תנ"ך - בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את־ה' ולא ימצאו חלץ מהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

בְּצֹאנָ֣ם וּבִבְקָרָ֗ם יֵ֥לְכ֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־יְהוָ֖ה וְלֹ֣א יִמְצָ֑אוּ חָלַ֖ץ מֵהֶֽם: (הושע פרק ה פסוק ו)

בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם יֵלְכוּ לְבַקֵּשׁ אֶת־יְהוָה וְלֹא יִמְצָאוּ חָלַץ מֵהֶם: (הושע פרק ה פסוק ו)

בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את־ה' ולא ימצאו חלץ מהם: (הושע פרק ה פסוק ו)

בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את־יהוה ולא ימצאו חלץ מהם: (הושע פרק ה פסוק ו)

תרגום יונתן:

בְּעָנְהוֹן וּבתוֹרֵיהוֹן יְהָכוּן לְמִתבַּע אֻלפָן מִן קֳדָם יְיָ וְלָא יַשׁכְּחוּן יְסַלֵיק שְׁכִינְתֵיהּ מִנְהוֹן :

מסורה קטנה:

ובבקרם - ל'; חלץ - ל'.

רש"י:

בצאנם ובבקרם - בקרבנותיהם. חלץ - נשמט; כמו "קח לך... חליצתם" (בנוסחנו: חליצתו; ש"ב ב , כא) - בגדים שתשמיט מעליהם.

ר' יוסף קרא:

בצאנם ובקרם (בנוסחנו: ובבקרם) ילכו לבקש את יי' - שייכשלו בעוונם בגלות וילכו לבקש את יי' ולהקריב קרבנות , ולא ימצאו. חלץ מהם - סר מהם; כמו "וחלצה נעלו" (דב' כה , ט) , שפתרונו: מסירה לו מרגלו.

ראב"ע:

בצאנם - שב אל "יהודה" (לעיל , ה) לבדו , שבית המקדש בנחלתם. חלץ כבודו מהם , כאשר יאמר "אלכה ואשובה (בנוסחנו: אלך אשובה) אל מקומי" (להלן , טו). ולמה חלץ מהם? כי ביי' בגדו. עתה יאכל אלה הבנים עם חלקיהם. חדש - רע , כמו' "כי קרוב יום אידם" (דב' לב , לה). ורבי ישועה אמר: חדש אב. ויפת אמר (ראה יפת הושע ע' 326 ובהערות) כי חדש הוא חֶרב , כמו "והוא חגור חדשה" (ש"ב כא , טז).

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

חלץ מהם - כלומר: נחלץ מהם , סר מהם; ודמיונו: "חלוץ הנעל" (דב' כה , י).

ר' אליעזר מבלגנצי:

ואם יאמרו: מה פשענו? יבא גאון ישראל וזדונם ויענה ויעיד בפיהם , שהרי ישראל ואפרים נכשלים יום יום בעונם , שמלכי ארם לוחצים אֹתם. וגם יהודה - שהוא בן ביתי , כשל עמם ברעה. והם הולכים בצאנם ובבקרם - לעולות ראייה , לבקש את יי' - לדרשו בצרתם , ולא ימצאוהו , שחלץ ונשמט מהם כשבאים לבקשו. והוא העדות שמעיד בהם עונם; שאילו לא היו חוטאים והיו זוכים לפניו , היה קרוב להם בעת קראם אליו (ע"פ תה' קמה , יח). אבל רחוק מרשעים יי' (ע"פ מש' טו , כט) ואינו נדרש להם; כי גלוליהם העלו אל לבם ומכשול עונם שמו נוכח פניהם בבאם לדרשו (ראה יח' יד , ג - ד).

רד"ק:

בצאנם ובבקרם - שבט יהודה (ראה לעיל , ה) ישובו לעבודת האל בבית המקדש; זהו בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יי'. וזה היה בימי יאשיהו , שבערו עבודה זרה ושבו לעבוד את יי' ועשו פסח (ראה מ"ב כג , ד - טו); ואמר "כי לא נעשה כפסח הזה" וגו' (שם , כב). ולא ימצאו חלץ מהם - לא מצאוהו כשבקשוהו , כי כבר נגזרה גזירה; כמו שכתוב "אך לא שב יי' מחרון אפו הגדול אשר חרה אפו ביהודה" וגו' , ואמר "ואת (בנוסחנו: גם את) יהודה אסיר מעל פני כאשר הסירותי את ישראל" (שם , כו - כז). חלץ - נפרד מהם וסר מעליהם; והוא פועל עומד. והיוצא: "וחלצה נעלו" (דב' כה , ט); "חלצו שד" (איכה ד , ג).

ר' יוסף כספי:

בצאנם ובבקרם - כי אין להמון , רק זה. ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא. חלץ - כי חלץ.

ר' ישעיה מטראני:

חלץ מהם - נסתלק מביניהם; ואינו 'יוצא באחר'. אבל "וחלצה נעלו" (דב' כה , ט) 'יוצא באחר'.