תנ"ך - כי־קרבו כתנור לבם בארבם כל־הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־קֵרְב֧וּ כַתַּנּ֛וּר לִבָּ֖ם בְּאָרְבָּ֑ם כָּל־הַלַּ֙יְלָה֙ יָשֵׁ֣ן אֹֽפֵהֶ֔ם בֹּ֕קֶר ה֥וּא בֹעֵ֖ר כְּאֵ֥שׁ לֶהָבָֽה: (הושע פרק ז פסוק ו)

טקסט וניקוד:

כִּי־קֵרְבוּ כַתַּנּוּר לִבָּם בְּאָרְבָּם כָּל־הַלַּיְלָה יָשֵׁן אֹפֵהֶם בֹּקֶר הוּא בֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה: (הושע פרק ז פסוק ו)

טקסט בלבד:

כי־קרבו כתנור לבם בארבם כל־הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה: (הושע פרק ז פסוק ו)

תיקון קוראים:

כי־קרבו כתנור לבם בארבם כל־הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה: (הושע פרק ז פסוק ו)

תרגום יונתן:
אֲרֵי אִתקָרַבוּ לְעֵיצַת חֲטִין וְלָא עַכִּיבוּ כְּתַנוּרָא בָּעַר לִבְּהוֹן בְּאִתכְּמוֹנֵיהוֹן כָּל לֵיליָא מוֹרֵיך רֻגזְהוֹן עַד צַפרָא הוּא דָלֵיק כְּאִישָׁא שַׁלהוֹבִי :

עין המסורה:
קרבו - ב' (בתרין לשנין): יח' לו , ח; הו' ז , ו.

מסורה קטנה:
קרבו - ב'; בארבם - ל'; אפהם - ל'.

רש"י:
כי קרבו כתנור לבם בארבם - הכינו והזמינו את לבם במעשה אורב שלהם , כתנור זה שמכינין ומסיקין אותו לאפות. כל הלילה ישן אופיהם - לאחר שהכינו לבם וחשבו גְמר הרעה , איך יעשוה. ישן אופיהם - נחתום שלהם , המסיק את התנור; כלומר: עד הבקר ישנים , ולבקר בוערים כאש עד שיגמרו רעתם.

ר' יוסף קרא:
כי קרבו כתנור לבם באורבם - שהיה לבם בוער כתנור. באורבם - שהיו אורבים לנאוף אחר עבודה זרה. כל הלילה ישן אופיהם - אופיהם הוא יצר הרע , שאופה בלבם.

ראב"ע:
כי. מלת בארבם - על מחשבות רעות שיחשבו כל הלילה. והנה לבם קרוב כתנור; רק כל אופה ישן בלילה , רק בבקר יבעיר התנור , ואלה - אין לבם ישן , רק חושב כל הלילה.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
כי קרבו כתנור - פירוש: כי קרבו לבם להיות חם כמו תנור. בארבם - כלומר: בשביל המארב שבליבם לעשות ניאוף. כל הלילה ישן אופיהם - כלומר: מנהג האופים להיות ישינים כל הלילה , ובבקר הוא בוער התנור כאש להבה; ואֵילו לא שקטו ביום ובלילה מלנאף.

ר' אליעזר מבלגנצי:
כי קרבו והזמינו עצמם על פתח רעיהם לארוב בארבם בלב בוער כתנור , להיות מזומנים וקרובים ליכנס לבית האיש כשיצא למלאכתו. כל הלילה ישן אופהם - מבעיר ומחמם שלהם , לפי שאז האיש בביתו. ובבקר , כשיצא למלאכתו , אז נעור אופהם לחמם ולהבעיר , ולבם בוער כאש להבה; ולאור הבקר יעשו זמתם שחשבו בלילה , בארבם.

רד"ק:
כי קרבו כתנור לבם בארבם - לבם שהוא בוער כתנור , הם קרבו אותו בארבם; כלומר: קרבו אותו למעשה הרע , כלומר: שמו לבבם לחשוב מחשבות רעות , שיעשו הרע אחר המחשבה; וזהו בארבם. כי הרוצה לשלול ולגזול , אורב תחילה כדי שלא ישָמרו ממנו; והמחשבה - במארב. כל הלילה ישן אופיהם - הלב הוא כלי המחשבה , והכח הפועל בו הוא האופה , על דרך המשל. וכמו שהאופה מסיק את התנור בלילה , ובבקר ימצא שבערו העצים , ואופה בו את הפת , שהוא תכלית מעשה ההיסק ― והנה האופה ישן בלילה אחר שנתן העצים בתנור , שאין לו מעשה עד הבקר ― כן האופה בעניין המשל , שהוא כח המחשבה: הוא ישן בלילה , כלומר: שוכב ונח , שלא תצא המחשבה לידי מעשה עד הבקר; והחושב קורא אותו 'ישן' , לפי שאין במחשבה יגיעת הגוף. בקר הוא בוער - כלומר , שהם להוטים לעשות בבקר הרע שחשבו בלילה. וכן אמר "החושבים רע על משכבותם לאור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם" (ראה מי' ב , א).

ר' יוסף כספי:
קרבו - כטעם 'קרוב בענין' , כלומר: דמיון בענין. ולכן אמר , כי גם מצד ענין לבם , בהיותם אורבים לשופטים הדנים אותם דין ומשפט , אם הנביאים או זולתם , הנה הם דומים לתנור: שכל הלילה ישן האופה , אחר הזמן שקדם זכרו (לעיל , ד) שיָעיר הבתים ללוש ויבעיר התנור , ואז ישן הוא עד שיקום בקר לקטף; אבל עם היותו ישן , הנה התנור בוער מאד באש ועצים ששָׂם בו האופה תחלה; וזה כטעם "הוי חושבי און ופעלי רע על משכבותם" (מי' ב , א) - ואף בעת שנתם ותרדמתם הנה לבם ודמיונם לעשות רע בבוקר , כמו שכתוב גם שם "לאור (לפנינו: באור) הבוקר יעשוה".

ר' ישעיה מטראני:
כי קרבו כתנור לבם בארבם - כל הלילה אורבים בלבם ומחשבים מחשבות רעות מה שיעשו למחר. וכל הלילה ישן אופיהם - דימה אותם לתנור; שהאופה ינוח וישן בלילה , ובבקר הוא בוער כאש להבה. כך הם ינוחו בלילה , ובבקר ישכימו ויעשו כל הרעות.
ריכוז קישורים