תנ"ך - והפכתי חגיכם לאבל וכל־שיריכם לקינה והעליתי על־כל־מתנים שק ועל־כל־ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָפַכְתִּ֨י חַגֵּיכֶ֜ם לְאֵ֗בֶל וְכָל־שִֽׁירֵיכֶם֙ לְקִינָ֔ה וְהַעֲלֵיתִ֤י עַל־כָּל־מָתְנַ֙יִם֙ שָׂ֔ק וְעַל־כָּל־רֹ֖אשׁ קָרְחָ֑ה וְשַׂמְתִּ֙יהָ֙ כְּאֵ֣בֶל יָחִ֔יד וְאַחֲרִיתָ֖הּ כְּי֥וֹם מָֽר: פ (עמוס פרק ח פסוק י)

טקסט וניקוד:

וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל וְכָל־שִׁירֵיכֶם לְקִינָה וְהַעֲלֵיתִי עַל־כָּל־מָתְנַיִם שָׂק וְעַל־כָּל־רֹאשׁ קָרְחָה וְשַׂמְתִּיהָ כְּאֵבֶל יָחִיד וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר: פ (עמוס פרק ח פסוק י)

טקסט בלבד:

והפכתי חגיכם לאבל וכל־שיריכם לקינה והעליתי על־כל־מתנים שק ועל־כל־ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר: פ (עמוס פרק ח פסוק י)

תיקון קוראים:

והפכתי חגיכם לאבל וכל־שיריכם לקינה והעליתי על־כל־מתנים שק ועל־כל־ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר: פ (עמוס פרק ח פסוק י)

תרגום יונתן:
וְאֶהפּוֹך חַגֵּיכוֹן לְאֶבלָא וְכָל תּוּשׁבְּחָתְכוֹן לְאִליָא וְאַסֵיק עַל כָּל חַרצִין סַק וְעַל כָּל רֵישׁ מְרַט וַאֲשַׁוֵינַהּ כְּאֵבֶל יָחִיד וְסוֹפַהּ כְּיוֹם מְרִיר :

עין המסורה:
וכל - ג' פסוקים 'וכל כל כל': יהו' יא , יד; עמ' ח , י; רות ד , ט. שק - ד' (בקמץ): וי' יא , לב; יר' ו , כו; עמ' ח , י; תה' לה , יג. וכל 'בשק' , אתנחתא וסופי פסוקים דכותהון. כיום - י"א (בלישנא): ראה הו' ב , ה.

מסורה גדולה:
ג' פסוק' וכל כל כל חד ראש' פסו' וכל שלל הערים והפכתי חגיכם ויאמר בעז .

מסורה קטנה:
שיריכם - ל'; שק - ד' וכל בשק ואתנ' וסופ' פסו'.

רש"י:
והפכתי חגיכם לאבל - כעניין שנאמר "וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו" (דה"ב לה , כד). וכל שיריכם לקינה - כעניין שנאמר "ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם" (שם , כה). כאבל יחיד - כאבל שמתאבל אב על בן יחידו. [ואחריתה של פורענות כיום מר - יום שמתו מוטל לפניו , שהוא מר מן האבל.]

ר' יוסף קרא:
כל שיריכם לקינה - וכן הוא אומר בדברי הימים "ויקוננו השרים והשרות על יאשיהו" (ראה דה"ב לה , כה).

ראב"ע:
והפכתי. ושמתיה - הטעם: הארץ; כי כל יושביה יתאבלו כאבל אב על בן יחיד. ואחריתה כיום מר - שלא נראה כמוהו.

ר' אליעזר מבלגנצי:
חגיכם - שאתם חוגגים בתענוגים ושמחה. ואחריתה כיום מר - כלומר , שאף באחריתה לא יוכלו להתנחם , שתמיד יהיה לכם חדש כתחילתו.

רד"ק:
והפכתי. ושמתיה כאבל יחיד - אשים הארץ לאבל גדול , כאָב המתאבל על בנו יחידו , שהוא אבל גדול לו; כן יתאבלו יושבי הארץ אבל כבד מאד (ע"פ בר' נ , יא). ואחריתה כיום מר - כפל עניין במלות שונות , כי אבל היחיד הוא יום מר.

ר' יוסף כספי:
אבל יחיד - נכון ענינו כטעם "כמספד על היחיד" (זכ' יב , י); כלומר: על הבן היחיד. וגם , שהמתאבל הוא יחיד בצערו; כי אבל רבים - חצי נחמה. והכל נכון יחד.

ר' ישעיה מטראני:
ואחריתה כיום מר - זה יום המיתה.
ריכוז קישורים