תנ"ך - בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל־נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי־הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בִּבְכִ֣י יָבֹ֗אוּ וּֽבְתַחֲנוּנִים֘ אוֹבִילֵם֒ אֽוֹלִיכֵם֙ אֶל־נַ֣חֲלֵי מַ֔יִם בְּדֶ֣רֶךְ יָשָׁ֔ר לֹ֥א יִכָּשְׁל֖וּ בָּ֑הּ כִּֽי־הָיִ֤יתִי לְיִשְׂרָאֵל֙ לְאָ֔ב וְאֶפְרַ֖יִם בְּכֹ֥רִי הֽוּא: פ (ירמיהו פרק לא פסוק ח)

טקסט וניקוד:

בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל־נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי־הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא: פ (ירמיהו פרק לא פסוק ח)

טקסט בלבד:

בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל־נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי־הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא: פ (ירמיהו פרק לא פסוק ח)

תיקון קוראים:

בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל־נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי־הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא: פ (ירמיהו פרק לא פסוק ח)

תרגום יונתן:
בְּמִגלֵיהוֹן כַּד הֲווֹ בָכַן גְּלוֹ וּבִמתָבְהוֹן מִבֵּינֵי גָלְוָתְהוֹן בְּרַחֲמִין סַגִּיאִין אֲקָרֵיבִינוּן אֲדַבְּרִינוּן עַל פְּצִידֵי מַיָא בְּאוֹרַח תָּקְנָא לָא יִתַּקלוּן בַּהּ אֲרֵי הֲוָה מֵימְרִי לְיִשׂרָאֵל כְּאָב וְאֶפרַיִם חַבִּיב הוּא קֳדָמַי :

עין המסורה:
בבכי - ו': בר' מה , ב; יש' טו , ה; טז , ט; יר' לא , ח; מח , ה; תה' קב , י. ואפרים - ה': שו' א , כט; *יר' לא , ח; הו' ה , ה; ט , יג; י , יא. וכל 'מנשה ואפרים' דכותהון. בכרי - ב' בטעמא (מלעיל): בר' מט , ג; יר' לא , ח.

מסורה גדולה:
ואפרים ה' ואפרים לא הוריש כי הייתי לישראל עגלה מלמדה להוציא אל הרג יכשלו בעונם. וכל מנשה ואפרים דכותהון.

מסורה קטנה:
בבכי - ו'; ואפרים - ה'.

רש"י:
בבכי יבאו - על ידי תפילה ותשובה.

ר' יוסף קרא:
בבכי ובתחנונים יחזרו מן הגלות. אוליכם על שפת נחלי מים , ואע"פ ששפת נחלי מים הולכין עקלתון; לכן נאמר: בדרך ישר לא יכשלו בה - לילך בדרך עקלתון. ואפרים בכורי הוא - שכל ישראל נקראו על שם אפרים (ראה הו' ה , ג ועוד) , וישראל נקראו 'בכורים' , דכתיב "בני בכורי ישראל" (שמ' ד , כב).

רד"ק:
בבכי יבאו - יש בכי שלשמחה , כמו "וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך" (בר' כט , יא); "ויבך על צואריו עוד" (בר' מו , כט); והדומים להם. כן הוא זה: מרוב שמחה שיבואו לארצם , יבכו; כי כמה שנים גלו ממנה. ובתחנונים אובילם - עניין חמלה ורחמים , כמו "חלו נא פני אל ויחננו" (מל' א , ט); "לבלתי היות להם תחנה" (יהו' יא , כ); "היתה תחנה מאת יי' אלהינו" (עז' ט , ח) , והדומים להם - עניין חמלה ורחמים. ויונתן תרגם: "במגליהון כד הוו בכן גלו ובמתבהון מביני גלוותהון ברחמין סגיאין אקריבינון". אל נחלי מים - כמו 'על נחלי'; וכן "ויך את הפלשתי אל מצחו" (ש"א יז , מט) - כמו 'על מצחו'; "אל ההרים לא אכל" (יח' יח , ו) - כמו 'על'; והדומים להם. ואפרים בכורי הוא. זכר אפרים - כי רוב ישראל , והם עשרת השבטים , היו במלכות אפרים תחלה כשנחלקה המלכות , ואחרי כן נקראו בשם 'אפרים'; ואמר בכמה מקומות: יהודה ואפרים (ראה יש' ז , יז ועוד). ומה שאמר בכורי הוא - לפי שנתנה הבכורה ליוסף (ראה דה"א ה , ב). או פירושו: חביב עלי כבן הבכור לאביו; וכן אמר "בני בכורי ישראל" (שמ' ד , כב) לעניין חבה ואהבה. וכן תרגם יונתן: "ואפרים חביב הוא קדמי".

ר' מנחם בן שמעון:
בבכי. הטעם: בבכי יבאו מהגלות; כמנהג האדם שעמד בצער ויוצא ממנו ובוכה ומודה לאל על כל מה שעבר עליו. ובתחנונים - שהיו מתפללים לשם שגאלם. ומלת אובילם - כמו "אביאם" (זכ' י , י). נחלי מים - שלא צמאו בדרך. כי הייתי לישראל לאב - ומנהג האב לרחם על בניו (ראה תה' קג , יג). ואפרים בכורי הוא - בתוך הגוים; והוא כענין "אף אני בכור אתנהו" (תה' פט , כח). ויש אומרים (ראה רד"ק) , כי בעבור שהיתה הבכורה ליוסף אביו קראוֹ 'בכור'. והטעם הראשון הוא הנכון. וקרא כל ישראל 'אפרים' - כמאמר יעקב על בני יוסף: "ויקרא בהם שמי" (בר' מח , טז). וכבר פירשתי זה היטב בספר למעלה (ז , טו).

ר' ישעיה מטראני:
בבכי יבואו - שיזכרו צער הגלות ויבכו. ובתחנונים - שיתחננו אלי אוליכם; כי הייתי לישראל לאב - כמו 'אהיה'.
ריכוז קישורים