תנ"ך - אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֶפְרַ֕יִם בָּעַמִּ֖ים ה֣וּא יִתְבּוֹלָ֑ל אֶפְרַ֛יִם הָיָ֥ה עֻגָ֖ה בְּלִ֥י הֲפוּכָֽה: (הושע פרק ז פסוק ח)

טקסט וניקוד:

אֶפְרַיִם בָּעַמִּים הוּא יִתְבּוֹלָל אֶפְרַיִם הָיָה עֻגָה בְּלִי הֲפוּכָה: (הושע פרק ז פסוק ח)

טקסט בלבד:

אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה: (הושע פרק ז פסוק ח)

תיקון קוראים:

אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה: (הושע פרק ז פסוק ח)

תרגום יונתן:
בֵּית יִשׂרָאֵל בְּעַמְמַיָא אִנוּן אִתעָרַבוּ בֵּית יִשׂרָאֵל דָּמַן לַחֲרָרָא דְּעַד לָא אִתאַכַּלַת אִתהֲפַכַת :

מסורה קטנה:
יתבולל - ל'; הפוכה - ל'.

רש"י:
יתבולל - יבולבל בגולה בין האומות. עוגה בלי הפוכה - תירגם יונתן: "כחררה דעד דלא איתהפיכת איתאכלת". עוגה - חררה שאופין על הגחלים. [ויש לומר: עוגה שאינה הפוכה נשרפת בגחלת ומתקלקלת - כך הם יתקלקלו בגולה.]

ר' יוסף קרא:
אפרים בעמים הוא יתבולל - דבר זה גרם לעשרת השבטים להיות עוגה בלי הפוכה - כתרגומו: "ובני ישראל דמן לחררה דעד לא איתהפכת אז איתאכלת"; כמו כן ישראל , קודם שיתבולל בעמים אכלו זרים חילו (ראה להלן , ט).

ראב"ע:
אפרים. הוא יתבולל - כמו "בלול" (שמ' כט , מ) - מעורב. והטעם , שהם מבקשים עזר מן האומות לזה מפני זה; וזהו "מצרים קראו אשור הלכו" (להלן , יא). על כן יתבולל בעמים כמו בלול. ומצרים הם הקרואים. וטעם עוגה בלי הפוכה - אז תהי נשרפת , כשאינה הפוכה; והטעם: על עצתם. ובעבור כי דמה יצרם ולבם לתנור (ראה לעיל , ו) , דמה העצה לעוגה.

ר' אליעזר מבלגנצי:
אפרים בעמים הוא יתבולל - ומתערב ומתחתן להיות לו לעזר בצרתו , ואינו קורא אלי לעזרה. אפרים היה להם לאומות עוגה בלי הפוכה - שאדם רעב לוֹכַל ולש בחפזון עוגת רצפים (ע"פ מ"א יט , ו) , שאינו יכול להמתין בצק חמץ בתנור; ומרוב רעבתנותו אינו ממתין עד שיהפכנה ותיאפה יפה משני צדדין , אלא משנאפֵת קצת הוא בולעה ואוכלה.

רד"ק:
אפרים בעמים הוא יתבולל - כמו "כי שם בלל יי' שפת כל הארץ" (בר' יא , ט) , עניין בלבול וערבוב; כלומר: הוא מעורבב בעמים. שהאל הבדילם מהם , והם התערבו בהם ועשו כמעשיהם. עוגה בלי הפוכה - כי העוגה הנאפית על הגחלים , אם אין הופכים אותה היא נשרפת מתחת , ואינה נאפית מלמעלה; כן היא העצה שאיננה נכונה , שאין הופכין אותה מעניין לעניין עד שיושיבוה על אפניה (ע"פ מש' כה , יא). כן היה אפרים בעצתו לעבוד העגלים ואלהים אחרים , ולא הבחין ולא בחר הטוב לו. ויונתן תרגם: "דמן לחררא דעד דלא אתהפכת אתאכלת".

ר' יוסף כספי:
עוגה בלי הפוכה - כי תשרף; ויותר מופלג זה בעוגת רצפים (ע"פ מ"א יט , ו). וגם זה נכון זה שהוא מטעם הבלילה , כי שֵם עוגה מונח לצורת הבצק מיוחדת , כטעם "ועשי עוגות" (בר' יח , ו). והכל אמת יחדו , וכל אלה רבוי משלים נכבדים. ובאור כל זה 'אוצר יי'' יבא.

ר' ישעיה מטראני:
אפרים בעמים הוא יתבולל - לשון 'התפעל' הוא , מ"כי שם בלל יי' שפת כל הארץ" (בר' יא , ט). אפרים היה כמו עוגה שעומדת על הגחלים ואינה הפוכה - מלמטה היא חרוכה ושרופה ומלמעלה לא הרגישה עדיין.
ריכוז קישורים