תנ"ך - ויהי׀ כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על־ראש יונה ויתעלף וישאל את־נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֣י׀ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֗מֶשׁ וַיְמַ֨ן אֱלֹהִ֜ים ר֤וּחַ קָדִים֙ חֲרִישִׁ֔ית וַתַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל־רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֕אמֶר ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי: (יונה פרק ד פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי׀ כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל־רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף וַיִּשְׁאַל אֶת־נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי: (יונה פרק ד פסוק ח)

טקסט בלבד:

ויהי׀ כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על־ראש יונה ויתעלף וישאל את־נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי: (יונה פרק ד פסוק ח)

תיקון קוראים:

ויהי׀ כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על־ראש יונה ויתעלף וישאל את־נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי: (יונה פרק ד פסוק ח)

תרגום יונתן:
וַהֲוָה כְּמַדנַח שִׁמשָׁא וְזָמֵין יְיָ רוּחַ קִדוּמָא שְׁתִיקְתָא וּטפַחַת שִׁמשָׁא עַל רֵישָׁא דְיוֹנָה וְאִשׁתַּלהִי וּשׁאֵיל יָת נַפשֵׁיהּ לִממָת וַאֲמַר טָב דַּאֲמוּת מִדְּאֵיחֵי :

עין המסורה:
כזרח - ב': שו' ט , לג; יונה ד , ח.

מסורה קטנה:
כזרח - ב'; חרישית - ל'; ויתעלף - ל'.

רש"י:
חרישית - אמרו רבותינו (ראה גיטין לא , ב): בשעה שמנשבת , משתקת כל הרוחות מפניה; והיא חמה מאד. וכן תירגם יונתן: "שתיקתא". ויתעלף - 'פשמיר' בלעז.

ר' יוסף קרא:
וימן אלהים רוח קדים חרישית - וזימן הקדוש ברוך הוא רוח גדולה שמשתיק ומחריב כל הרוחות לפניו , ונשא את הסוכה והקיקיון משם.

ראב"ע:
ויהי. רוח קדים - ממזרח. חרישית - אמר רבי מרינוס (ראה השרשים: 'חרש') , שהיתה חזקה ומַשְמעת שאון עד שתחרשנה האזנים. ויתעלף - כמו "תתעלפנה" (עמ' ח , יג); "ותכס בצעיף ותתעלף" (בר' לח , יד); שהתעלף בבגדיו.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
רוח קדים חרישית - פירוש: רוח חזק , שיזיק לבן אדם וישים אותו חרש.

רד"ק:
ויהי. וימן - הזמין הרוח לפי שעה , להוסיף לו צרה על צרתו כחום השמש. ופירוש חרישית - חזקה; שנעשו בני אדם כחֵרְשים בנשיבתה. ותרגם יונתן: "שתיקתא". ורוח הקדים היא חמה. ותך השמש - הרוח והשמש. ויתעלף - יגעה נפשו ונבהלה עד שלא יכול לעמוד על עצמו מרוב החום , וכמעט יצאה רוחו; כמו שפירשנו "תתעלפנה" בספר עמוס (ח , יג). וכן בדברי רבותינו ז"ל (ראה שבת ט , ב): שמא יתעלפה.

ר' יוסף כספי:
ויאמר טוב מותי מחיי - זה לסבה אחרת זולת בחירת המות שקדם זכרו (לעיל , ג). וגם זה 'אוצר יי'' יבא.

ר' ישעיה מטראני:
רוח קדים חרישית - יש רוח קדים עזה (ע"פ שמ' יד , כא) המשברת אניות תרשיש (ראה תה' מח , ח); מפני זה הוצרך לומר: חרישית , שהיתה מנשבת בנחת ובשתיקות , ואז היא חמה ביותר.
ריכוז קישורים