תנ"ך - וגלת החל־הזה לבני ישראל אשר־כנענים עד־צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְגָלֻ֣ת הַֽחֵל־הַ֠זֶּה לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶֽׁר־כְּנַעֲנִים֙ עַד־צָ֣רְפַ֔ת וְגָלֻ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֣ר בִּסְפָרַ֑ד יִרְשׁ֕וּ אֵ֖ת עָרֵ֥י הַנֶּֽגֶב: (עובדיה פרק א פסוק כ)

טקסט וניקוד:

וְגָלֻת הַחֵל־הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־כְּנַעֲנִים עַד־צָרְפַת וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב: (עובדיה פרק א פסוק כ)

טקסט בלבד:

וגלת החל־הזה לבני ישראל אשר־כנענים עד־צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב: (עובדיה פרק א פסוק כ)

תיקון קוראים:

וגלת החל־הזה לבני ישראל אשר־כנענים עד־צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב: (עובדיה פרק א פסוק כ)

תרגום יונתן:
וְגָלוּת עַמָא הָדֵין לִבנֵי יִשׂרָאֵל דִּבאֲרַע כְּנַעֲנָאָה עַד צָרְפַת וְגָלוּת יְרוּשׁלֶם דְּבִספַּמיָא יַחסְנוּן יָת קִרוֵי אֲרַע דָּרוֹמָא :

עין המסורה:
החל - ה' חסר (בלישנא): ש"ב כ , טו; מ"א כא , כג; יש' כו , א; עו' א , כ; איכה ב , ח. החל - ד' (אחד בפתח וג' בקמץ): דב' ב , כד , לא; ש"א ג , יב; עו' א , כ. (ניסוח שונה של הערה זאת ראה דב' ב , כד). כנענים - ג' (בלישנא): עו' א , כ; איוב מ , ל; נחמ' ט , כד. ירשו - ג' חסר (בלישנא; הכוונה לשלשת המקרים היחידאים בשורש זה): בר' כב , יז; יהו' כא , מא; עו' א , כ.

מסורה קטנה:
החל - ה' חסי'; כנענים - ג'.

רש"י:
וגלות החל הזה - יונתן תירגם: "עמא הדין". החל - כמו 'החיל' , כמו "ויבא ירושלמה בחיל כבד" דרב שקה (ראה יש' לו , ב; מ"א י , ב); אלא שזה חסר יו"ד. ויש עוד לפרש החל הזה - גלות הגיא הזה. לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת - גלות אשר הוא מבני ישראל , שגלו מעשרת השבטים לארץ כנענים עד צרפת. וגלות ירושלם - שהיא מבני יהודה אשר גלו לספרד , הם יירשו את ערי הנגב שבדרומה של ארץ ישראל. ואומרים הפותרים: צרפת - הוא המלכות הזה , שקורין 'פרנצא'. ספרד - תירגם יונתן: "אספמיא".

ראב"ע:
וגלות [החל הזה] - אמר רבי משה: הגלות שהחלו לִגְלוֹת. ורבי מרינוס אמר (השרשים: 'חיל') , כי החל - כמו "ויאבל חיל (בנוסחנו: חל) וחומה" (איכה ב , ח). והטעם: כאשר תתָפש מדינה ונהרג מי שבתוכה , גם הבורחים לא נמלטו , רק מעטים שהיו בחֵיל. אשר כנענים - שמענו מפי גדולים , כי ארץ 'אלמניה' הם הכנענים , שברחו מפני בני ישראל בבאם אל הארץ; גם ככה צרפת - היא 'פרנסיה'. ותרגם יונתן בן עוזיאל ספרד: "אספמיא"; וזאת היא גלות טיטוס. וזאת הנבואה לעתיד , לא כאשר אמר רבי משה , כי אז נפזרו מהבית הראשון.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
וגלות החל הזה - פירוש: מנהג העולם שעושין חומה קטנה לפני מגדל , משום מבצר וחוזק; ואותו מקום שהוא בין החומה ובין המגדל יקרא 'חיל'. יאמר הנביא: וגלות הזה שהוא מעט , שהוא יכיל בחיל בלבד - ירשו את ערי הנגב , ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה ליי' המלוכה.

