תנ"ך - וירשו
הנגב
את־הר
עשו
והשפלה
את־פלשתים
וירשו
את־שדה
אפרים
ואת
שדה
שמרון
ובנימן
את־הגלעד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְיָרְשׁ֨וּ
הַנֶּ֜גֶב
אֶת־הַ֣ר
עֵשָׂ֗ו
וְהַשְּׁפֵלָה֙
אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים
וְיָֽרְשׁוּ֙
אֶת־שְׂדֵ֣ה
אֶפְרַ֔יִם
וְאֵ֖ת
שְׂדֵ֣ה
שֹׁמְר֑וֹן
וּבִנְיָמִ֖ן
אֶת־הַגִּלְעָֽד:
(עובדיה פרק א פסוק יט)
וְיָרְשׁוּ
הַנֶּגֶב
אֶת־הַר
עֵשָׂו
וְהַשְּׁפֵלָה
אֶת־פְּלִשְׁתִּים
וְיָרְשׁוּ
אֶת־שְׂדֵה
אֶפְרַיִם
וְאֵת
שְׂדֵה
שֹׁמְרוֹן
וּבִנְיָמִן
אֶת־הַגִּלְעָד:
(עובדיה פרק א פסוק יט)
וירשו
הנגב
את־הר
עשו
והשפלה
את־פלשתים
וירשו
את־שדה
אפרים
ואת
שדה
שמרון
ובנימן
את־הגלעד:
(עובדיה פרק א פסוק יט)
וירשו
הנגב
את־הר
עשו
והשפלה
את־פלשתים
וירשו
את־שדה
אפרים
ואת
שדה
שמרון
ובנימן
את־הגלעד:
(עובדיה פרק א פסוק יט)
תרגום יונתן:
וְיַחסְנוּן
יָתְבֵי
דָרוֹמָא
יָת
כַּרכָא
דְעֵשָׂו
וְיָתְבֵי
שָׁפֵילתָּא
יָת
אֲרַע
פְּלִשׁתָּאֵי
וְיַחסְנוּן
יָת
קִרוֵי
אֶפרַיִם
וְיָת
קִרוֵי
שׁוֹמְרוֹן
וּדבֵית
בִּניָמִין
יַחסְנוּן
יָת
קִרוֵי
יָתְבֵי
אֲרַע
גִּלעָד
:
עין המסורה:
את
-
שדה
-
ב':
וי'
כז
,
כב;
עו'
א
,
יט.
ובנימן
-
ט':
*בר'
מה
,
יד;
שמ'
א
,
ג;
שו'
כ
,
לט;
עו'
א
,
יט;
תה'
פ
,
ג;
דה"א
ז
,
י;
ח
,
א;
כא
,
ו;
דה"ב
לד
,
לב.
(וכל
יהודה
ויוסף
דכותהון.
כלומר
הצירופים
השכיחים:
'יהודה
ובנימן'
,
'יוסף
ובנימן').
רש"י:
וירשו
הנגב
-
ישראל
שהיו
יושבין
בדרומה
של
ארץ
ישראל
ירשו
את
הר
עשו
,
שהוא
במצר
דרום;
ובני
השפלה
ירשו
את
[ארץ]
פלשתים
ואת
הר
אפרים
ואת
הר
שמרון.
ובנימן
את
הגלעד
-
ובני
מנשה
,
שהיתה
ארץ
גלעד
שלהם
,
יפשטו
להם
מהלאה
לגבולותיה
של
ארץ
ישראל
במזרחה.
ר' יוסף קרא:
וירשו
הנגב
את
הר
עשו
-
ישראל
שיושבים
בנגב
יִרשו
את
הר
עשו
ויושבי
השפילה
יִרשו
את
פלשתים
,
"והיתה
ליי'
המלוכה"
(להלן
,
כא).
ראב"ע:
וירשו
אנשי
הנגב
-
שם
מקום;
או:
נגב
ארץ
ישראל.
והיושבים
בשפלה
-
כמו
"בערבה
בהר
ובשפלה
ובנגב"
(דב'
א
,
ז).
ובנימן
יִרש
את
הגלעד
-
מעבר
לירדן.
ר' אליעזר מבלגנצי:
וירשו
-
ישראל
יושבי
הנגב
את
הר
עשו
,
וישראל
יושבי
השפלה
ירשו
את
פלשתים;
וירשו
עוד
אילו
שנים
את
שדה
אפרים
ואת
שדה
שמרון
―
ויש
באילו
שני
מקומות
כשלשה
וארבעה
שבטים
―
ובנימן
יירש
את
הגלעד.
רד"ק:
וירשו
הנגב
את
הר
עשו
-
מהר
עשו
יירשו
הנגב
,
והוא
ארץ
המישור;
כי
הר
עשו
יהיה
שממה
,
חרבן
עולם.
והשפלה
את
פלשתים
-
והשפלה
יִרשו
מארץ
פלשתים
,
כי
לא
יצטרכו
להרים
להשגב
בהם
ולא
לזרוע
בהם
אם
לא
ירצו
,
כי
השפלה
והנגב
יספיק
להם.
וירשו
את
שדה
אפרים
ואת
שדה
שומרון
-
שמתחילה
היו
יושבים
בהר
אפרים
ובהר
שמרון;
ואז
לא
יצטרכו
להרים
,
לא
לשבת
ולא
לזרוע
,
אלא
השדות
שהם
המישור.
ובנימן
את
הגלעד
-
וכן
בנימן
,
שהיה
בגבולו
הירדן
,
יירש
משם
והלאה
את
המישור
בארץ
הגלעד
,
שהוא
מעבר
לירדן
(ראה
במ'
לב
,
כט);
כי
ירבה
גבולו
כל
מישור
הגלעד
שהוא
סמוך
לנחלתו.
כי
מנשה
,
שהיה
לו
ארץ
הגלעד
(ראה
שם
,
מ)
,
יתפשט
גבולו
משם
והלאה
בארץ
מואב
ובני
עמון.
ויונתן
תרגם
וירשו
הנגב:
"ויחסנון
יתבי
דרומא
ית
כרכא
דעשו";
רוצה
לומר
,
כי
יושבי
דרום
ארץ
ישראל
יירשו
את
הר
שעיר
שהוא
סמוך
להם
,
שהוא
לדרום
ארץ
ישראל;
ויושבי
השפלה
בארץ
ישראל
יירשו
את
פלשתים
שהוא
סמוך
להם.
ויונתן
תרגם:
"ויחסנון
ית
קרוי
אפרים
וית
קרוי
שומרון;
דבית
בנימן
ית
יתבי
ארע
גלעד".
ר' יוסף כספי:
הנגב
והשפלה
-
רמז
לבני
ישראל
,
כי
הם
דרומיים
לחיה
הראשונה
(ראה
פירושו
לפס'
א)
שהשחיתם.
וירשו
את
שדה
אפרים
ואת
שדה
שמרון
-
וכי
כמה
וכמה
מעשרת
השבטים
ומשבט
יהודה
ובנימין
בזמן
בית
שני
שבו
וירשו
כל
ארץ
ישראל
ושומרון
וגלעד
וזולת
זה
מגבוליהם;
אבל
לא
כל
יהודה
ולא
כל
עשרת
השבטים.
וכל
זה
למוד
למי
שהוא
בקי
בכל
ספרי
הנביאים
,
וגם
ראה
וידע
ספורי
יוסיפון
בענין
זמן
בית
שני.
וכל
מה
שכתוב
שם
הוא
אמת.