תנ"ך - בה'
בגדו
כי־בנים
זרים
ילדו
עתה
יאכלם
חדש
את־חלקיהם:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בַּיהוָ֣ה
בָּגָ֔דוּ
כִּי־בָנִ֥ים
זָרִ֖ים
יָלָ֑דוּ
עַתָּ֛ה
יֹאכְלֵ֥ם
חֹ֖דֶשׁ
אֶת־חֶלְקֵיהֶֽם:
ס
(הושע פרק ה פסוק ז)
בַּיהוָה
בָּגָדוּ
כִּי־בָנִים
זָרִים
יָלָדוּ
עַתָּה
יֹאכְלֵם
חֹדֶשׁ
אֶת־חֶלְקֵיהֶם:
ס
(הושע פרק ה פסוק ז)
בה'
בגדו
כי־בנים
זרים
ילדו
עתה
יאכלם
חדש
את־חלקיהם:
ס
(הושע פרק ה פסוק ז)
ביהוה
בגדו
כי־בנים
זרים
ילדו
עתה
יאכלם
חדש
את־חלקיהם:
ס
(הושע פרק ה פסוק ז)
תרגום יונתן:
בְּמֵימְרָא
דַייָ
שַׁקַרוּ
אֲרֵי
בְנִין
מִבְּנָת
עַמְמַיָא
קַיִימוּ
לְהוֹן
כְּעַן
אַיתִי
עֲלֵיהוֹן
עַמְמַיָא
יְרַח
בִּירַח
וְיִבְּזוּן
יָת
פֵּירֵי
אֲרַעהוֹן
:
עין המסורה:
עתה
-
כ"ז
בטעמא
(תביר
,
ללא
מקף
וללא
טעמים
מחברים
לפניו
,
כולל':
'ועתה'
,
'אתה'
,
'ואתה'):
ראה
הו'
ב
,
יב.
רש"י:
בנים
זרים
ילדו
-
שנתחתנו
בגוים.
יאכלם
חדש
-
חדש
אב.
ר' יוסף קרא:
עתה
יאכלם
חדש
את
חלקיהם
-
זה
חדש
אב
,
שיאכלו
להם
כל
חלקם
הטוב
-
זה
בית
המקדש.
ראב"ע:
בצאנם
-
שב
אל
"יהודה"
(לעיל
,
ה)
לבדו
,
שבית
המקדש
בנחלתם.
חלץ
כבודו
מהם
,
כאשר
יאמר
"אלכה
ואשובה
(בנוסחנו:
אלך
אשובה)
אל
מקומי"
(להלן
,
טו).
ולמה
חלץ
מהם?
כי
ביי'
בגדו.
עתה
יאכל
אלה
הבנים
עם
חלקיהם.
חדש
-
רע
,
כמו'
"כי
קרוב
יום
אידם"
(דב'
לב
,
לה).
ורבי
ישועה
אמר:
חדש
אב.
ויפת
אמר
(ראה
יפת
הושע
ע' 326
ובהערות)
כי
חדש
הוא
חֶרב
,
כמו
"והוא
חגור
חדשה"
(ש"ב
כא
,
טז).
ר' אליעזר מבלגנצי:
שהרי
ביי'
בגדו
-
כאשה
הבוגדת
מרֵיעה
ויולדת
בנים
זרים
מאחרים
,
שאינה
יכולה
לכפור
ולכחש
,
לומר:
לא
פעלתי
און
(ע"פ
מש'
ל
,
כ)
,
שהרי
בני
זנוניה
יענו
בפניה
(ראה
הו'
ב
,
ד).
עתה
יאכלם
חדש
-
עתה
יבא
החדש
שיכלו
בניהם
את
חלקות
שדותיהם:
שיאכלו
דגנם
וצאנם
ובקרם
,
בניהם
ובנותהם
ברעב.
יאכלם
-
מוסב
על
בנים
זרים.
רד"ק:
ביי'
בגדו
כי
בנים
זרים
ילדו
-
כמשמעו
,
שהתחתנו
בגוים
ועובדים
עבודה
זרה
שלהם;
וזהו
בגידה
ביי'
,
שצוה
אותם
"לא
תתחתן
בם...
כי
יסיר
את
בנך
מאחרי"
(דב'
ז
,
ג
-
ד).
ויונתן
תרגם:
"במימרא
דיי'
שקרו
ארי
בנין
מבנת
עממיא
קיימו
להון".
ויש
לפרש
כי
בנים
זרים
ילדו
-
שהלכו
בחקות
העמים;
וכן
אמר
"ובילדי
נכרים
ישפיקו"
(יש'
ב
,
ו)
,
ותרגם
יונתן:
"ובנימוסי
עממיא
אזלין".
עתה
יאכלם
חדש
את
חלקיהם
-
עתה
בקרוב
יבא
חדש
שיאכלם
האויב
,
אותם
ואת
חלקיהם
,
רוצה
לומר:
שדותיהם
וכרמיהם;
כמו
"ואכלה
את
החלק"
(עמ'
ז
,
ד)
,
שהוא
כמו
"חלקת
השדה"
(בר'
לג
,
יט).
והחדש
-
הוא
חדש
תמוז
שהובקעה
העיר
(ראה
יר'
נב
,
ו)
,
וחדש
אב
שחרבה
(ראה
שם
,
יב
-
יד).
או
פירוש:
חדש
בזמן
מועט
כמו
חדש;
וכן
"ואכחיד
את
שלשת
הרועים
בירח
אחד"
(זכ'
יא
,
ח).
ולדעת
יונתן
רוצה
לומר:
חדש
בחדש
,
כלומר:
תמיד
יאכלם
האויב
,
יום
ביום
וחדש
בחדש.
וכן
תרגמוֹ:
"כען
אייתי
עליהון
עממיא
ירח
בירח
ויבזון
ית
פירי
ארעהון".
ר' יוסף כספי:
כי
בנים
זרים
ילדו
-
כמו
שאמר
ישעיה
"ובילדי
נכרים
ישפיקו"
(ב
,
ו).
חדש
-
זמן;
וכן
"בחדשה
ימצאונה"
(יר'
ב
,
כד).
והחודש
הוא
הפועֵל
בכאן;
רוצה
לומר:
האוכֵל.
וכן
דרך
כל
לשון
,
ליחס
הפועַל
אל
הזמן.
ר' ישעיה מטראני:
עתה
יאכלם
חדש
את
חלקיהם
-
כל
מה
שיקבצו
בשנים
רבות
יכלה
בחדש
אחד;
שיבואו
האומות
וישללו
אותם
וכל
אשר
להם.