תנ"ך - עקב
הלב
מכל
ואנש
הוא
מי
ידענו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עָקֹ֥ב
הַלֵּ֛ב
מִכֹּ֖ל
וְאָנֻ֣שׁ
ה֑וּא
מִ֖י
יֵדָעֶֽנּוּ:
(ירמיהו פרק יז פסוק ט)
עָקֹב
הַלֵּב
מִכֹּל
וְאָנֻשׁ
הוּא
מִי
יֵדָעֶנּוּ:
(ירמיהו פרק יז פסוק ט)
עקב
הלב
מכל
ואנש
הוא
מי
ידענו:
(ירמיהו פרק יז פסוק ט)
עקב
הלב
מכל
ואנש
הוא
מי
ידענו:
(ירמיהו פרק יז פסוק ט)
תרגום יונתן:
נְכִיל
לִבָּא
מִכּוֹלָא
וְתַקִיף
הוּא
מַן
יִדְּעִנֵיהּ
:
עין המסורה:
עקב
-
ב'
(אחד
חסר
ואחד
מלא):
יר'
ט
,
ג;
יז
,
ט.
רש"י:
עקוב
הלב
-
מלא
תואנה
ועקבה
מכל
רעה.
ואנוש
הוא
-
[לשון
חולי
,
]
וחליו
הוא
זה.
מי
ידענו
-
הוא
סבור:
מי
ידענו
-
אני
יי'
חוקרו.
ר' יוסף קרא:
והלב
העקוב
ואנוש
מכל
צדדיו
,
שאינו
בוטח
ביי'
,
מי
ידענו
-
לפרסמו
לעולם
,
לומר:
לב
זה
בטח
בי
ולב
זה
לא
בטח
בי.
כי
אני
יי'
חוקר
לב
ובוחן
כליות
לתת
(בנוסחנו:
ולתת)
לאיש
כדרכיו
וכפרי
מעלליו
-
ליפרע
מזה
שלא
בטח
בי.
וליתן
שכר
לזה
שבטח
בי.
אנוש
-
'אינפרס'
בלעז
(חלוש).
רד"ק:
עקוב
הלב
-
לפי
שדבר
על
הבטחון
,
שהוא
רע
כשישים
בטחונו
באדם
(ראה
לעיל
,
ה)
,
וזה
תלוי
בכוונת
הלב
,
כמו
שאמר
"ומן
יי'
יסור
לבו"
(שם)
,
כמו
שפירשנו
-
לפיכך
דִבר
בכוונת
הלב
,
ואמר
כי
הלב
עקוב
יותר
מכל
דבר;
כלומר:
מְרַמֶּה
,
כי
יוכל
אדם
להֵרָאות
בפיו
ובמעשיו
טוב
,
ויהיה
לבו
רע;
ומי
ידע
זה
בלתי
האל?
לפיכך
אמר:
מי
ידענו
,
ואמר
"אני
יי'
חוקר
לב"
(להלן
,
י);
והמִרמָה
תלויה
בלב
,
לא
בפה
ובמעשה.
כי
אע"פ
שתהיה
פעמים
המרמה
בפה
,
שיאמר
דברים
שהכונה
בהם
על
שני
פנים
,
או
יעשה
מרמה
בידיו
-
הכל
הוא
בכוונת
הלב;
לפיכך
אמר
מכל
,
כי
אין
דבר
מרמה
כמו
הלב.
ואנוש
הוא
-
עניין
כאב
ושבר
,
כמו
"אנוש
חצי"
(איוב
לד
,
ו);
"אנושה
מכתך"
(ראה
מי'
א
,
ט).
ויֵאמר
על
דרך
הַשְאָלה
בכאב
הלב
,
ביגון
או
בדאגה
,
או
בעסקים
רעים
במחשבה;
לפיכך
אמר:
ואנוש
הוא
,
ואמר
"חרפה
שברה
לבי
ואנושה"
(תה'
סט
,
כא).
ר' מנחם בן שמעון:
עקוב
-
כמו
"עקֻבּה
מדם"
(הו'
ו
,
ח);
וכמוהו
"והיה
העקוב
למישור"
(יש'
מ
,
ד);
והטעם:
הלב
המעוות
מכל
בני
אדם.
וכאשר
הוא
אנוש
ממשובה
,
מי
ידענו
זולתי?!
כמו
שמפרש
הפסוק
הבא
"אני
יי'
חוקר
לב"
(להלן
,
י).
ומלת
אנוש
-
מגזרת
"ויאנש"
(ש"ב
יב
,
טו);
כי
הלב
המעות
נחשב
כחולה
,
כי
יזיק
לבעליו
,
וכתיב
במקום
אחר
על
המשובה
"ארפא
משובתם"
(הו'
יד
,
ה).
ר' ישעיה מטראני:
עקוב
הלב
מכל
-
אדם
,
שהוא
מלא
עוקבה
ומרמה.
ואנוש
הוא
-
בחולי
חזק.
מי
ידעינו
-
מי
יוכל
להבין
מה
שבליבם;
מראים
עצמם
בפיהם
שהם
טובים
,
ולבם
מלא
מכל
רע.