תנ"ך - ויקראו
אל־ה'
ויאמרו
אנה
ה'
אל־נא
נאבדה
בנפש
האיש
הזה
ואל־תתן
עלינו
דם
נקיא
כי־אתה
ה'
כאשר
חפצת
עשית:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּקְרְא֨וּ
אֶל־יְהוָ֜ה
וַיֹּאמְר֗וּ
אָנָּ֤ה
יְהוָה֙
אַל־נָ֣א
נֹאבְדָ֗ה
בְּנֶ֙פֶשׁ֙
הָאִ֣ישׁ
הַזֶּ֔ה
וְאַל־תִּתֵּ֥ן
עָלֵ֖ינוּ
דָּ֣ם
נָקִ֑יא
כִּֽי־אַתָּ֣ה
יְהוָ֔ה
כַּאֲשֶׁ֥ר
חָפַ֖צְתָּ
עָשִֽׂיתָ:
(יונה פרק א פסוק יד)
וַיִּקְרְאוּ
אֶל־יְהוָה
וַיֹּאמְרוּ
אָנָּה
יְהוָה
אַל־נָא
נֹאבְדָה
בְּנֶפֶשׁ
הָאִישׁ
הַזֶּה
וְאַל־תִּתֵּן
עָלֵינוּ
דָּם
נָקִיא
כִּי־אַתָּה
יְהוָה
כַּאֲשֶׁר
חָפַצְתָּ
עָשִׂיתָ:
(יונה פרק א פסוק יד)
ויקראו
אל־ה'
ויאמרו
אנה
ה'
אל־נא
נאבדה
בנפש
האיש
הזה
ואל־תתן
עלינו
דם
נקיא
כי־אתה
ה'
כאשר
חפצת
עשית:
(יונה פרק א פסוק יד)
ויקראו
אל־יהוה
ויאמרו
אנה
יהוה
אל־נא
נאבדה
בנפש
האיש
הזה
ואל־תתן
עלינו
דם
נקיא
כי־אתה
יהוה
כאשר
חפצת
עשית:
(יונה פרק א פסוק יד)
תרגום יונתן:
וְצַלִיאוּ
קֳדָם
יְיָ
וַאֲמַרוּ
קַבֵּיל
בְּעוּתַנָא
יְיָ
לָא
כְעַן
נֵיבַד
בְּחוֹבַת
נַפשֵׁיהּ
דְּגֻברָא
הָדֵין
וְלָא
תִתֵּין
עֲלַנָא
חוֹבַת
דַּם
זַכַּי
אֲרֵי
אַתּ
יְיָ
כְּמָא
דְרַעֲוָא
קֳדָמָך
עֲבַדתָּא
:
עין המסורה:
אנה
-
ו'
כתיב
ה"א
(בנו"ן
דגושה):
מ"ב
כ
,
ג;
יש'
לח
,
ג;
יונה
א
,
יד;
ד
,
ב;
תה'
קטז
,
ד
,
טז.
(וכל
'אנה'
(בנו"ן
רפה)
בראשי
פסוקים
ובלשון
ארמית
דכותהון).
ואל
-
תתן
-
ג':
דב'
כא
,
ח;
יואל
ב
,
יז;
יונה
א
,
יד.
נקיא
-
ב'
כתב
אל"ף:
יואל
ד
,
יט;
יונה
א
,
יד.
נקיא
-
י"ב
יתיר
אל"ף
בסופי
תיבות:
ראה
יואל
ד
,
יט.
מסורה קטנה:
אנה
-
ו'
כת'
ה';
ואל
-
תתן
-
ג';
נקיא
-
ב'
כת'
א'.
רש"י:
בנפש
האיש
הזה
-
בעון
שנשלח
יד
בנפשו.
ר' יוסף קרא:
אל
תתן
עלינו
דם
נקי
(בנוסחנו:
נקיא)
-
אל
תחשוב
עלינו
דם
נקי.
כאשר
חפצת
עשית
-
מפני
שהוא
בורח
מלפניך.
ראב"ע:
ויקראו
-
האמינו
כולם
בַּשם
הנכבד
ושבו
לקרוא
אליו.
בנפש
-
בעבור;
כמו
"ויעבד
יעקב
ברחל"
(בר'
כט
,
כ).
כאשר
חפצת
-
שהתברר
להם
כי
בעבורו
הים
סוער.
ר' אליעזר מבלגנצי:
וכאשר
ראו
שאין
להם
תקנה
אלא
להטילו
אל
הים
כאשר
אמר
(ראה
לעיל
,
יב)
,
אז
ויקראו
אל
יי'.
בנפש
האיש
הזה
-
אם
נטילהו
אל
הים
כאשר
הוא
עצמו
אומר
לנו.
כי
אתה
יי'
-
העושה
זאת
,
כאשר
חפצת
עשית
חפצך
,
ועשייתך
היא
זאת
אם
נטילהו
,
ולא
מעצמנו
אנו
עושים.
שאחרי
שאנו
רוצים
להשיבו
אל
היבשה
ואין
אנו
יכולים
(ראה
לעיל
,
יג)
,
והוא
אומר
לנו
שבכך
ישתוק
הים
מעלינו
אם
נטילהו
,
יודעים
אנו
כי
ממך
הוא
ולא
מלבו
אומר
כך;
ולפיכך
אל
תענישנו
בו.
רד"ק:
ויקראו
-
מבואר
הוא.
אנה
-
בה"א.
נקיא
-
באל"ף
,
כדרך
בעלי
האל"ף:
"נביא"
(עמ'
ז
,
יד)
,
"נשיא"
(וי'
ד
,
כב).