תנ"ך - ותאמרן
המילדת
אל־פרעה
כי
לא
כנשים
המצרית
העברית
כי־חיות
הנה
בטרם
תבוא
אלהן
המילדת
וילדו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתֹּאמַ֤רְןָ
הַֽמְיַלְּדֹת֙
אֶל־פַּרְעֹ֔ה
כִּ֣י
לֹ֧א
כַנָּשִׁ֛ים
הַמִּצְרִיֹּ֖ת
הָעִבְרִיֹּ֑ת
כִּֽי־חָי֣וֹת
הֵ֔נָּה
בְּטֶ֨רֶם
תָּב֧וֹא
אֲלֵהֶ֛ן
הַמְיַלֶּ֖דֶת
וְיָלָֽדוּ:
(שמות פרק א פסוק יט)
וַתֹּאמַרְןָ
הַמְיַלְּדֹת
אֶל־פַּרְעֹה
כִּי
לֹא
כַנָּשִׁים
הַמִּצְרִיֹּת
הָעִבְרִיֹּת
כִּי־חָיוֹת
הֵנָּה
בְּטֶרֶם
תָּבוֹא
אֲלֵהֶן
הַמְיַלֶּדֶת
וְיָלָדוּ:
(שמות פרק א פסוק יט)
ותאמרן
המילדת
אל־פרעה
כי
לא
כנשים
המצרית
העברית
כי־חיות
הנה
בטרם
תבוא
אלהן
המילדת
וילדו:
(שמות פרק א פסוק יט)
ותאמרן
המילדת
אל־פרעה
כי
לא
כנשים
המצרית
העברית
כי־חיות
הנה
בטרם
תבוא
אלהן
המילדת
וילדו:
(שמות פרק א פסוק יט)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַרָא
חָיָתָא
לְפַרעֹה
אֲרֵי
לָא
כִנשַׁיָא
מִצרַיָתָא
יְהוּדַיָתָא
אֲרֵי
חַכִּימָן
אִנִין
עַד
לָא
עַלַת
לְוָתְהוֹן
חָיְתָא
וְיָלְדָן
:
עין המסורה:
כנשים
-
ג':
בר'
יח
,
יא;
שמ'
א
,
יט;
יש'
יט
,
טז.
אלהן
-
ה'
,
אחד
חסר
(וד'
מלא):
ראה
לעיל
,
יז.
רש"י:
כי
חיות
הנה
-
בקיאות
כמילדות;
תרגום
מילדת
-
"חייתא".
ורבותינו
דרשו
(סוטה
יא
,
ב):
הרי
הן
משולות
כחיות
השדה
,
שאינן
צריכות
מילדות
,
[והיכן
משולות
לחיות?]
"גור
אריה"
(בר'
מט
,
ט);
"אילה
שלוחה"
(שם
,
כא);
"זאב
יטרף"
(שם
,
כז);
"בכור
שורו"
(דב'
לג
,
יז);
ומי
שלא
נכתב
בו
,
הרי
הכתוב
כוללן
["ויברך
אותם"
(בר'
מט
,
כח)
,
ועוד
כתיב]:
"מה
אמך
לביא"
וגו'
(יח'
יט
,
ב).
רשב"ם:
כי
חיות
הנה
-
בריאות
ופקחות
וממהרות
לילד.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ותאמרנה
(בנוסחנו:
ותאמרן)
-
לא
עברנו
על
מצותיך
,
כי
העבריות
אינן
כמצריות
,
כי
כח
הרבה
יש
בהן.
ובא
היו"ד
רפה
מן
כי
חיות
,
והוא
הנכון;
כמו
'דָוֹת';
"עלות
עלי"
(בר'
לג
,
יג).
ונדגש
יו"ד
'חַיִּים'
שהוא
תאר
,
כמו
"תפשום
חיים"
(מ"א
כ
,
יח)
,
כיו"ד
"אלהי
העבריים"
(שמ'
ג
,
יח).
גם
כן
'חיים'
שהוא
שם
דבר
,
כמו
"עץ
חיים"
(מש'
ג
,
יח);
וכמו
"ופטורי
צצים"
(מ"א
ו
,
יח).
וילדו
-
נקבות
פעל
עבר
,
כי
שוה
הוא
כמו
לזכרים:
"טוו
את
העזים"
(שמ'
לה
,
כה);
"אשר
צבאו"
(שמ'
לח
,
ח).
ר' יוסף בכור שור:
כי
חיות
הנה
-
בריאות;
אי
נמי:
מילדות
,
יודעות
כל
אחת
לילד
את
עצמה
,
כמו
שתירגם
אונקלוס.
בטרם
תבא
אליהם
(בנוסחנו:
אלהן)
-
בתחילה
היו
קוראות
אותנו
,
לכך
אנו
נקראות
מילדות
,
כי
הנאה
הייתה
להן
באחרות
יותר
מבעצמן;
וכשהרגישו
שאנו
עסוקין
במצוותיך
,
כי
מתוך
שהן
יודעות
האוּמָנוּת
הרגישו
-
ושוב
לא
קראו
אותנו
,
כי
בטרם
-
תבא
אליהם
המילדת
משם
ואילך
-
וילדו.