תנ"ך - אל־תבוא
בשער־עמי
ביום
אידם
אל־תרא
גם־אתה
ברעתו
ביום
אידו
ואל־תשלחנה
בחילו
ביום
אידו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַל־תָּב֤וֹא
בְשַֽׁעַר־עַמִּי֙
בְּי֣וֹם
אֵידָ֔ם
אַל־תֵּ֧רֶא
גַם־אַתָּ֛ה
בְּרָעָת֖וֹ
בְּי֣וֹם
אֵיד֑וֹ
וְאַל־תִּשְׁלַ֥חְנָה
בְחֵיל֖וֹ
בְּי֥וֹם
אֵידֽוֹ:
(עובדיה פרק א פסוק יג)
אַל־תָּבוֹא
בְשַׁעַר־עַמִּי
בְּיוֹם
אֵידָם
אַל־תֵּרֶא
גַם־אַתָּה
בְּרָעָתוֹ
בְּיוֹם
אֵידוֹ
וְאַל־תִּשְׁלַחְנָה
בְחֵילוֹ
בְּיוֹם
אֵידוֹ:
(עובדיה פרק א פסוק יג)
אל־תבוא
בשער־עמי
ביום
אידם
אל־תרא
גם־אתה
ברעתו
ביום
אידו
ואל־תשלחנה
בחילו
ביום
אידו:
(עובדיה פרק א פסוק יג)
אל־תבוא
בשער־עמי
ביום
אידם
אל־תרא
גם־אתה
ברעתו
ביום
אידו
ואל־תשלחנה
בחילו
ביום
אידו:
(עובדיה פרק א פסוק יג)
תרגום יונתן:
דְּעַלתָּא
בְתַרעֵי
עַמִי
בְּיוֹם
תְּבָרְהוֹן
דַּחזִיתָא
אַף
אַתּ
בְּבִשׁתֵּיהּ
בְּיוֹם
תְּבָרֵיהּ
וּדאוֹשֵׁיטתָּא
יְדָך
בְּנִכסוֹהִי
בְּיוֹם
תְּבָרֵיהּ
:
רש"י:
ואל
תשלחנה
בחילו
-
אל
תשלחנה
ידיך
בנכסיו;
כן
תירגם
יונתן.
ומקרא
קצר
הוא
,
וצריך
להוסיף
עליו
'ידיך'.
ר' יוסף קרא:
אל
(בנוסחנו:
ואל)
תשלחנה
בחילו
ביום
אידו
-
פתרון:
אל
תשָלחנה
ידיך
בחילו
ביום
צרתו.
ראב"ע:
ואל
תשלחנה
-
דרך
קצרה
,
והטעם:
ידיך.
וכמהו
"יחפרו
בעמק"
(איוב
לט
,
כא)
-
רגליו.
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
ואל
תרא
ביום
אחיך
-
פירוש:
ולא
היה
לך
לראות
באחיך
כשבא
לו
יום
נכרו
-
יום
שנסגר
ביד
אויב;
ולא
היה
לך
לשמוח
בבני
יהודה
ביום
אבדם;
ולא
היה
לך
לבוא
בשער
עמי
ביום
אידם;
ולא
היה
לך
לשלוח
יד
בחילו
ביום
אידו
-
כי
היד
היא
לשון
נקבה
,
על
כן
אמר
תשלחנה.
אל
תרא
ביום
אחיך
-
אומר:
יש
'ראיה'
ובי"ת
אחריה
,
שפירושה
ליעוּג;
כמו
"כי
ראו
בארון
אלהים"
(לפנינו:
יי';
ש"א
ו
,
יט)
,
וכמו
"ותבט
עיני
בשורי"
(תה'
צב
,
יב).
ר' אליעזר מבלגנצי:
בשער
בת
עמי
(ע"פ
איכה
ב
,
יא)
-
לשלול
ולבֹז.
גם
אתה
-
כנכרים.
ואל
תשלחנה
-
ידיך.
רד"ק:
אל
תבא
(בנוסחנו:
תבוא)
גם
אתה
-
כמו
האחרים
שהיו
נכרים;
ואתה
אח
(ראה
לעיל
,
יב).
ואל
תשלחנה
-
פירושו:
ואל
תשלחנה
ידיו
בנכסיו.
וכן
תרגם
יונתן:
"ודאושיטתא
ידך
בנכסוהי
ביום
תבריה".