תנ"ך - ויהי כל־נפש יצאי ירך־יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֗י כָּל־נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם: (שמות פרק א פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי כָּל־נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ־יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם: (שמות פרק א פסוק ה)

טקסט בלבד:

ויהי כל־נפש יצאי ירך־יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים: (שמות פרק א פסוק ה)

תיקון קוראים:

ויהי כל־נפש יצאי ירך־יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים: (שמות פרק א פסוק ה)

תרגום אונקלוס:
וַהֲוַאָה כָּל נַפשָׁתָא נָפְקֵי יִרכָּא דְיַעֲקֹב שִׁבעִין נַפשָׁן וְיוֹסֵף דַּהֲוָה בְמִצרָיִם :

עין המסורה:
ויוסף - י': בר' לט , א; מא , מו; מב , ו; מד , ד; מו , ד; שמ' א , ה; דב' כז , יב; ש"ב כד , ג; תה' עז , טז; דה"א כה , ב. (ט' שם אדם).

מסורה קטנה:
ויוסף - י'.

רש"י:
ויוסף היה במצרים - והלא הוא ובניו היו בכלל שבעים , ומה בא ללמדינו? וכי לא היינו יודעים שהוא היה במצרים? אלא להודיעך צדקתו של יוסף: הוא יוסף הרועה צאן אביו , הוא יוסף כשהיה במצרים ונעשה מלך , עומד בצדקו (ראה ספ"ד שלד).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
הזכיר בתחילה את יעקב , כי כל נפש יוצאי ירך יעקב היו שבעים - עימו; וכבר פירשתי זה (בר' מו , כז).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויהי - מלת 'יהי' היה ראויה להיות כמו "יִרֶב המשא עליו" (דה"ב כד , כז); ובעבור היות הה"א מהגרון , פתחו במלת 'יהי' היו"ד הראשון בקמץ קטן (סגול): יֶהי. והיה ראוי להיות האות האחרון בשוא נח נראה , כמו הבי"ת במלת "ירב" , והיה ראוי להיות 'יֶהֶיְ' , רק יכבד על הלשון , על כן העלימוהו , וינקד הה"א בחרק; על כן: "לו יֶהִי" (יח' טז , טו); "כי הוא אמר וַיֶהִי" (תה' לג , ט). ובעבור שידברו במלה הרבה תמיד , השיבו הטעם מלרע , והניעו היו"ד בשוא; אמרו: "יְהִי כן יי'" (שמ' י , י). על כן אין בבניין ה'קל' פועל שיהיה האות המשרת בשוא , רק זאת הגִזרה , וגזרת "ויחי יעקב" (בר' מז , כח). והיה זה , כי השתים האותיות הם מאותיות הנוח , והם יו"ד ה"א 'היה' 'חיה'; ובעבור כי אלה שתי האותיות הם מאותיות הנח , פעמים שאינן נראין בסוף המלה , בא האות המשרת , שהיא יו"ד , עליהם בשוא; ולא כן בכל הגזרות בבניין ה'קל'. יוצאי ירך - רמז לקרוב אליו אבר המוליד , כמו "להסך את רגליו" (ש"א כד , ג). ואמת , כי ששים וששה היו , אך יעקב יחשב בראשנה , על כן כתוב בתחלה "את יעקב" (לעיל , א) , ובפרשה הראשונה , 'ויגש אליו' , כתוב "יעקב ובניו" (בר' מו , ח); והנה עם יעקב היו "נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש" (שם , טו); והעד: "בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה" (דב' י , כב) - כי 'נפש' היתה ליעקב; ויוסף , שהיה במצרים , בַּמספר , הוא ושני בניו.

ר' יוסף בכור שור:
שבעים - עם יעקב. ואמר יוצאי ירך יעקב , לפי שכולם יוצאי יריכו , לבד הוא לבדו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב - בעבור שהזכיר "איש וביתו" (לעיל , א) , שנכללו בזה נשות השבטים , שב לבאר שהוא לא מנה מאלו , רק מי שהם יוצאי ירך יעקב; ובזה האופן היו יעקב עם בניו , כשנמנו איש וביתו , שבעים נפש. והנה נמנה עמהם יוסף , שהיה במצרים , לפי שהוא מיוצאי ירך יעקב.
ריכוז קישורים