תנ"ך - ובית־אל
לא־תוסיף
עוד
להנבא
כי
מקדש־מלך
הוא
ובית
ממלכה
הוא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּבֵֽית־אֵ֔ל
לֹא־תוֹסִ֥יף
ע֖וֹד
לְהִנָּבֵ֑א
כִּ֤י
מִקְדַּשׁ־מֶ֙לֶךְ֙
ה֔וּא
וּבֵ֥ית
מַמְלָכָ֖ה
הֽוּא:
(עמוס פרק ז פסוק יג)
וּבֵית־אֵל
לֹא־תוֹסִיף
עוֹד
לְהִנָּבֵא
כִּי
מִקְדַּשׁ־מֶלֶךְ
הוּא
וּבֵית
מַמְלָכָה
הוּא:
(עמוס פרק ז פסוק יג)
ובית־אל
לא־תוסיף
עוד
להנבא
כי
מקדש־מלך
הוא
ובית
ממלכה
הוא:
(עמוס פרק ז פסוק יג)
ובית־אל
לא־תוסיף
עוד
להנבא
כי
מקדש־מלך
הוא
ובית
ממלכה
הוא:
(עמוס פרק ז פסוק יג)
תרגום יונתן:
ובֵית
אֵל
לָא
תוֹסֵיף
עוֹד
לְאִתנַבָּאָה
אֲרֵי
מַקדַּשׁ
מַלכָּא
הוּא
וּבֵית
מַלכוּתָא
הוּא
:
עין המסורה:
ובית
-
ב'
פסוקים
מטעין
'הוא
הוא'
(וסבורים
בטעות:
היא
היא):
בר'
כט
,
יב;
עמ'
ז
,
יג.
רש"י:
וביתאל
(בנוסחנו:
ובית
-
אל)
לא
תוסיף
עוד
להנבא
-
שאין
מזכירין
כאן
אלא
שם
עבודה
זרה.
ר' יוסף קרא:
כי
מקדש
מלך
הוא
-
'כי
מקדש
יי''
אינו
אומר
,
אלא
'מקדש
מלך'
,
שאין
יי'
ביניהם;
אבל
ביהודה
-
שם
מקדש
יי'.
ראב"ע:
וביתאל
-
הנה
לאות
כי
יהוא
היה
מביתאל
,
כי
הוא
בית
מלכותו
ומקדשו
,
כי
הטעם
כפול.
ויפת
השתבש
,
בעבור
שנמשח
יהוא
ברמות
גלעד
(ראה
מ"ב
ט
,
ו).
והנה
אחזיהו
ויורם
נלחמו
עם
חזאל
ברמות
גלעד
,
והארמיים
הכו
יורם
שהיה
שומר
הוא
וכל
ישראל
ברמות
גלעד
,
כי
כך
כתוב
(ראה
שם
,
יד).
ושב
יהורם
אל
יזרעאל
בית
מלכותו
,
להתרפא
,
והניח
כל
השרים
ברמות
גלעד
להיותם
שומרים
,
ועמהם
היה
יהוא
בן
נמשי.
וכאשר
משחהו
שם
נער
הנביא
(ראה
שם
,
ו)
,
ונודע
הדבר
לשרי
יהורם
שהיו
שומרים
,
אז
קשרו
כולם
עם
יהוא;
על
כן
לא
יכלו
שני
המלכים
לעמד
לפני
יהוא.
רד"ק:
ויאמר
אמציה
-
כיון
שראה
שלא
קיבל
ירבעם
דבריו
להמית
עמוס
,
אמר
לו
אמציה
שיברח
לו
אל
ארץ
יהודה;
שלא
יִנבא
עוד
במלכות
ירבעם
,
שהוא
ארץ
עשרת
השבטים
,
כל
שכן
בבית
מלכותו
שהוא
ביתאל
(בנוסחנו:
בית
-
אל).
ואף
על
פי
ששומרון
היה
בית
ממלכה
למלכי
ישראל
וגם
ליהוא
ולבניו
,
כמו
שכתוב
(ראה
מ"ב
י
,
לו)
-
אפשר
כי
בעבור
שהיו
דבקים
בחטאת
ירבעם
בן
נבט
,
שהם
עבודת
העגלים
בביתאל
ובדן
(ראה
מ"ב
י
,
כט)
,
עשו
מלכי
ישראל
ארמון
מלך
בביתאל.
לפי
שהיו
תדירים
לבא
שם
לעבוד
בביתאל
,
והיו
רגילים
-
לפי
שהיה
קרוב
לשומרון
יותר
מדן;
כי
דן
הוא
בקצה
ארץ
ישראל.
וכן
ירבעם
-
בביתאל
היה
עקר
עבודתו
,
כמו
שאמר
במלכים
"כן
עשה
בביתאל"
(בנוסחנו:
בבית
-
אל)
,
"ויעל
על
המזבח
אשר
עשה
בביתאל"
(בנוסחנו:
בבית
-
אל;
מ"א
יב
,
לב
-
לג);
כמו
שפירשנו
בפירוש
מלכים
(שם
,
כח
-
כט)
,
כי
המקום
ההוא
היה
נבחר
מזמן
יעקב
אבינו
,
וחשבו
כי
עבודתם
בזה
המקום
תהיה
מקובלת
יותר
משאר
מקומות
,
ותהיה
כמו
ירושלם;
שהרי
אמר
יעקב
אבינו:
"יהיה
בית
אלהים"
(בר'
כח
,
כב).
ואכל
שם
לחם
-
לפי
שנביאי
השקר
היו
מתנבאים
לעם
בפתותי
לחם
(ראה
יח'
יג
,
יט)
ובכוסות
יין
או
שכר
,
אמר
לו
שיעשה
הוא
כן
,
שילך
להנבא
בארץ
יהודה
,
כי
שם
יאכילוהו
לחם
אם
יִנבא
רעת
מלכי
ישראל.
ר' יוסף כספי:
כי
מקדש
מלך
הוא
-
על
העגל
והבית
שהכין
שם
ירבעם
בן
נבט
(ראה
מ"א
יב
,
כו
-
לג).
ר' ישעיה מטראני:
ואכל
שם
לחם
ושם
תנבא
-
כדרך
הנביאים
שהיו
מתנבאים
להם
עבור
אכל
לחם.
והֵנָה
לא
תנבא
,
כי
בית
ממלכה
הוא
,
ואינך
יכול
לרמות
כאן;
לך
בארץ
יהודה
ותרמה.