תנ"ך - כי
אנכי
כשחל
לאפרים
וככפיר
לבית
יהודה
אני
אני
אטרף
ואלך
אשא
ואין
מציל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֣י
אָנֹכִ֤י
כַשַּׁ֙חַל֙
לְאֶפְרַ֔יִם
וְכַכְּפִ֖יר
לְבֵ֣ית
יְהוּדָ֑ה
אֲנִ֨י
אֲנִ֤י
אֶטְרֹף֙
וְאֵלֵ֔ךְ
אֶשָּׂ֖א
וְאֵ֥ין
מַצִּֽיל:
(הושע פרק ה פסוק יד)
כִּי
אָנֹכִי
כַשַּׁחַל
לְאֶפְרַיִם
וְכַכְּפִיר
לְבֵית
יְהוּדָה
אֲנִי
אֲנִי
אֶטְרֹף
וְאֵלֵךְ
אֶשָּׂא
וְאֵין
מַצִּיל:
(הושע פרק ה פסוק יד)
כי
אנכי
כשחל
לאפרים
וככפיר
לבית
יהודה
אני
אני
אטרף
ואלך
אשא
ואין
מציל:
(הושע פרק ה פסוק יד)
כי
אנכי
כשחל
לאפרים
וככפיר
לבית
יהודה
אני
אני
אטרף
ואלך
אשא
ואין
מציל:
(הושע פרק ה פסוק יד)
תרגום יונתן:
אֲרֵי
מֵימְרִי
כְלֵיתָא
לִדבֵית
אֶפרַיִם
וּכבַר
אַריָוָן
לִדבֵית
יְהוּדָה
אֲנָא
בְמֵימְרִי
אֶקטוֹל
וְאַעדֵּי
אֲרִים
גְּבוּרְתִי
וְלֵית
דִּמשֵׁיזֵיב
:
רש"י:
[אני
אני
-
שונה
ומשיב
ידי
עליהם.
אטרף
ואלך
-
ואלך
לי
עם
הטרף
ואשאנה
ואין
מוציאה
מידי.]
ואשא
ואין
מציל
-
אשא
את
הטרף.
ר' יוסף קרא:
ולמה
לא
יכלו
לרפוא
את
אפרים
ולהגיה
מזור
ליהודה
(ראה
לעיל
,
יג)?
כי
אנכי
כשחל
לאפרים
-
ארי
בחוּר.
וככפיר
לבית
יהודה
-
שאין
יכולין
לעלות
תעלה
לרפואה
לנשיכתו
ולטרפו;
כעיניין
שנאמר
"כאשר
יהגה
האריה
והכפיר
על
טרפו
אשר
יקרא
עליו
מלא
רועים
מקולם
לא
יחת
ומהמונם
לא
יענה"
(יש'
לא
,
ד)
-
כמו
כן
אני
אטרוף.
למה
אומר
אני
אני
-
שתי
פעמים?
זה
פתרונו:
אני
אטרוף
לאפרים
,
אני
אטרוף
ליהודה
,
ואלך
ואשא
(בנוסחנו:
אשא)
ואין
מציל
,
ככפיר
זה
שנושא
טרפו
ואין
מידו
מציל
(ע"פ
דב'
לב
,
לט).
ראב"ע:
כי.
בתחלה
אמר
"ואני
כעש"
(לעיל
,
יב)
-
בפנים
מהגוף
,
ועתה:
כשחל
-
בחוץ;
ומי
"יוכל
לרפא
לכם"
(לעיל
,
יג)?
ואלך
לי
,
ואין
רודף
אחרי.
או:
אלך
עם
הטרפה.
והנכון
,
שאטרפם
ואלך
לי
,
כאשר
כתוב
אחריו.
ר' אליעזר מבלגנצי:
כי
אנכי
כשחל
לאפרים
-
לא
נשיכת
עש
ותולעת
היא
נשיכתי
,
אלא
נשיכת
שחל
וכפיר.
ולעינים
אני
טורף
וממית
ואין
מידי
(ע"פ
דב'
לב
,
לט)
מציל.
ומשאטרף
,
אלך
ואשובה
(בנוסחנו:
אשובה)
אל
מקומי
-
כאריה
אל
מעונתו
,
שייקרא
אחריו
מלא
רועים
,
מקולם
לא
יענה
ויכנע
ומהמונם
לא
יחת
(ע"פ
יש'
לא
,
ד).
והמכה
תהא
גדילה
עליהם
וכאיבם
נעכר
(ע"פ
תה'
לט
,
ג)
תמיד
,
עד
אשר
יאשמו
-
ויחייבו
עצמם
לפני
ויצדיקו
את
דיני
ובקשו
את
פני.
יאשמו
-
כמו
"והיה
כי
יחטא
ואשם"
(וי'
ה
,
כג):
ויחייב
עצמו.
בצר
להם
-
שתגדל
עליהם
המכה
והכאב
מאד
,
אז
ישחרנני.
רד"ק:
כי
אנכי
-
איך
יוכל
מלך
אשור
להועילכם
,
אפילו
אם
רצה?
כי
אני
לכם
כשחל
,
ואין
מציל
מידי!
אני
אני
-
הכפל
לחזק
העניין
,
וכן
"ראו
עתה
כי
אני
אני
הוא"
(דב'
לב
,
לט).