תנ"ך - והיה׀ ביום ההוא נאם אדני ה' והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֔ה וְהֵבֵאתִ֥י הַשֶּׁ֖מֶשׁ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם וְהַחֲשַׁכְתִּ֥י לָאָ֖רֶץ בְּי֥וֹם אֽוֹר: (עמוס פרק ח פסוק ט)

וְהָיָה׀ בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם אֲדנָי יְהֹוִה וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ בְּיוֹם אוֹר: (עמוס פרק ח פסוק ט)

והיה׀ ביום ההוא נאם אדני ה' והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור: (עמוס פרק ח פסוק ט)

והיה׀ ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור: (עמוס פרק ח פסוק ט)

תרגום יונתן:

וִיהֵי בְּעִדָּנָא הַהוּא אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים וַאֲכַסֵי שִׁמשָׁא בְּטֵיהֲרָא וְאַקבֵּיל לְאַרעָא בְּיוֹם נֵיהוֹר :

עין המסורה:

והיה - ו' בטעמא (מונח לגרמיה) בסיפרא: ראה הו' ב , כג. נאם אדני יי' - ז': ראה עמ' ג , יג.

מסורה גדולה:

נאם אדני יי' ז' מקבץ נדחי ישראל כי אם תכבסי שמעו והעידו וקטר מחמץ והילילו שירות היכל והבאתי השמש והשלחתי רעב. וכל יחזקאל דכות' בר מן ד' נאם יי' נשאתים חזו שוא הלא מחזה ונתתי רוחי .

מסורה קטנה:

נאם אדני יי' - ז'.

רש"י:

והבאתי השמש בצהרים - כשיהא להם שלום גדול , תבא להם מפלת פתאום. ואמרו רבותינו (ראה מו"ק כה , ב): זה יומו של יאשיהו , שמת בחרב של שלום; כמו שאמרו רבותינו (ראה תענית כב , א - ב): אין לך חרב של שלום יותר משל פרעה נכה , שאמר לו ליאשיהו: "מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום" (דה"ב לה , כא) - לא עליך , אתה , אני בא היום , כי אם לעבר דרך ארצך "אל בית מלחמתי" (שם). השמש - מלכות בית דוד נמשלה לשמש , שנאמר "וכסאו כשמש נגדי" (תה' פט , לז).

ר' יוסף קרא:

והבאתי השמש בצהרים - מלכות בית דוד הנדמה לשמש; כמו "כסאו כשמש נגדי. כירח יכון לעולם" (בנוסחנו: עולם; תה' פט , לז - לח) - מלכותו יפסוק בצהרים , כשהוא מתחזק יותר במלכותו. ועל יאשיהו מלך יהודה הוא אומר , שהרגוֹ פרעה נכה מלך מצרים כשהלך להציב יד בנהר פרת (ע"פ ש"ב ח , ג); וכן הוא אומר בספר מלכים "בימיו עלה פרעה נכה מלך מצרים על מלך אשור על נהר פרת וילך המלך יאשיהו לקראתו וימיתהו במגידו כראותו אותו" (מ"ב כג , כט). יאשיהו דרש "וחרב לא תעבור בארצכם" (וי' כו , ו) - אפילו חרב של שלום לא תעבר בארצכם (ראה תענית כב , ב); מיד עלה לקראתו ולא הניחו לעבור בארצו , והרגו פרעה נכה. והבאתי השמש - "ובא השמש" (וי' כב , ז) , שהוא 'הערֵב שמש'.

ראב"ע:

והיה - אשנה המנהג לבא השמש בחצי היום; כדרך "וקדר עליהם היום" (מי' ג , ו).

ר' אליעזר מבלגנצי:

והבאתי השמש - להם; כלומר: יום חשך יהיה להם.

רד"ק:

והיה ביום ההוא - ביום חרבן הארץ (ראה לעיל , ח). והבאתי השמש בצהרים - משל על רוב הצרה שתהיה להם; על דרך שאמר "וקדר עליהם היום" (מי' ג , ו).

ר' יוסף כספי:

ועלתה כאור - אין הכרח שיהיה זה כמו כיאור בעבור שכן כתוב אחר כן. והלא כתוב בירמיה "כאריה יעלה" (יר' מט , יט) - וכמה עולים יש , וכל אחד משל נָאות בנמשל; כאמרו 'השמש עולה' , וזה ידוע שהוא מונח לעליית השמש על האופק או מן האופק , כי זהו ענין נגוד התנועה. וכן נאמרו אלו הדמיונים המתנגדים על השחר , כאמרנו "כשחר פרוש על ההרים" (יואל ב , ב) , וכאשר נדמה מלך שומרון בשחר (ראה הו' י , ז). ומזה הצד נמשלה קהלת יעקב בכאן , להסתלקה מן הארץ כהסתלק האור בערב פתאום , ברגע אחד. וכן יפרש עוד: והבאתי השמש. ואמר משל לזה בכאן גם כן , והוא אומרו ונגרשה ונשקעה כיאור מצרים; וטעם ונגרשה - כמו "כים נגרש" , "ויגרשו מימיו" (יש' נז , כ); כלומר , שהיא עולה ואחר תשקע , כמו שידוע שכן ענין יאור מצרים. וכן היו ישראל , כי עלו תחלה ואחר נשקעו בעונותם. בצהרים - ביום אור , לפי מחשבתם; והפך זה: "ביום רעה" (יר' יז , יז) , כי הוא על דרך האמת. ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.

ר' ישעיה מטראני:

והבאתי השמש בצהרים - משל הוא; על בן אדם כשימות , אומרים: חשך עולם בעדו (ראה סנה' כב , א).