תנ"ך - שמעו־זאת
הזקנים
והאזינו
כל
יושבי
הארץ
ההיתה
זאת
בימיכם
ואם
בימי
אבתיכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שִׁמְעוּ־זֹאת֙
הַזְּקֵנִ֔ים
וְהַֽאֲזִ֔ינוּ
כֹּ֖ל
יוֹשְׁבֵ֣י
הָאָ֑רֶץ
הֶהָ֤יְתָה
זֹּאת֙
בִּֽימֵיכֶ֔ם
וְאִ֖ם
בִּימֵ֥י
אֲבֹתֵיכֶֽם:
(יואל פרק א פסוק ב)
שִׁמְעוּ־זֹאת
הַזְּקֵנִים
וְהַאֲזִינוּ
כֹּל
יוֹשְׁבֵי
הָאָרֶץ
הֶהָיְתָה
זֹּאת
בִּימֵיכֶם
וְאִם
בִּימֵי
אֲבֹתֵיכֶם:
(יואל פרק א פסוק ב)
שמעו־זאת
הזקנים
והאזינו
כל
יושבי
הארץ
ההיתה
זאת
בימיכם
ואם
בימי
אבתיכם:
(יואל פרק א פסוק ב)
שמעו־זאת
הזקנים
והאזינו
כל
יושבי
הארץ
ההיתה
זאת
בימיכם
ואם
בימי
אבתיכם:
(יואל פרק א פסוק ב)
תרגום יונתן:
שְׁמַעוּ
דָא
סָבַיָא
וְאַצִיתוּ
כָּל
יָתְבֵי
אַרעָא
הַהֲוָת
דָּא
בְּיוֹמֵיכוֹן
וְאִם
בְּיוֹמֵי
אֲבָהָתְכוֹן
:
עין המסורה:
יושבי
-
ל"ד
מלא
(בלישנא
,
לא
כולל
'ליושבי'):
ראה
הו'
ד
,
א.
רש"י:
ההיתה
זאת
-
האמורה
למטה.
ראב"ע:
שמעו.
זה
הנביא
התנבא
על
ארבה
שיבא
להשחית
את
הארץ.
ובימי
משה
היה
מין
'ארבה'
לבדו
(ראה
שמ'
י
,
יד
-
טו)
,
ועתה
עם
הארבה
-
גזם
וילק
וחסיל
(ראה
להלן
,
ד).
ואלה
שלשה
מינין
אסורין.
ואמר
לזקינים
,
בעבור
ההיתה
כזאת.
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
דבר
יי'
אשר
היה
אל
יואל
בן
פתואל.
שמעו
זאת
הזקנים
והאזינו
כל
יושבי
הארץ
,
ההיתה
זאת
הרעה
בימיכם
ואם
בימי
אבותיכם
-
יתכן
כי
היה
שנת
בצורת
קודם
הארבה
(ראה
להלן
,
ד).
ר' אליעזר מבלגנצי:
הזקנים
-
שזוכרים
ימים
קדמונים.
ההיתה
זאת
-
מכה
כזאת.
בימיכם
-
שיוכל
אדם
לומר:
מקרה
הוא
היה
לנו
(ע"פ
ש"א
ו
,
ט)
,
ולא
בעוננו
לקינו
בה
,
שכך
,
בלי
שום
שארית
ופליטה
(ע"פ
עז'
ט
,
יד)
,
אכלו
האויבים
וכלו
הכל.
רד"ק:
שמעו
זאת
הזקנים
-
כי
הם
ראו
יותר
במה
שעבר
בימיהם;
כמו
שאמר
"זקניך
ויאמרו
לך"
(דב'
לב
,
ז).
ההיתה
זאת
בימיכם
-
אם
היתה;
הה"א
-
ה"א
השאלה.
ואם
בימי
אבתיכם
-
כי
הארבה
שהיה
במצרים
לא
היה
אלא
מין
אחד
(ראה
שמ'
י
,
ד
ואי').
ואע"פ
שאמר
בספר
תילים
"ויתן
לחסיל
יבולם"
(עח
,
מו)
,
ואמר
"וילק
ואין
מספר"
(קה
,
לד)
-
הארבה
היה
עקר
ושני
המינין
באו
עמו;
לפיכך
לא
נזכר
בתורה
אלא
ארבה
,
ולא
היה
אלא
עת
אחת.
וזה
היה
ארבע
מינים:
גזם
,
ארבה
,
ילק
,
חסיל
(ראה
להלן
,
ד)
,
ובאו
בארבע
שנים
זה
אחר
זה;
כמו
שאמר
"יתר
הגזם"
(שם).
וזאת
הרעה
לא
היתה
אלא
עד
אותו
הזמן.