תנ"ך - וייטב
אלהים
למילדת
וירב
העם
ויעצמו
מאד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֵּ֥יטֶב
אֱלֹהִ֖ים
לַֽמְיַלְּדֹ֑ת
וַיִּ֧רֶב
הָעָ֛ם
וַיַּעַצְמ֖וּ
מְאֹֽד:
(שמות פרק א פסוק כ)
וַיֵּיטֶב
אֱלֹהִים
לַמְיַלְּדֹת
וַיִּרֶב
הָעָם
וַיַּעַצְמוּ
מְאֹד:
(שמות פרק א פסוק כ)
וייטב
אלהים
למילדת
וירב
העם
ויעצמו
מאד:
(שמות פרק א פסוק כ)
וייטב
אלהים
למילדת
וירב
העם
ויעצמו
מאד:
(שמות פרק א פסוק כ)
רש"י:
וייטב
-
היטיב
להן.
וזה
חילוק
בתיבה
שיסודה
שתי
אותיות
ונתן
לה
וי"ו
יו"ד
בראשה:
כשהיא
באה
לדבר
לשון
'ויפעיל'
הוא
נוקד
את
היו"ד
בצרי
,
שהוא
קמץ
קטן
,
כגון:
וייטב...
למילדות;
"וירב
בבת
יהודה"
-
הִרְבָּה
"תאניה"
(איכה
ב
,
ה);
וכן
"ויגל"
את
"השארית"
דנבוזר
אדן
(דה"ב
לו
,
כ)
-
הגלה
את
השארית;
"ויפן
זנב
אל
זנב"
(שו'
טו
,
ד)
-
הפנה
הזנבות
זו
לזו;
כל
אלה
לשון
'הפעיל'
את
אחרים.
וכשהוא
מדבר
בלשון
'וַיִפָּעֵל'
הוא
נוקד
היו"ד
בחירק
,
כגון
"וייטב
בעיניו"
(וי'
י
,
כ)
-
לשון
'הוטב';
וכן
וירב
העם
-
נתרבה
העם;
"ויגל
יהודה"
(מ"ב
כה
,
כא)
-
הוגלה
יהודה;
"ויפן
כה
וכה"
(שמ'
ב
,
יב)
-
הופנה
לכאן
ולכאן.
ואל
תשיבני:
'וילך'
,
'וישב'
,
'ויצא'
,
לפי
שאינו
מגזרתן
של
אילו;
שהרי
היו"ד
יסוד
בהן:
'יצא'
,
'ישב';
'הלך'
-
ה"י
אות
שלישית
בו.
וייטב
אלהים
למילדות
-
מה
היא
הטובה?
ויעש
להם
בתים
-
בתי
כהונה
ולויה
ומלכות
שקרויין
'בתים':
"ויבן
את
בית
יי'
ואת
בית
המלך"
(מ"א
ט
,
א);
כהונה
ולויה
מיוכבד
,
ומלכות
ממרים;
כדאיתא
במסכת
סוטה
(יא
,
ב).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וייטב
-
בעלי
היו"ד
בראשנה
,
פעם
יעמד
היו"ד
כמו
זה
,
ופעם
יחליפוהו
בו"ו;
כמו
"ויושב
שם
רעבים"
(תה'
קז
,
לו)
,
שהוא
מן
'ישב'
,
כמו
וייטב
מן
'יטב'.
וזה
ה'טוב'
הוא
הנזכר
אחר
כן:
"ויעש
להם
בתים"
(להלן
,
כא);
כמו
"בית
יעשה
לך
יי'"
(ש"ב
ז
,
יא).
ר' יוסף בכור שור:
וייטב
אלהים
למילדות
ויירב
העם
-
ולא
נחשדו
על
שפיכות
דמים;
שאם
לא
היו
פרים
ורבים
כבתחילה
,
היו
סבורים
שהם
היו
עושים
,
אע"פ
שכל
אחת
יודעת
שלא
עשו
לה
,
רק
טוב.