תנ"ך - כה אמר ה' על־שלשה פשעי בני־עמון ועל־ארבעה לא אשיבנו על־בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את־גבולם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֔וֹן וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־בִּקְעָם֙ הָר֣וֹת הַגִּלְעָ֔ד לְמַ֖עַן הַרְחִ֥יב אֶת־גְּבוּלָֽם: (עמוס פרק א פסוק יג)

כֹּה אָמַר יְהוָה עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי בְנֵי־עַמּוֹן וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל־בִּקְעָם הָרוֹת הַגִּלְעָד לְמַעַן הַרְחִיב אֶת־גְּבוּלָם: (עמוס פרק א פסוק יג)

כה אמר ה' על־שלשה פשעי בני־עמון ועל־ארבעה לא אשיבנו על־בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את־גבולם: (עמוס פרק א פסוק יג)

כה אמר יהוה על־שלשה פשעי בני־עמון ועל־ארבעה לא אשיבנו על־בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את־גבולם: (עמוס פרק א פסוק יג)

תרגום יונתן:

כִּדנָן אֲמַר יְיָ עַל תְּלָתָה חוֹבֵי בְנֵי עַמוֹן וְעַל אַרבְּעָה לָא אֶשׁבּוֹק לְהוֹן עַל דְּבַזַעוּ מְעַדְּיָת אֲרַע גִּלעָד בְּדִיל לְאַפתָּאָה יָת תְּחוּמְהוֹן :

מסורה קטנה:

בקעם - ל'; הרות - ל'.

רש"י:

בקעם הרות הגלעד - השחיתו אותם; וגם הריותיהם בקעו (ע"פ הו' יד , א) , שלא ישאר [איש] יורש שיערער על הנחלה. וכן הוא אומר בירמיה: "לבני עמון כה אמר יי' הבנים אין לישראל אם יורש אין לו מדוע ירש מלכם את גד" (מט , א). [ומנחם פירש: על עשותם בקעה הרים של גלעד , לעשות הדרך מישור , ועוקרין גבשושיות הגובלין כדי להרחיב את גבולם.]

ר' יוסף קרא:

על בקעם הרות הגלעד - שהיו מבֻקעות הנשים ההרות כדי שלא יהיה להם זָכָר ויורש אחריהם , כדי שהם ירשו את ארץ ישראל; וכן ירמיה אומר "לבני עמון כה אמר יי' הבנים אין לישראל אם יורש אין לו מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב" (מט , א).

ראב"ע:

כה. הרות - כמו 'הרים'; כמו "שנות" (דב' לב , ז) - שנים. אולי משתנה מלת הרות בעבור אות הגרון. ואחרים אמרו (ראה ת"י , רש"י , רקמה ע' רמג) שמלת הרות - כמשמעה , שלא תלדנה בנים , ולא יפחדו להרחיב גבולם.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

על בקעם הרות הגלעד - יש מפרשים (ראה מחברת: 'הר') הרות - מן 'הרים'; וכן יאמר: על שהרסו הרי גלעד , שהיה מישראל , כדי שירחיבו את גבולם. ויש מפרשים (ראה רש"י) הרות - מן "האשה (בנוסחנו: אשה) הרה" (שמ' כא , כב) , כמו שנאמר "והריותיו בקעו" (ראה הו' יד , א) - בשביל שלא ילדו וירבו ישראל.

ר' אליעזר מבלגנצי:

על בקעם הרות הגלעד - שאף העוברים שבמעי אמם היו דוקרים , להשמיד להם זכר ויורש , להרחיב גבולם.

רד"ק:

כה אמר יי'. על בקעם הרות הגלעד - בני עמון היו שכנים לארץ גלעד , והיו בוקעים ההרים שהיו מגבול ארץ גלעד ומרחיבים בהם גבולם , והיו משיגים גבול הגלעד. והשגת גבול הוא עון גדול , שהרי הוא אחד מן ה'ארורים' הכתובים בתורה: "ארור משיג (בנוסחנו: מסיג) גבול רעהו" (דב' כז , יז). והרות - כמו 'הרים'; יקובץ 'הר' בלשון 'הרים' - זכרים , ובלשון נקבות - הרות. ויש לפרש הרות - הערים הבצורות , יכנה אותם בלשון 'הר'; וכן "והרותיהם תבקע" (מ"ב ח , יב); "הנני אליך הר המשחית" (יר' נא , כה). וכן אמר בנבואת ירמיהו "לבני עמון: כה אמר יי' הבנים אין לישראל אם יורש אין לו? מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב?" (מט , א). וזכר שָם ארץ גד והֵנָה זכר ארץ הגלעד , והכל מעבר הירדן מזרחה (ע"פ במ' לב , יט). ויש לפרש גם כן הרות הגלעד - הנשים ההרות; וכן "ההרותיה בקע" (מ"ב טו , טז); "והרותיהם תבקע" (מ"ב ח , יב); כמו שאמר: "והריותיו יבקעו" (הו' יד , א). וזה על מיעוט החמלה בהם , כמו שאמר "ועולליהם ירטשו" (שם); ואם העוללים היו הורגים וההרות מבקעים , כל שכן האחרים. וזהו שאמר: למען הרחיב את גבולם - שלא ישאר שריד בישראל; וזהו שאמר ירמיהו: "הבנים אין לישראל אם יורש אין לו?" (מט , א).

ר' יוסף כספי:

כה אמר יי' על שלשה פשעי בני עמון. הרות - כמו 'הרים'. למען הרחיב את גבולם - זה היה נבָלה גדולה , כי השם צוה לעמנו על יד משה שלא נָצֵר לבני לוט (ראה דב' ב , ט) , וגם הוא פירש כי השם נתן לאלה חלק ידוע בעולם , כמו שנתן לנו (ראה שם , י - יא) - ואלה הרעו לקחת גבולנו; לכן נענשו והשחיתם נבוכד נצר. וגם באור זה 'אוצר יי'' יבא.

ר' ישעיה מטראני:

על בקעם הרות בגלעד - שהרגו הגדולים והקטנים , ואף מן העוברים שבמעי אמן עשו נקמה , שלא יישאר שריד ופליט מהם , כדי להרחיב גבולם ולירש את ארצם. ובקעם - כמו 'ובָקעם'; ודומה לו "וכפתחו עמדו כל העם" (נחמ' ח , ה); "בבגדו בה" (שמ' כא , ח); ורבים כמוהם.