תנ"ך - גם־יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

גַּם־יְהוּדָ֕ה שָׁ֥ת קָצִ֖יר לָ֑ךְ בְּשׁוּבִ֖י שְׁב֥וּת עַמִּֽי: פ (הושע פרק ו פסוק יא)

טקסט וניקוד:

גַּם־יְהוּדָה שָׁת קָצִיר לָךְ בְּשׁוּבִי שְׁבוּת עַמִּי: פ (הושע פרק ו פסוק יא)

טקסט בלבד:

גם־יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי: פ (הושע פרק ו פסוק יא)

תיקון קוראים:

גם־יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי: פ (הושע פרק ו פסוק יא)

תרגום יונתן:
אַף דְּבֵית יְהוּדָה שָׁרִיאוּ לְאַסגָּאָה חוֹבִין אַף לְהוֹן יִמטֵי קִצָא בְּאָתָבוּתִי גָּלְוָת עַמִי :

עין המסורה:
שת - ד' (בקמץ): בר' ד , כה; שמ' ז , כג; הו' ו , יא; איוב לח , לו.

מסורה קטנה:
שת - ד'.

רש"י:
גם יהודה - אף היא , הואיל וקלקלה , שת - המשית זמן פורענות לה. בשובי שבות עמי - בהוכיחי אותם לשובב משובותם. קציר - עת סילוקה וגלותה; כמו "עוד מעט ובאה עת הקציר לה" , בפורענות בבל בספר ירמיה (נא , לג). שבות עמי - לשון "משובה" (יר' ג , ו) , נערות וילדות; 'אינשביידורא' [בלעז]; וכן "בנים שובבים" (יר' ג , יד); "הבת השובבה" (יר' לא , כא).

ר' יוסף קרא:
גם יהודה שת קציר לך - "ותרא בגודה אחותה יהודה... ותלך ותזן גם היא" (יר' ג , ז - ח). שת קציר לך - גרם גלות לעצמו. קציר - לשון גלות הוא , כמה דאת אמר דאמר "ובאה עת הקציר לה" (יר' נא , לג) , שפתרונו: ובאה עת גלות לה. בשובי שבות עמי - כשהייתי רוצה להשיבם משובבותם וממרדותם שמרדו בי , שלא שמעו אלי; וכן הוא אומר "בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך" (יח' כג , לא). שבות - לשון מַרדוּת , כמו "משובה נצחת" (יר' ח , ה).

ראב"ע:
גם יהודה - אחר שהזכיר אפרים. ושת קציר - כמו "ועשה קציר כמו נטע" (איוב יד , ט); והטעם , ששת קציר לך , ועזרך לעבד הבעל בביתאל. כאשר היה בלבי להשיב שבות עמי , שיאמרו "לכו ונשובה אל יי'" (לעיל , א) , ובעבור יהודה שהניח ביתי ועזרך , לא אשיב שבותך.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
גם יהודה שת קציר לך. קציר - כמו "תשלח קציריה עד ים" (תה' פ , יב) , שהוא "סעיפיה" (יש' כז , י). וכך יאמר הנביא: ביהודה אשית קציר - כלומר: שורש , והוא משיח , בשובי את (בנוסחנו ללא 'את') שבות עמי.

ר' אליעזר מבלגנצי:
גם יהודה - שמִקדשִי בתוכם ושכינתי , שת קצירו לך - ישראל. [שת קציר - מלך , על דרך משל; כמו "ונצר משרשיו יפרה" (יש' יא , א)] ושילח יונקותיו וקצירו אליך , ודליותיו שילח לך וכפנו שרשיו עליך (ע"פ יח' יז , ז) , להתחתן מלכי יהודה הקדושים לי במלכי ישראל הנטמאים בזנותם , וללמוד ממעשיהם להטמא בשקוציהם. ואותו קציר שת לישראל ועירב בו , שהייתי משיב שבות עמי בו - הוא זרע דוד המוקדשים לי למשיחים ומושיעים ושהייתי מושיעם על ידם. קציר - כמו "ועשה קציר כמו נטע" (איוב יד , ט); "וטל ילין בקצירי" (איוב כט , יט). ושת קציר - מלשון "תשלח קציריה עד ים ואל נהר יונקותיה" (תה' פ , יב) , ומלשון "כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה לו להשקות אותה" (יח' יז , ז).

