תנ"ך - ואל־עמי
ידו
גורל
ויתנו
הילד
בזונה
והילדה
מכרו
ביין
וישתו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאֶל־עַמִּ֖י
יַדּ֣וּ
גוֹרָ֑ל
וַֽיִּתְּנ֤וּ
הַיֶּ֙לֶד֙
בַּזּוֹנָ֔ה
וְהַיַּלְדָּ֛ה
מָכְר֥וּ
בַיַּ֖יִן
וַיִּשְׁתּֽוּ:
(יואל פרק ד פסוק ג)
וְאֶל־עַמִּי
יַדּוּ
גוֹרָל
וַיִּתְּנוּ
הַיֶּלֶד
בַּזּוֹנָה
וְהַיַּלְדָּה
מָכְרוּ
בַיַּיִן
וַיִּשְׁתּוּ:
(יואל פרק ד פסוק ג)
ואל־עמי
ידו
גורל
ויתנו
הילד
בזונה
והילדה
מכרו
ביין
וישתו:
(יואל פרק ד פסוק ג)
ואל־עמי
ידו
גורל
ויתנו
הילד
בזונה
והילדה
מכרו
ביין
וישתו:
(יואל פרק ד פסוק ג)
תרגום יונתן:
וּבעַמִי
רְמוֹ
עַדבִּין
וִיהַבוּ
עוּלֵימָא
בַּאֲגַר
זָנִיתָא
וְעוּלֵימְתָא
זַבִּינוּ
בְחַמרָא
וְאִשׁתִּיאוּ
:
עין המסורה:
ידו
-
ג':
יואל
ד
,
ג;
עו'
א
,
יא;
נח'
ג
,
י.
(ואחד:
וידו
-
איכה
ג
,
נג).
מסורה קטנה:
ואל
-
עמי
-
ל';
ידו
-
ג';
בזונה
-
ל';
והילדה
-
ל'.
רש"י:
ידו
גורל
-
ישליכו
,
כמו
"וידו
אבן
בי"
(איכה
ג
,
נג);
"ידו
אליה"
(יר'
נ
,
יד).
ר' יוסף קרא:
ויתנו
את
(בנוסחנו
ללא
'את')
הילד
בזונה
-
שהיו
נוהגין
ביזיון
בישראל.
ראב"ע:
ואל.
ידו
-
פועל
עתיד
תחת
עבר
,
והעד:
"וידו
אבן
בי"
(איכה
ג
,
נג).
גם
נכון
הוא
להיותו
עבר
,
רק
יהיה
מפעלי
הכפל;
והנה
מצאנו
"לידות"
(זכ'
ב
,
ד)
,
שיורה
על
עלומי
הה"א.
ויתנו
הילד
-
הישראלי
במחיר
זונה
-
בעבור
זנות.
והילדה
מכרו
ביין
-
בדמי
יין
,
להשתכר
עם
הזונה.
כי
כל
'זונה'
במקרא
היא
כמשמעה
,
חוץ
מן
"והזונות
רחצו"
(מ"א
כב
,
לח)
,
שהוא
כמו
"אזנך"
(דב'
כג
,
יד)
,
כי
האל"ף
נוסף.
רד"ק:
ואל
עמי
-
כמו
'על';
וכמהו
"ויך
את
הפלשתי
אל
מצחו"
(ש"א
יז
,
מט)
-
כמו
'על'.
ידו
גורל
-
היו
משליכים
גורל
ביניהם
על
ישראל:
זה
יהיה
שלך
,
וזה
שלי.
ידו
-
משפטו
'יְיַדו'
,
מן
"ליַדות
את
קרנות
הגוים"
(זכ'
ב
,
ד);
ומפני
פגישת
שני
היו"דין
כאחד
,
חִסרו
היו"ד
פ"א
הפועל
והוטלה
תנועתה
על
יו"ד
אית"ן.
ופירושו:
ישליכו;
כמו
"אשליך
לכם
גורל"
(יהו'
יח
,
ח).
בזונה
-
בשכר
הזונה.
ר' ישעיה מטראני:
ואל
עמי
ידו
גורל
-
שרשו
'הדה'
(ראה
יש'
יא
,
ח);
כמו
'הטה'
-
'יטו';
'הכה'
-
'יכו'.