תנ"ך - מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר־שפכו דם־נקיא בארצם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִצְרַ֙יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וֶאֱד֕וֹם לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה מֵֽחֲמַס֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁפְכ֥וּ דָם־נָקִ֖יא בְּאַרְצָֽם: (יואל פרק ד פסוק יט)

טקסט וניקוד:

מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר־שָׁפְכוּ דָם־נָקִיא בְּאַרְצָם: (יואל פרק ד פסוק יט)

טקסט בלבד:

מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר־שפכו דם־נקיא בארצם: (יואל פרק ד פסוק יט)

תיקון קוראים:

מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר־שפכו דם־נקיא בארצם: (יואל פרק ד פסוק יט)

תרגום יונתן:
מִצרַיִם לְצָדוּ תְהֵי וֶאֱדוֹם לְמִדבַּר צָדוּ תְּהֵי מֵחֲטוֹף בְּנֵי יְהוּדָה דַּאֲשַׁדוּ דַם זַכַּי בַּאֲרַעהוֹן :

עין המסורה:
מצרים - ג' ראשי פסוקים: יר' מו , ח; יואל ד , יט; איכה ה , ו. נקיא - ב' מלא: יואל ד , יט; יונה א , יד. נקיא - י"ב יתיר אל"ף בסופי תיבות: *במ' יג , ט; יהו' י , כד; ש"א יז , יז; יש' כח , יב; יח' א , יד; מא , טו; יואל ד , יט; יונה א , יד; דנ' ב , לט; ג , כט; *עז' ג , ז; ו , טו.

מסורה קטנה:
מצרים - ג' רא' פס'; נקיא - ב' מל'.

רש"י:
מצרים... ואדום - סמכן זה עם זה לפורענות. אתה מוצא , שאילולי מצרים לא היתה אדום , שנאמר "כי ששה (בנוסחנו: ששת) חדשים ישב שם יואב" וגו' , וכתיב "ויברח אדד הוא ואנשים אדומים" (בנוסחנו: אדומיים) וגו' , "וימצא הדד חן בעיני פרעה" וגו' , "והדד שמע במצרים כי שכב דוד" וגו' , באחרונה "ויהי שטן לשלמה" (בנוסחנו: לישראל; מ"א יא , יד - כה); אמר הקדוש ברוך הוא: אני מכלה זו וזו. מחמס בני יהודה - בשביל חמס שעשו לבני יהודה , אשר שפכו את דמם.

ר' יוסף קרא:
מחמס בני יהודה - מחמס שעשו לבני יהודה.

ראב"ע:
מצרים... ואדום היו שממה בימי נבוכדנצר; וזאת מצרים היום איננה הקדמונית.

ר' אליעזר מבלגנצי:
מצרים ואדום שתפס - לפי שמצרים היו עם ישראל בברית , והיו יורדים אליהם לעזרה ולא עזרום (ראה יר' לז , ז); ואדום היה אחיו (ראה עו' א , י); לכך עונשם גדול. דם נקי (בנוסחנו: נקיא) - שאם לי חטאו , להם לא חטאו.

רד"ק:
מצרים - זכר מצרים ואדום: מצרים - בעבור הישמעאלים , ואדום - בעבור ממלכת רומי. ואלה שתי האומות הם הגוברות זה ימים רבים , ותהיינה עד עת הגאֻלה; והם חיותא רביעאה במראות דניאל (ראה דנ' ז , ז). וזכר מצרים בעבור ישמעאלים - כי אשת ישמעאל היתה מצרית , כמו שאומר "ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים" (בר' כא , כא); וכן אמו - הגר המצרית (ראה בר' טז , א , טו). לפיכך יִחס האומה הזאת למצרים. וזכר אדום , בעבור כי מלכות רומי - רובם אדומים. וכן עשה ישעיה בפרשת "קרבו גוים" (לד , א) , שהיא על חרבן רומי , כמו שפירשנו שם. ואמרו זה , בעבור כי מלכות רומי רובם אדומיים המחזיקים בדת הנצרי. ואע"פ שנתערבו עמהם עמים רבים , כמו שנתערבו גם כן במלכות ישמעאל - נקראים על העיקר; ומלך קיסר אדומי היה , וכן כל המלכים אשר אחריו שהיו ברומי. ושתי האומות האלה הרעו לישראל - שבט יהודה ובנימן שגלו ביניהם , ושפכו דמם כמים (ע"פ תה' עט , ג) בארצם. ואדום , שהוא מלכות רומי , היא שהחריבה בית שיני על ידי טיטוס הרשע , ושפכו דמם והגלו אותם בין האומות; ועל גלותינו זאת נאמר הפסוק הזה. לפיכך לא זכר אלא יהודה - כי עשרת השבטים שהגלה מלך אשור ולא שבו עד היום לא היו ברשות שתי אומות אלה. דם נקיא - נכתב באל"ף , וכן "ואל תתן עלינו דם נקיא" (יונה א , יד). ובאו על דרך נחי האל"ף: "נשיא" (וי' ד , כב); "נביא" (עמ' ז , יד). בארצם - הכינוי: לבני יהודה או למצרים ואדום.
ריכוז קישורים