רד"ק:
גם יהודה שת קציר לך - פרשו בו (ראה ראב"ע): גם יהודה שם עצמו לעבוד עבודה זרה כמו אפרים , אע"פ שהיה בית המקדש בחלקו. ופירשו שת קציר - כמו "ועשה קציר כמו נטע" (איוב יד , ט); כלומר: נָטע גם כן נֶטע זר , כמו אפרים. בשובי שבות עמי - כשחשבתי לשוב שבות עמי , לפי שלא היו כלם עֵבר אחד (ע"פ ש"א יד , מ) לעבוד עבודה זרה; אבל אחר שיהודה עבד עבודה זרה; גם כן , הִנַחְתים ביד אויביהם. ולפי דעתי , כי יהודה - קריאה; כלומר: אַתְ , יהודה , גם לך שת קציר המשיב שבות עמי , והוא ירבעם בן יואש מלך ישראל. כי אע"פ שהיו מרֵיעים ישראל ויהודה , כמו שהקדים , בשובי שבות עמי על יד ירבעם , כי ראיתי עני ישראל מורה מאד (ראה מ"ב יד , כו) - גם לך , יהודה , שת קציר ונטע טוב ירבעם , שהשיב את דמשק ואת חמת ליהודה (ראה שם , כח). ואע"פ כן לא חזרתם למוטב , לא ישראל ולא יהודה. וזהו שאמר אחר זה: "כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים" וגו' (הו' ז , א); וזהו הרפואה , כמו שכתוב "הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה" (מ"ב יד , כה). וזהו פירוש בשובי את שבות עמי ופירוש "כרפאי לישראל". ויונתן תרגם: "אף דבית יהודה שריאו לאסגאה חובין אף להון ימטא קיצא באתבותי גלות עמי".

ר' יוסף כספי:
גם יהודה - כטעם "וכשל גם יהודה עמם" (ראה הו' ה , ה). וענין הקציר עם המעשים הרעים - נהוג בעברי , וגם כל מיני עבודות האדמה; וכתוב "חרשתם רשע עולתה קצרתם" (הו' י , יג) - וכן "קוצרי און" (ראה מש' כב , ח). וכבר הודענו כי כמה פעמים התארים בסתם ובמוחלט , ואם הכונה בצרוף - מה. וטעם בשובי את (בנוסחנו ללא 'את') שבות עמי - נכון מכמה פנים , כי אין הטעם: ברגע אחד , וגם אין הכרח שיהיה בפעל גמור. כל שכן שנכון שזה נאמר , כי גם יהודה חטא בעת הצלחת חזקיה , שאז היתה שבות גדולה לעמנו. וכבר פירשנו בישעיה (כח , א; כט , ט) כי גם בזמן חזקיה היו כתות גדולות רעות בירושלם ויהודה , כל שכן אחרי מֹת חזקיה.

ר' ישעיה מטראני:
גם יהודה - שגם אתה חטאת כישראל , גם השם שת קציר לך - שיקצור אותך ויוליכך בגלות. בשובי שבות עמי - כמו "אחרי שובו מהכות את כדר לעומר" (בנוסחנו: כדרלעמר) (בר' יד , יז). והוא מקרא קצר: בשובי מֵהַגְלוֹת שבות עמי; שקודם יגלה ישראל על ידי סנחריב (ראה מ"ב יז , א ורש"י שם) , ואחרי כן יהודה על ידי נבוכדנצר.
ריכוז קישורים