תנ"ך - כה
אמר
ה'
על־שלשה
פשעי
יהודה
ועל־ארבעה
לא
אשיבנו
על־מאסם
את־תורת
ה'
וחקיו
לא
שמרו
ויתעום
כזביהם
אשר־הלכו
אבותם
אחריהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
עַל־שְׁלֹשָׁה֙
פִּשְׁעֵ֣י
יְהוּדָ֔ה
וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה
לֹ֣א
אֲשִׁיבֶ֑נּוּ
עַֽל־מָאֳסָ֞ם
אֶת־תּוֹרַ֣ת
יְהוָ֗ה
וְחֻקָּיו֙
לֹ֣א
שָׁמָ֔רוּ
וַיַּתְעוּם֙
כִּזְבֵיהֶ֔ם
אֲשֶׁר־הָלְכ֥וּ
אֲבוֹתָ֖ם
אַחֲרֵיהֶֽם:
(עמוס פרק ב פסוק ד)
כֹּה
אָמַר
יְהוָה
עַל־שְׁלֹשָׁה
פִּשְׁעֵי
יְהוּדָה
וְעַל־אַרְבָּעָה
לֹא
אֲשִׁיבֶנּוּ
עַל־מָאֳסָם
אֶת־תּוֹרַת
יְהוָה
וְחֻקָּיו
לֹא
שָׁמָרוּ
וַיַּתְעוּם
כִּזְבֵיהֶם
אֲשֶׁר־הָלְכוּ
אֲבוֹתָם
אַחֲרֵיהֶם:
(עמוס פרק ב פסוק ד)
כה
אמר
ה'
על־שלשה
פשעי
יהודה
ועל־ארבעה
לא
אשיבנו
על־מאסם
את־תורת
ה'
וחקיו
לא
שמרו
ויתעום
כזביהם
אשר־הלכו
אבותם
אחריהם:
(עמוס פרק ב פסוק ד)
כה
אמר
יהוה
על־שלשה
פשעי
יהודה
ועל־ארבעה
לא
אשיבנו
על־מאסם
את־תורת
יהוה
וחקיו
לא
שמרו
ויתעום
כזביהם
אשר־הלכו
אבותם
אחריהם:
(עמוס פרק ב פסוק ד)
תרגום יונתן:
כִּדנָן
אֲמַר
יְיָ
עַל
תְּלָתָה
חוֹבֵי
יְהוּדָה
וְעַל
אַרבְּעָה
לָא
אֶשׁבּוֹק
לְהוֹן
עַל
דְּקָצוּ
בְּאוֹרָיתָא
דַייָ
וּקיָמוֹהִי
לָא
נְטַרוּ
וְאַטעִיאוּנוּן
כַּדבֵּיהוֹן
דְּהַלִיכוּ
אֲבָהָתְהוֹן
בָּתְרֵיהוֹן
:
עין המסורה:
שמרו
-
ו'
בקמץ
(בלישנא):
בר'
מא
,
לה;
במ'
ט
,
כג;
יר'
טז
,
יא;
עמ'
ב
,
ד;
תה'
עח
,
נו;
קיט
,
קנח.
רש"י:
[אשר
הלכו
אבתיהם
(לפנינו:
אבותם)
-
שאוחזין
מעשה
אבתיהם
בידיהם
(ע"פ
ברכות
ז
,
א).]
ראב"ע:
כה.
על
מאסם
-
והנה
הכהנים
,
מורי
התורה
,
עמהם.
רד"ק:
כה
אמר
יי'
-
עתה
התנבא
על
יהודה
ועל
ישראל
(ראה
להלן
,
ו
ואי')
שהרעו
מעלליהם
,
והקדוש
ברוך
הוא
נפרע
מהם.
ובימי
מלכי
יהודה
הרעים
היו
חוטאים
,
והקדוש
ברוך
הוא
נפרע
מהם
מעט
מעט
,
לא
להחריב
ירושלם
,
אבל
אחר
חזקיהו
שהיה
טוב
ואמר
האל
"וגנותי
על
העיר
הזאת
להושיעה"
(יש'
לז
,
לה).
