תנ"ך - ריבו באמכם ריבו כי־היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

רִ֤יבוּ בְאִמְּכֶם֙ רִ֔יבוּ כִּי־הִיא֙ לֹ֣א אִשְׁתִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹ֣א אִישָׁ֑הּ וְתָסֵ֤ר זְנוּנֶ֙יהָ֙ מִפָּנֶ֔יהָ וְנַאֲפוּפֶ֖יהָ מִבֵּ֥ין שָׁדֶֽיהָ: (הושע פרק ב פסוק ד)

טקסט וניקוד:

רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי־הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ וְתָסֵר זְנוּנֶיהָ מִפָּנֶיהָ וְנַאֲפוּפֶיהָ מִבֵּין שָׁדֶיהָ: (הושע פרק ב פסוק ד)

טקסט בלבד:

ריבו באמכם ריבו כי־היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה: (הושע פרק ב פסוק ד)

תיקון קוראים:

ריבו באמכם ריבו כי־היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה: (הושע פרק ב פסוק ד)

תרגום יונתן:
אוֹכַחוּ לִכנִשׁתָּא דְיִשׂרָאֵל וְאֵמַרוּ לַהּ אֲרֵי הִיא לָא מִתעַניָא בְּפֻלחָנִי וּמֵימְרִי לָא מְקַבֵּיל צְלוֹתַהּ עַד דְּתַעדֵּי עוּבָדַהָא בִישַׁיָא מִקֳבֵיל אַפַּהָא וּפֻלחַן טָעֲוָתַהָא מִבֵּין קִרוַהָא :

מסורה קטנה:
ותסר - ל'; ונאפופיה - ל'.

רש"י:
[ריבו] באמכם - [ריבו] בכנסיא (ראה ת"י) שלכם [של עכשיו , שהיא אם לדורות הבאים]. מבין שדיה - דרך הנואפות שממעכין להם בין דדיהן. ויונתן תירגם: "ופולחן טעוותא מבין קירווהא".

ר' יוסף קרא:
אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רוחמה. ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה - הרי שני כתובין המכחישין זה את זה: כתוב אחד אומר: אמרו לאחיכם עמי - שהם בניי ואינם ילדי זנונים; וכתוב אחד אומר: ריבו באמכם , ותסר זנוניה - הרי הבנים ילדי זנונים הם! משל לאדם שסרחה עליו אשתו וכעס עליה וקראה 'זונה מנאפת'; שמעו בניה כן ונתייעצו , אמרו לאביהם: הרי אתה מוציא לעז עלינו שאנו בני זנונים! והוא השיבם: חס ושלום שאני נותן אותה לפני בת בליעל (ע"פ ש"א א , טז) , שתחת אישה תקח את זרים (ע"פ יח' טז , לב)! ואינכם בני זנונים , אלא ריבו באמכם שתיִוָסר , והשמיעוה שאני אומר כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה. כמו כן הקדוש ברוך הוא אומר לנביאים: אמרו לאחיכם עמי - לישראל שהם בניי , ולאחותיכם - כנסת ישראל , רוחמה - שארחמנה; אבל ריבו באמכם - באומה שלכם , והשמיעוה כאילו אני אומר שהיא לא אשתי ואנכי לא אישה - שתסר זנוניה מפניה , שהיא מזנה ופונה לעבודה זרה שבמצרים ובאשור ושבכשדים , ככל האמור ביחזקאל: "ותעגבה (בנוסחנו: ותעגב) על מאהביה אל אשור קרובים" (כג , ה); ואומר "את תזנותה (לפנינו: תזנותיה) ממצרים לא עזבה כי אותה שכבו בנעוריה" וגו' (שם , ח); וכתוב "ותשלח מלאכים אליהם כשדימה. ויבאו אליה בני בבל למשכב דודים ויטמאו אותם בתזנותם" (שם , טז - יז). ונאפופיה - וניאופיה.

