תנ"ך - הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא־שבתם עדי נאם־ה': ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

הִכֵּ֣יתִי אֶתְכֶם֘ בַּשִּׁדָּפ֣וֹן וּבַיֵּרָקוֹן֒ הַרְבּ֨וֹת גַּנּוֹתֵיכֶ֧ם וְכַרְמֵיכֶ֛ם וּתְאֵנֵיכֶ֥ם וְזֵיתֵיכֶ֖ם יֹאכַ֣ל הַגָּזָ֑ם וְלֹא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה: ס (עמוס פרק ד פסוק ט)

הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן הַרְבּוֹת גַּנּוֹתֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם וּתְאֵנֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם יֹאכַל הַגָּזָם וְלֹא־שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם־יְהוָה: ס (עמוס פרק ד פסוק ט)

הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא־שבתם עדי נאם־ה': ס (עמוס פרק ד פסוק ט)

הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא־שבתם עדי נאם־יהוה: ס (עמוס פרק ד פסוק ט)

תרגום יונתן:

מְחֵיתִי יָתְכוֹן בְּשַׁדפָּנָא וּביַרקָנָא סַגִיוּת גַּנֵיכוֹן וְכַרמֵיכוֹן וְתֵינֵיכוֹן וְזֵיתֵיכוֹן אֲכַל זַחלָא וְלָא תַבתּוּן לְפֻלחָנִי אֲמַר יְיָ :

עין המסורה:

ובירקון - ג': דב' כח , כב; עמ' ד , ט; חגי ב , יז.

רש"י:

[הרבות - 'קריישנט' (בלעז); וכן "והכות את מואב" (מ"ב ג , כד) - לשון 'פעול'. הרבות גנותיכם - שאתם עוסקין להרבות גנותיכם.] יאכל הגזם - אכל הגזם.

ר' יוסף קרא:

והכיתי אתכם בשידפון ובירקון - רוח קדים שמשדף את התבואה ברוח; גשמים (ראה לעיל , ז) - והירקון בא לתבואה.

ראב"ע:

הכיתי. השדפון - בשבלים; כמו "שדופות קדים" (בר' מא , כג) - מכה בהם. ובירקון - שמוריקות השבלים.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

הרבות גנותיכם - כלומר: רוב גנותיכם וכרמיכם.

ר' אליעזר מבלגנצי:

עוד הוספתי עליכם מכה: הכיתי אתכם בשדפון.

רד"ק:

הכיתי - עוד שנה אחרת , שיהיה מטר , אכה אתכם במכה אחרת שיחסר לחמכם , והוא השדפון והירקון; ושנה אחרת - שיאכל הגזם הפירות. ועם כל זה לא שבתם אלי! הרבות גנותיכם... - מה יועיל לכם שתרבו לטעת גנות , כרמים , תאנים וזתים? כי הגזם יאכל אותם. ואע"פ כן לא שבתם עדי!

ר' יוסף כספי:

בשדפון ובירקון - מארות בזרע. הרבות - רבוי. והטעם: גנותיכם וכרמיכם ותאיניכם הרבים יאכל הגזם; וכן "אם יתן לי בלק מלא ביתו" (במ' כב , יח); וכן "במבחר קברינו" (בר' כג , ו); וכן "והכרתי קומת ארזיו" (יש' לז , כד); ובכלל כל העברי , וגם זה נכון בהגיון. וביאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.