תנ"ך - תן־להם ה' מה־תתן תן־להם רחם משכיל ושדים צמקים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

תֵּן־לָהֶ֥ם יְהוָ֖ה מַה־תִּתֵּ֑ן תֵּן־לָהֶם֙ רֶ֣חֶם מַשְׁכִּ֔יל וְשָׁדַ֖יִם צֹמְקִֽים: (הושע פרק ט פסוק יד)

תֵּן־לָהֶם יְהוָה מַה־תִּתֵּן תֵּן־לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל וְשָׁדַיִם צֹמְקִים: (הושע פרק ט פסוק יד)

תן־להם ה' מה־תתן תן־להם רחם משכיל ושדים צמקים: (הושע פרק ט פסוק יד)

תן־להם יהוה מה־תתן תן־להם רחם משכיל ושדים צמקים: (הושע פרק ט פסוק יד)

תרגום יונתן:

הַב לְהוֹן יְיָ תֻּשׁלְמָת עוֹבָדֵיהוֹן הַב לְהוֹן רֶחֶם מַתכֵּיל וְתַדִּין יַבִּישִׁין :

עין המסורה:

משכיל - ב': יר' נ , ט; הו' ט , יד.

מסורה קטנה:

משכיל - ב'; צמקים - ל'.

רש"י:

תן להם יי' מה תתן - היה הנביא מתפלל שימותו קטנים , שאינו דומה אבלו של קטן לאבלו של גדול (ראה פס"ר מד); לפיכך , אם אי איפשר מלידה ומבטן ומהריון (ראה לעיל , יא) , שכבר נגזר מבריית עולם "ואל אישך תשוקתך" (בר' ג , טז) - תן להם מהרה בקטנותם מה שאתה אומר ליתן להם לאחר זמן , שאמרת: "כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים" (לעיל , יב). תן להם רחם משכיל - בשעה שיוצאין לאויר העולם , ימותו; או יצטמקו שדי אמן , שלא יהא להם חלב להניק.

ר' יוסף קרא:

תן להם יי' מה תתן - לפי שאמר למעלה "כי אם יגדלו את בניהם ושיכלתים מאדם" (פס' יב) , היה מרחם הנביא עליהם ואומר: תן להם יי' - תתן להם מה שאתה רוצה לשכלם כשהם גדולים: תן להם רחם משכיל - שהרחם תשכלם ולא יראו אור (ע"פ איוב ג , טז); ושדים צומקים - ואם יצאו מהרחם , שיהו שדי אימותם צומקים , שלא יהא להם ממה להניק , וימותו מיד. וכל כך למה? לפי שאין דומה אבלו של קטן לאבלו של גדול.

ראב"ע:

תן - יתפלל הנביא: אחרי שגזרת עליהם שיוציא כל אחד בניו אל ההורג (ראה לעיל , יג) - אולי ימותו קטנים , ולא יהיה צערם גדול. וזהו: תן... רחם משכיל - שימותו בבטן , והילודים ימותו באפס חלב. צומקים - כמו "צמוקים" (ש"א כה , יח) , יבישים.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

תן להם יי' , מה תתן - פירוש: אמר הנביא: מאחר שאם יגדלו את בניהם אתה תהרגם (ראה לעיל , יב) , וגם הוא יוציא "אל הרג בניו" (לעיל , יג) , תן להם מעתה רחם משכיל ושדים צומקים , שלא ילדו ויצטערו כל כך אחר כן.

ר' אליעזר מבלגנצי:

תן להם יי' מה שאמרת ליתן בראשונה (ראה לעיל , יא - יב); תן להם רחם משכיל - שלא יֵלדו , ומבטן תמית עובריהם. ואם תחפץ להעציבם , תן להם שדים צֹמקים מחלב - להמית מלדה בניהם אשר ילדו , כשהן קטנים; אבל לגדלם ולהוציאם אל הורג (ראה לעיל , יב) - אל תעשה להם. צמקים - 'טרישנץ' (בלעז).

רד"ק:

תן להם - אמר הנביא , מתפלל עליהם , כשראה שיוציא אל הורג בניו (ראה לעיל , יג): תן להם מה שתתן מכליון הבנים בבטן , או בעודם קטנים , ולא יכלו ביד אויב. רחם משכיל - שימותו בבטן. ואמר משכיל - כאלו הרחם משכיל אותם , כי ברחם הם שכולים. ושדים צומקים - אם יגיעו ללידה , שיצמקו שדי אמותם וימותו באפס חלב. צומקים - יבשים.

ר' יוסף כספי:

מה תתן - ומה שתתן , והוא: רחם משכיל. וזה דרך בקשה מן הנביא , כי טוב להם זה מהיותם מולידים לבהלה (ע"פ יש' סה , כג).

ר' ישעיה מטראני:

תן להם יי' - זאת הקללה; ומפרש: מה תתן להם? תן להם רחם משכיל ושדים צמקים - ואל יגדלו ליפול בחרב.