא התלמידים , כי האחרים אינם רוצים לא לראות ולא לשמוע דברי תורה; ואחר שהוא כן , טוב שיצרור אדם אותה ויחתמנה , ולא תזכר אלא עם התלמידים; כי האחרים , אם אזכור להם או אראה להם דברי תורה , לא יעשום , והנה ענשם כפול אחר ההזהרה. ולימודי - שם תואר , וכן "וכל בניך לימודי יי'" (יש' נד , יג); "למוד מדבר" (יר' ב , כד). ויש מפרשים (ראה רש"י) הפסוק כי הוא דברי האל , ויהיה צור וחתום ציווי; וכן תרגם יונתן , ופירש צור כמו 'נצור': "טר סהדותא ולא תסהיד בהון , ארי לא יקבלון יתה , וטמר אוריתא לא צבן דילפון בה".

ר' יוסף כספי:
צר תעודה חתום תורה - כעס השם וגם שלוחו הנביא , כי ראה שאף רבים יהודים מיהודה יצאו והלכו לעמי סנחריב בימי חזקיה , כי פחדו מצד שראו שגלו עשרת השבטים; לכן צוהו השם שלא ינבא להם עוד התשועה מיד סנחריב , כי לחנם הוא עושה כן , כי אינם מאמינים. ופירוש בלמודי - שם יחס וסוג , כמו "שדי" (יש' נו , ט); "שרי" (יש' י , ח); "ההיכל לפני" (מ"א ו , יז); ורבים כן.

ר' ישעיה מטראני:
צור תעודה - כמו 'נצור הנבואה הזאת שהיא עדות לישראל והתראה'. וחתום - ותשמור התורה בלימודיי , אם הם אינם רוצים לשמוע , כמו "וכל בנייך לימודי יי'" (יש' נד , יג).
ריכוז קישורים