תנ"ך - שלחתי בכם דבר בדרך מצרים הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא־שבתם עדי נאם־ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

שִׁלַּ֨חְתִּי בָכֶ֥ם דֶּ֙בֶר֙ בְּדֶ֣רֶךְ מִצְרַ֔יִם הָרַ֤גְתִּי בַחֶ֙רֶב֙ בַּח֣וּרֵיכֶ֔ם עִ֖ם שְׁבִ֣י סוּסֵיכֶ֑ם וָאַעֲלֶ֞ה בְּאֹ֤שׁ מַֽחֲנֵיכֶם֙ וּֽבְאַפְּכֶ֔ם וְלֹֽא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה: (עמוס פרק ד פסוק י)

שִׁלַּחְתִּי בָכֶם דֶּבֶר בְּדֶרֶךְ מִצְרַיִם הָרַגְתִּי בַחֶרֶב בַּחוּרֵיכֶם עִם שְׁבִי סוּסֵיכֶם וָאַעֲלֶה בְּאֹשׁ מַחֲנֵיכֶם וּבְאַפְּכֶם וְלֹא־שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם־יְהוָה: (עמוס פרק ד פסוק י)

שלחתי בכם דבר בדרך מצרים הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא־שבתם עדי נאם־ה': (עמוס פרק ד פסוק י)

שלחתי בכם דבר בדרך מצרים הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא־שבתם עדי נאם־יהוה: (עמוס פרק ד פסוק י)

תרגום יונתן:

שְׁלַחִית בְּכוֹן מוֹתָא כִּיד בְּאוֹרַח מִצרַיִם קַטֵילִית בְּחַרבָּא עוּלֵימֵיכוֹן עִם שְׁבִי סוּסָוָתְכוֹן וְאַסֵיקִית סְרוּת מַשׁרְיָתְכוֹן עַל אַפֵּיכוֹן וְלָא תַבתּוּן לְפֻלחָנִי אֲמַר יְיָ :

עין המסורה:

בדרך מצרים - ג': יש' י , כד , כו; עמ' ד , י. ואעלה - ג' (בפתח): ש"א יג , יב; עמ' ד , י; *נחמ' יב , לא.

מסורה גדולה:

ואעלה ג' ואתאפק ואעלה ואעלה באש מחניכם ואעלה את שרי יהודה .

מסורה קטנה:

שלחתי - ל' ראש' פסו'; בדרך מצרים - ג'; ואעלה - ג'; באש - ל'; ובאפכם - ל'.

רש"י:

בדרך מצרים - בדרך ששלחתי עליכם במדבר , בצאתכם ממצרים. עם שבי סוסיכם - שיהרגו גם הסוסים. ואעלה באוש [מחניכם] - ריח פגריכם מבאיש , ובאפכם העליתי אותו.

ר' יוסף קרא:

בדרך מצרים - שמתו בשלשת ימי אפילה. עם שבי סוסיכם - כלומר , שילכו בגלות כולם. ואעלה באש מחניכם ובאפיכם (לפנינו: ובאפכם) - פתרון: ואעלה סריחוּת מחניכם , ובאפיכם אעלה אותו.

ראב"ע:

שלחתי. הרגתי [בחרב] בחוריכם ונשבו סוסיכם. באש מחניכם - באף העוברים , ובאפכם - הנשארים מהם.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

שלחתי בכם דבר - כשחזרתם במצרים. ואעלה באש - כמו "ועלה באשו" (יואל ב , כ).

ר' אליעזר מבלגנצי:

עוד הוספתי להכות אתכם בגופים , אולי תשובו: שלחתי בכם דבר - פתאם. בדרך מצרים - כשהלכתם שם לעזרה; אולי תשובו. עוד: הרגתי בחוריכם עם שבי סוסיכם שהוצאתם ממצרים להלחם ולהמלט מן האויב - שנשבו מכם בדרך; ונתתי את פגריכם על פגרי סוסיכם (ע"פ וי' כו , ל) , עד שיעלה באשׁ מחניכם. וגם באפכם עלה - שאף אתם בעצמיכם קַצְתם בפגריכם והיו לכם לזרה (ע"פ במ' יא , כ) , והשלכתם אותם.

רד"ק:

שלחתי. בדרך מצרים - שהיו הולכים שם מפני הרעב להביא משם תבואה; ולא חשבתם כי אני הוא המביא עליכם הרעב ותשובו אלי , אלא לא פניתם אלי והלכתם למצרים. ואני שלחתי בכם דבר וחרב האויב בדרך , ואע"פ כן לא שבתם אלי! בחוריכם - כי הבחורים היו שולחים להביא התבואה. עם שבי סוסיכם - האויבים שהיו יוצאים עליכם בדרך היו הורגים הבחורים הרוכבים על הסוסים , ההולכים למצרים או הבאים משם , והיו שובים הסוסים. ואעלה באוש מחניכם ובאפכם - המחנה שלכם שהיו הולכים למצרים והיו הרוגים בדרך , ופגריהם היו באוש וסרחון לעוברים. ומה שאמר ובאפכם - כלומר: כי גם באפכם היה עולה הבאוש; כי היו הולכים מחנה אחר מחנה למצרים , והאחרונים היו מוצאים הראשונים הרוגים , ועולה באשם באפם. ואע"פ כן לא שבתם עדי!

ר' יוסף כספי:

בדרך מצרים - הטעם , כי היו הולכים תמיד למצרים לבקש עזרה , לא מן השם; ובפרט עשה כן הושע בן אלה , כמו שכתוב במלכים (ראה מ"ב יז , ד). שבי סוסיכם - שנשבו הסוסים שהיו מוציאים ממצרים , כי על סוסים ישענו (ע"פ יש' לא , א). ובאפכם - דרך לשון מה שקדם "וסביב הארץ" (ראה פירושו עמ' ג , יא).

ר' ישעיה מטראני:

שלחתי בכם דבר בתוך מצרים - שהיו הולכים שם לכרות ברית עמהם. הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם - שלקחום בשביה הם עם סוסיהם , ואעלה באש מחניכם באפכם. באש - על משקל "יקוד" (יש' י , טז); 'שקול' (אולי צ"ל: "שכול") (יש' מז , ט). ובאפכם - יתר הוא , כמו "ואיה וענה" (בר' לו , כד).