ראב"ע:
אמרו - כדרך "ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול" (מ"א יח , כז); "שמח בחור בילדותיך" (קה' יא , ט); "באו ביתאל" (בנוסחנו: בית אל; עמ' ד , ד); ורבים ככה. על כן אחריו: ריבו. איך אתם "בני אל חי" (לעיל , א) , והאם "זנתה" (להלן , ז) - הם האבות?! ריבו - הנביא מוכיח הגולים , אולי ישובו וישיב השם שבותם , או יוכיח אלה הדורות לפני גלותם. זנוניה - כפול העי"ן , כמו "בינה הגיגי" (תה' ה , ב). ונאפופיה - כפול הלמ"ד , כמו "סגריר" (מש' כז , טו).

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
אמרו לאחיכם עמי - פירוש: יאמר הנביא: למה תאמרו לאחיכם שהם עמי ולאחותיכם שהיא רוחמה? ולא יתכן זה , כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה! אלא: תסר זנוניה מפניה; ואם לא תסר זנוניה , אפשיטנה ערומה וגו'.

ר' אליעזר מבלגנצי:
אבל ריבו באמכם ריבו - שהיא גרמה לכם ליקרא "לא רוחמה" (הו' א , ו) ו"לא עמי" (שם , ט). כי היא לא אשתי - ונקל לי להוציאה מביתי; ואיני בוגד בה בכך , שאינה לי אלא פלגש. וכך תאמרו: הלא אין את אשת אבינו , שיקשה בעיניו לשלחך מביתו! על מה את בוטחת? הסירי זנונייך מפניך ונאפופיך מבין שדייך , שאחרים מועכים ומעשים אותם (ע"פ יח' כג , ג) , פן יפשיטך ערומה , וכל העניין. כמדבר - בנפש יבשה אין כל (ע"פ במ' יא , ו).

רד"ק:
ריבו באמכם - עתה שב לדברי התוכחה שאמר בתחילה. ולפי שהמשיל כנסת ישראל לאשת זנונים והנולדים בדור ודור ילדי זנונים (ראה פירושו להו' א , ב) , אמר כנגד ילדי זנונים: ריבו באמכם. והכְּנסה נמשלת לאם על דרך כלל , והפרטים - לבנים. והעניין , שיריבו איש ברעהו להשיבם לדרך טובה. כי היא לא אשתי - כיון שזנתה תחתי. ותסר זנוניה מפניה - כיון שהמשילה לזונה , כתב עליה דרכי הזונה; ודרך הזונה לקשט פניה במיני צבעונין , שתתראה יפה בעיני הזונים. ונאפופיה מבין שדיה - היא מעיכת השדים שזכר יחזקאל "שמה מעכו שדיהן" (כג , ג); כי גם זה מדרכי הזנות. וה'פנים' הוא משל לנביאים - שהיו העם מחליפים נביאי יי' בנביאי השקר; ואלה הם הזנונים. ושדיה הוא משל לתורה שבכתב ותורה שבעל פה , כמו שפירשנו בספר יחזקאל (טז , ז) , והיו מחליפים אותם בחוקי העמים; ואלה הם הנאפופים. ויונתן תרגם: "אוכיחו כנישתא דישראל ואמרו לה ארי היא לא מתענייא בפולחני ומימרי לא מקבל צלותא עד דתעדי עובדהא בישיא מקבל אפהא ופולחן טעוותהא מבין קרווהא".

ר' יוסף כספי:
ריבו באמכם ריבו וכו' - זהו התחלת ענין. כי אחר שנבא להם הצלחה , ישוב להוכיחם על ענינם עד היום , וישוב לנבאת להם נפילה. כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה - שוה בענין עם מה שקדם , "כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם" (הו' א , ט). וידוע מענין המצטרפים , שבכל זה תוספות באור , כמו שיש רבים בכתובים. ורְאה הפלגה , כי למעלה במשל הניח האם אשת זנונים (ראה הו' א , ב) , והנמשל בילדי זנונים: אמרוֹ "כי בני זנונים המה" (להלן , ו). אבל ואנכי לא וגו' - אמר פה בָּאם: היא לא אשתי ואנכי לא אישה.

ר' ישעיה מטראני:
עוד חזר להוכיחם: ריבו באמכם ריבו , כי לא רצתה היא להיות אשתי , ואנכי לא אהיה אישה. ונאפופיה - נכפל הפ"ה , כמו "ירקרק , אדמדם" (וי' יג , מט).
ריכוז קישורים