תנ"ך - ויאמר
אמציה
אל־עמוס
חזה
לך
ברח־לך
אל־ארץ
יהודה
ואכל־שם
לחם
ושם
תנבא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֤אמֶר
אֲמַצְיָה֙
אֶל־עָמ֔וֹס
חֹזֶ֕ה
לֵ֥ךְ
בְּרַח־לְךָ֖
אֶל־אֶ֣רֶץ
יְהוּדָ֑ה
וֶאֱכָל־שָׁ֣ם
לֶ֔חֶם
וְשָׁ֖ם
תִּנָּבֵֽא:
(עמוס פרק ז פסוק יב)
וַיֹּאמֶר
אֲמַצְיָה
אֶל־עָמוֹס
חֹזֶה
לֵךְ
בְּרַח־לְךָ
אֶל־אֶרֶץ
יְהוּדָה
וֶאֱכָל־שָׁם
לֶחֶם
וְשָׁם
תִּנָּבֵא:
(עמוס פרק ז פסוק יב)
ויאמר
אמציה
אל־עמוס
חזה
לך
ברח־לך
אל־ארץ
יהודה
ואכל־שם
לחם
ושם
תנבא:
(עמוס פרק ז פסוק יב)
ויאמר
אמציה
אל־עמוס
חזה
לך
ברח־לך
אל־ארץ
יהודה
ואכל־שם
לחם
ושם
תנבא:
(עמוס פרק ז פסוק יב)
תרגום יונתן:
וַאֲמַר
אֲמַציָה
לְעָמוֹס
נְבִיָא
אֵיתַא
אִיזֵיל
לָך
לְאַרעָא
דְבֵית
יְהוּדָה
וֶאֱכוֹל
תַּמָן
לַחמָא
וְתַמָן
תִּתנַבֵּי
:
רש"י:
[ויאמר
אמציה
-
אבל
ירבעם
לא
השיב
דבר;
מכאן
שלא
קיבל
לשון
הרע
(ראה
פסחים
פז
,
ב).
חוזה
-
'זקף
גדול';
כמלעיג
על
האדם
,
וקורהו
"פרדיירא"
(בלעז)
.
ברח
לך
וכו'
ואכל
שם
לחם
-
התנבא
שם
בטולמי
דנהמא
שיתנו
לך
בנבואותיך;
'אל
מושנש'
(בלעז).
"מקדש
מלך"
(להלן
,
יג)
-
ולא
'מקדש
אלהים'.
"לא
נביא
ובן
נביא"
(ראה
להלן
,
יד)
-
אני
ואבי
מִיָמינו
לא
היינו
'פרדיירואר'
וצריכין
בפתותי
לחם;
עשיר
הייתי
מימי.
דאמר
מר
(ראה
נדרים
לח
,
א):
כל
הנביאים
עשירים
היו;
מנלן?
מעמוס:
"ארי
מרי
גיתין
אנא
ושיקמין
לי
נייח
בשפילתא
ומן
קדם
חובי
עמי
אנא
מסגף
נפשי"
(ת"י)
-
מעוֹן
הדור
היה
מתענה
,
ונראים
פניו
כמבקש
לחם.]
חוזה
-
אתה
,
שמתנבא
עתידות
,
לך
ברח
לך
אל
ארץ
יהודה
-
ששם
מקדשו
של
הקדוש
ברוך
הוא
שאתה
מתנבא
בשמו.
ר' יוסף קרא:
ואכול
שם
לחם
ושם
תינבא
-
שם
,
בארץ
יהודה
,
יתנו
לך
פתותי
לחם
(ע"פ
יח'
יג
,
יט)
שתנבא
להם
,
והם
ישמעו
נבואתך
,
שהם
יריאים
מן
הקדוש
ברוך
הוא.
ראב"ע:
ויאמר.
לך
ברח
לך
אל
ארץ
יהודה
-
כי
המלך
ירבעם
יהרוג
אותך.
וטעם
ואכול
שם
לחם
-
שהיו
נביאי
ישראל
מתנבאים
בעבור
פת
לחם.
רד"ק:
ויאמר
אמציה
-
כיון
שראה
שלא
קיבל
ירבעם
דבריו
להמית
עמוס
,
אמר
לו
אמציה
שיברח
לו
אל
ארץ
יהודה;
שלא
יִנבא
עוד
במלכות
ירבעם
,
שהוא
ארץ
עשרת
השבטים
,
כל
שכן
בבית
מלכותו
שהוא
ביתאל
(בנוסחנו:
בית
-
אל).
ואף
על
פי
ששומרון
היה
בית
ממלכה
למלכי
ישראל
וגם
ליהוא
ולבניו
,
כמו
שכתוב
(ראה
מ"ב
י
,
לו)
-
אפשר
כי
בעבור
שהיו
דבקים
בחטאת
ירבעם
בן
נבט
,
שהם
עבודת
העגלים
בביתאל
ובדן
(ראה
מ"ב
י
,
כט)
,
עשו
מלכי
ישראל
ארמון
מלך
בביתאל.
לפי
שהיו
תדירים
לבא
שם
לעבוד
בביתאל
,
והיו
רגילים
-
לפי
שהיה
קרוב
לשומרון
יותר
מדן;
כי
דן
הוא
בקצה
ארץ
ישראל.
וכן
ירבעם
-
בביתאל
היה
עקר
עבודתו
,
כמו
שאמר
במלכים
"כן
עשה
בביתאל"
(בנוסחנו:
בבית
-
אל)
,
"ויעל
על
המזבח
אשר
עשה
בביתאל"
(בנוסחנו:
בבית
-
אל;
מ"א
יב
,
לב
-
לג);
כמו
שפירשנו
בפירוש
מלכים
(שם
,
כח
-
כט)
,
כי
המקום
ההוא
היה
נבחר
מזמן
יעקב
אבינו
,
וחשבו
כי
עבודתם
בזה
המקום
תהיה
מקובלת
יותר
משאר
מקומות
,
ותהיה
כמו
ירושלם;
שהרי
אמר
יעקב
אבינו:
"יהיה
בית
אלהים"
(בר'
כח
,
כב).
ואכל
שם
לחם
-
לפי
שנביאי
השקר
היו
מתנבאים
לעם
בפתותי
לחם
(ראה
יח'
יג
,
יט)
ובכוסות
יין
או
שכר
,
אמר
לו
שיעשה
הוא
כן
,
שילך
להנבא
בארץ
יהודה
,
כי
שם
יאכילוהו
לחם
אם
יִנבא
רעת
מלכי
ישראל.
ר' ישעיה מטראני:
ואכל
שם
לחם
ושם
תנבא
-
כדרך
הנביאים
שהיו
מתנבאים
להם
עבור
אכל
לחם.
והֵנָה
לא
תנבא
,
כי
בית
ממלכה
הוא
,
ואינך
יכול
לרמות
כאן;
לך
בארץ
יהודה
ותרמה.