ר' אליעזר מבלגנצי:
וגלות החל הזה - כמו "בחל יזרעאל" (מ"א כא , כג); ובלעז 'מוטא': גובה תל העיר , כמו "חל וחומה" (איכה ב , ח); ואינו לשון "מחִלות עפר" (יש' ב , יט). וכה פתרונו: וגלות ההר הזה - הר שמרון , שיַגְלה לבני ישראל - ירשו הארץ אשר לכנענים עתה , אשר לא הורישו אותם אבותיהם , עד צרפת - "אשר לצידון" (מ"א יז , ט) , שהוא בקצה גבול צידון החצון. וגלות ירושלם אשר גלו בספרד - כל ארץ המערב , ירשו את ערי הנגב אשר בערד (ראה במ' כא , א). וכל כך למה? לפי שתרחיב ארצם מאד ויגדל גבולם הרבה , כמפורש בסוף יחזקאל (מז , טו - כ); ולפיכך ישתנה גבול רוב השבטים מתחִלתן.

רד"ק:
וגלות החל הזה לבני ישראל. החל - חסר יו"ד , והוא כמו "החיל" (יהו' א , יד); ואם הוא בציר"י , הנה כמוהו "אל המלך חזקיהו בחיל כבד" (מ"ב יח , יז). ופירושו: גלות החיל הזה אשר לבני ישראל; כלומר , שהם , בני ישראל שהם נפרדים בגלות , אשר כנענים - כלומר: אשר גלו , והם עם כנענים עד צרפת; וגלות ירושלם אשר בספרד , יירשו את ערי הנגב - והם ערי יהודה , כי חלק בני יהודה היה בדרום ארץ ישראל; וכן אמר עליהם בירמיה "ערי הנגב סגרו ואין פותח" (יג , יט). ואמר: יירשו - על גלות ירושלם שהיו מבני יהודה; כלומר: ישובו לארצם ולעריהם. או אמר: יירשו - על כולם , מפני ירושלם שהיא בחלק יהודה; וכל שבטי ישראל יהיה להם חלק בירושלם , כמו שכתוב בנבואת יחזקאל (ראה יח' מז , יג - מח , לה). והגלות הזה - הוא גלות טיטוס שהגלם בארצות מלכי רומי והם ארצות 'אלמניא' ו'אשקלוניא' וצרפת שהיא שקורין 'פרנצא' , וארצות ספרד שקורין 'שפניא'. ובני ירושלם הם שגלו בספרד , והאחרים גלו לשאר ארצות הנזכרים שהיו ברשות רומי. ומארצות אלו גלו מעצמם אותם שהם היום בארצות ישמעאל , התפשטו בארצות. ואומרים בקבלה (ראה ראב"ע) , כי בני ארץ 'אלמנייא' היו כנעניים , כי כשפנה כנעני תחת יהושע כמו שכתבנו בפי' יהושע (ט , ז) , הלכו להם לארץ 'אלמנייא' ו'אשקלוניא' שקורין 'ארץ אשכנז'; ועד היום קוראין אותם כנעניים. ויונתן תרגם הפסוק כן: "וגלות עמא הדין דבני ישראל יחסנון ית ארע כנענאי עד צרפת וגלות ירושלם די באספנייא יחסנון ית יתבי ארע דרומא".

ר' יוסף כספי:
וגלת החל וכו' - מטעם "תחלה" (בר' יג , ג). ואמרוֹ אשר כנענים - אשר הם אז היו כנענים , כלומר: רוכלים פחותים , כמו שהפליג "כנעניה נכבדי ארץ" (יש' כג , ח). ואין ספק מטבע הדבר עצמו , ומצד שאנו רואים כמו זה תמיד , כי מיום שנחלקה מלכות בית דוד ונתעוררו הבלבולים בעמנו ביניהם , וכל שכן אחרי כן , כי צוה יי' ליעקב סביביו צריו (ע"פ איכה א , יז) , וכל שכן בקום החיה הראשונה (ראה פירושו לפס' א) - כי רבים מעמנו הלכו , להיות נפשם לשלל ולחַיות נפשיהם ובניהם , לצרפת ולספרד; והיו רוכלים נושאים מחטים והדומה לזה או יותר ענינים , וכן אנחנו היום. וכל ההולכים או קצתם שבו לארץ ישראל בשוב בית שני. וכן יהיה לנו בענין בית שלישי.
ריכוז קישורים