תנ"ך - ואל־תרא ביום־אחיך ביום נכרו ואל־תשמח לבני־יהודה ביום אבדם ואל־תגדל פיך ביום צרה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאַל־תֵּ֤רֶא בְיוֹם־אָחִ֙יךָ֙ בְּי֣וֹם נָכְר֔וֹ וְאַל־תִּשְׂמַ֥ח לִבְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה בְּי֣וֹם אָבְדָ֑ם וְאַל־תַּגְדֵּ֥ל פִּ֖יךָ בְּי֥וֹם צָרָֽה: (עובדיה פרק א פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וְאַל־תֵּרֶא בְיוֹם־אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ וְאַל־תִּשְׂמַח לִבְנֵי־יְהוּדָה בְּיוֹם אָבְדָם וְאַל־תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיוֹם צָרָה: (עובדיה פרק א פסוק יב)

טקסט בלבד:

ואל־תרא ביום־אחיך ביום נכרו ואל־תשמח לבני־יהודה ביום אבדם ואל־תגדל פיך ביום צרה: (עובדיה פרק א פסוק יב)

תיקון קוראים:

ואל־תרא ביום־אחיך ביום נכרו ואל־תשמח לבני־יהודה ביום אבדם ואל־תגדל פיך ביום צרה: (עובדיה פרק א פסוק יב)

תרגום יונתן:
וְדַחֲזֵיתָא בְיוֹמָא דַאֲחוּך בְּיוֹם תְּבָרֵיהּ וְדַחדִּיתָא לִבנֵי יְהוּדָה בְּיוֹם תְּבָרְהוֹן וּדאַסגִּיתָא לְמַלָלָא רַברְבָן בְּעִדָּן עָקָא :

מסורה קטנה:
נכרו - ל'; תגדל - ל'.

רש"י:
אל תרא ביום אחיך - לא היה לך להביט ולעמד מנגד (ראה לעיל , יא). ביום נכרו - ביום הסגרו ביד אויב (ע"פ תה' לא , ט); וכן הוא אומר בשאול "נכר אותו אלהים בידי" (ש"א כג , ז) - הסגיר אותו בידי.

ר' יוסף קרא:
אל (בנוסחנו: ואל) תרא ביום אחיך ביום נוכרו - לא היה לך לעמוד ולראות ברעתו ביום נוכרו - ביום שוברו; כמו "נכר אלהים אותו בידי" (ראה ש"א כג , ז). אל תגדל פיך ביום צרה - שהיית משַׂחֵק על רעתו.

ראב"ע:
אל (בנוסחנו: ואל) - לא היה ראוי שתראה ביום נכרו , הוא "יום אידו" (להלן , יג) , יום שהוא נכרי בעיניו , שלא הכיר יום כמהו בימים ואל - בעבור שהיה לעולם אדום תחת יד יהודה , על כן היה קשה עליו שמחת אדום מצרתו.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
ואל תרא ביום אחיך - פירוש: ולא היה לך לראות באחיך כשבא לו יום נכרו - יום שנסגר ביד אויב; ולא היה לך לשמוח בבני יהודה ביום אבדם; ולא היה לך לבוא בשער עמי ביום אידם; ולא היה לך לשלוח יד בחילו ביום אידו - כי היד היא לשון נקבה , על כן אמר תשלחנה. אל תרא ביום אחיך - אומר: יש 'ראיה' ובי"ת אחריה , שפירושה ליעוּג; כמו "כי ראו בארון אלהים" (לפנינו: יי'; ש"א ו , יט) , וכמו "ותבט עיני בשורי" (תה' צב , יב).

ר' אליעזר מבלגנצי:
ואל תרא... - ולא היה לך לראות ביום שנסגר ונכר (ע"פ ש"א כג , ז) ביד אויביו. ואל תשמח - ולא היה לך לשמוח. וכן פתרון כל 'ואל' שבענין. ואל תגדל פיך - עליו , לשמוח ולחרף.

רד"ק:
ואל תרא ביום אחיך - לא היה לך לראות ביום צרת אחיך; ואחר כן פירש: ביום אחיך - זהו ביום נכרו. ופירוש נכרו - שנתנכר מארצו והיה כנכרי , שהוציאו אותו ממנה. ויש מפרשים אותו (ראה רש"י): ביום המסרו ביד אויבו; מן "נכר אותו אלהים" (ש"א כג , ז) , שפירושו: מסר. ואל תגדל פיך - בשחוק או בדברים. וכן תרגם יונתן: "ודאסגיתא למללא רברבן".

ר' יוסף כספי:
וטעם נכרו - זָרוּת חליו וצרתו.

ר' ישעיה מטראני:
אל (בנוסחנו: ואל) תרא ביום אחיך ביום נכרו - גם ראִייה זו לשון בזיון הוא (ראה פירושו לנח' ג , ו); ונכרו הוא לשון הסגרה , כמו "נכר אותו... בידי" דשאול (ראה ש"א כג , ז).
ריכוז קישורים