ואחריו
מנשה
,
שעשה
הרע
בעיני
יי'
מכל
אשר
לפניו
(ראה
מ"ב
כא
,
יא)
,
והנה
נשא
האל
ולא
אמר
להחריב
ירושלם;
וכן
אמון
הִרבה
אשמה
(ראה
דה"ב
לג
,
כג)
,
ונשא
האל;
ויהואחז
ויהויכין
-
כי
לא
מלכו
אלא
שלשה
שלשה
חדשים
(ראה
מ"ב
כג
,
לא;
כד
,
ח);
והנה
יהויקים
היה
השלישי
,
ונשא
האל.
והנה
הם
שלשה
ונשא
האל
,
ומָלך
צדקיהו
ועשה
הרע
בעיני
יי'
,
ועליו
אמר:
ועל
ארבעה
לא
אשיבנו.
ולא
אבה
עוד
לסלוח
,
וחרב
הבית
בימיו;
ועליו
אמר
"כי
על
אף
יי'
היתה
בירושלם
וביהודה
עד
השליכו
אותם
מעל
פניו"
(מ"ב
כה
,
כ).
על
מאסם
את
תורת
יי'
-
לא
אמר
כי
זה
העון
הוא
הרביעי
,
אלא
אמר
כי
ברביעי
הענישם
על
מה
שעשו
הם
ואבותיהם
,
שמאסו
את
תורת
יי'.
וכתב
הגאון
רב
סעדיה
ז"ל:
את
תורת
יי'
-
את
המצות
השמעיות;
וחקיו
-
המצות
השכליות;
ויתעום
כזביהם
-
הם
דברי
נביאי
השקר.
מאסם
-
האל"ף
נקראת
בקמץ
חטף.
ר' יוסף כספי:
כה
אמר
יי'
על
שלשה
פשעי
יהודה
וכו'
-
אע"פ
שחרבן
יהודה
וירושלם
היה
מאוחר
בזמן
מחרבן
ישראל
,
הקדימו
בסדר
זכירתו
,
לפי
שירושלם
ויהודה
קודם
במעלה;
וכאלה
רבים.
ובפרט
במעשה
מרכבה
,
כמו
שזכר
המורה
(מו"נ
ג
,
ה).
ובאור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.
ואולם
יש
לשאול:
איך
הקדים
חרבן
שאר
האומות
לעמנו
,
והנה
מבואר
בירמיה
(כה
,
כט)
כי
ההתחלה
בנפילה
מצד
החיה
הראשונה
(ראה
דנ'
ח
,
ג
-
ד)
היא
לעמנו?
והתשובה
,
כי
עשה
זה
לסבות;
וגם
זה
'אוצר
יי''
יבא.
אמנם
יותר
נפלא
מה
שיתן
סבה
בזה
על
מאסם
את
תורת
יי'
,
שזה
כולל
שש
מאות
ושלש
עשרה
מצות
,
ומה
טעם
שלשה
וארבעה?
ואיה
הרביעי
היחידי?
אבל
הענין
בזה
סתום
מאד.
וזה
,
כי
הכונה
המיוחדת
בכאן
הוא
מה
שכתוב
בתורה
"אליו
תשמעון"
(דב'
יח
,
טו)
,
וזה
רמז
לנו
באמרו:
ויתעום
כזביהם;
כלומר:
כזב
נביאי
השקר
כחנניה
בן
עזור
וריעיו
,
שהיה
אומר
כנגד
ירמיה
(ראה
יר'
כח
,
א
-
ד).
ואין
הבדל
בין
אמרו
ויתעום
ובין
מה
שכתוב
בתורה
"עד
כי
יבא
שילה"
(בר'
מט
,
י).
ואלו
סודות
חתומות
,
והכל
'אוצר
השם'
יבא.