תנ"ך - לא כן לכו־נא הגברים ועבדו את־ה' כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

לֹ֣א כֵ֗ן לְכֽוּ־נָ֤א הַגְּבָרִים֙ וְעִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֥י אֹתָ֖הּ אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים וַיְגָ֣רֶשׁ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת פְּנֵ֥י פַרְעֹֽה: ס (שמות פרק י פסוק יא)

לֹא כֵן לְכוּ־נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת־יְהוָה כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה: ס (שמות פרק י פסוק יא)

לא כן לכו־נא הגברים ועבדו את־ה' כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה: ס (שמות פרק י פסוק יא)

לא כן לכו־נא הגברים ועבדו את־יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה: ס (שמות פרק י פסוק יא)

תרגום אונקלוס:

לָא כֵין אִיזִילוּ כְעַן גֻּברַיָא וּפלַחוּ קֳדָם יְיָ אֲרֵי יָתַהּ אַתּוּן בָּעַן וְתָרֵיך יָתְהוֹן מִן קֳדָם פַּרעֹה :

עין המסורה:

לא כן - י"ט (בלישנא , כולל 'לוא'): בר' מח , יח; *שמ' י , יא; *במ' יב , ז; דב' יח , יד; ש"ב יח , יד; כ , כא; כג , ה; מ"ב ז , ט; יז , ט; יש' י , ז (פעמיים); טז , ו; יר' ח , ו; כג , י; מח , ל (פעמיים); תה' א , ד; מש' טו , ז; איוב ט , לה. מאת פני - ה': בר' כז , ל; שמ' י , יא; *וי' י , ד; מ"ב טז , יד; איוב ב , ז.

מסורה גדולה:

לא כן י"ט ויאמר יוסף אל אביו לכו נא הגברים עבדי משה יורש אותם אחילה לפניך לא כן הדבר כי לא כן ביתי לא כן אנחנו עשים ויחפאו בני ישראל הקשבתי ואשמע אבלה בדיו ב' בו והוא לא כן ידמה ב' בו שמענו הרשעים אדברה חכמים.

מסורה קטנה:

לא כן - י"ט; מאת פני - ה'.

רש"י:

לא כן - כאשר אמרתם להוליך הטף עמכם , אלא לכו נא הגברים ועבדו , כי אתה אתם מבקשים - כי אותה בקשתם עד הנה: "נזבחה לאלהינו" (שמ' ה , ח) , ואין דרך הטף לזבח. ויגרש אותם - הרי זה לשון קצר , ולא פירש מי המגרש.

רשב"ם:

ועבדו את יי' כי אותה אתם מבקשים - לעבוד את יי' אתם מבקשים פניי , ואם כן טף ונשים למה לכם? שאמר להם: "יהי כן יי' עמכם" (לעיל , י). ויגרש אותם - המגרש.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

לא כן , רק לכו עתה הגברים , הם הזכרים , אם אתם מבקשים עבודת השם. והנכון , כי אותה אתם מבקשים - על הרעה , הנזכרת למעלה (פס' י); וכן הוא: כי הרעה שאעשה לכם קרובה היא "נגד פניכם" (שם) , כי אותה אתם מבקשים. ויגרש - והנה גורשו משה ואהרן.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

לא כן. מלת 'גבר' בכל המקרא הם הזכרים; ולא כן מלת 'אדם'.

ר' יוסף בכור שור:

לא כן , לכו נא הגברים - ויהיה הטף ערבון שתשובו; כי אותה אתם מבקשים - עד היום , שתלכו ותשובו (ראה שמ' ח , כג) , ועכשיו אתם מבקשים לילך מכל וכל , שאתם רוצים להוליך כל מה שיש לכם!? ויש מפרשים: כי אותה אתם מבקשים - אין אתם מבקשים כי אם לזבוח , ואין דרך טף ונשים לעשות זבח! ויש מפרשים: לכך אתם מרבים לשאול , שאהא מודה על הגברים! כאדם שעומד על המקח ואומר: אינו שוה כי אם כך - כדי שיבא לדמיו , שיודו לו. ואינם יושבין על סדר הפסוק כמו אותו שפירשתי. ויגרש אותם - מקרא קצר , ולא פירש מי גרשם. כל זמן שבאו מעצמן , היו הולכין מעצמן; אבל הוא השיבם (ראה לעיל , ח) , והוא ציוה להם להלוך.

רמב"ן:

כי רעה נגד פניכם - כתרגומו; זה לשון רבנו שלמה. ומה טוב היה שיפרשהו אלינו! והנוסחאות מן התרגום מתחלפות בו; יש שכתוב בהן: "ארי בישא דאתון סבירין למעבד לקביל אפיכון אסתחרת" , ונראה לזו הנוסחא , שרצה אנקלוס לפרש: הרעה שאתם חושבים לעשות , ישבה לנגד פניכם להעיד בכם שאתם רוצים לברוח; כלשון "ויושיבו אנשים בני בליעל נגדו ויעידוהו לאמר" (מ"א כא , י) , והוא כלשון "וישבו לאכול לחם" (בר' לז , כה): "ואסחרו" (ת"א); קום נא שבה" (בר' כז , יט): "אסתחר" (ת"א). ויש נוסחאות כתוב בהן: "לקבל אפיכון לאסתחרא" - יאמר: הנה הרעה הזאת מזומנת לסוב לנגד פניכם , כי עליכם תחזור; מלשון "ולא תסוב נחלה" (במ' לו , ז): "לא תסתחר" (ראה ת"א). וזו כמדרש חכמים , שאמרו ב'אלה שמות רבא' (יג , ה): דרך הבחורים והזקנים לזבוח , שמא הקטנים והטף? מי שאומר דבר זה , אין דעתו אלא לברוח; ראו כי אותה רעה שאתם מבקשים לעשות , שיש בדעתכם לברוח , היא תשוב נגד פניכם , שלא תצאו מכאן. כלומר: מדה כנגד מדה. ועוד מצאתי בה נוסחא אחרת: "לית קביל אפיכון לאסתחרא" - יאמר: אין בהבטת פניכם להסב ממנה הרעה אשר בלבבכם , כי הכרת פניכם ענתה בכם (ע"פ יש' ג , ט). ודרך הפשט: דעו כי רעה עומדת נגד פניכם , קרובה אליכם מאתי , כי אגמול אתכם רעה בראותי שאתם חפצים לברוח.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

כי אותה אתם מבקשים - הנה עד הנה לא בקשתם כי אם ללכת במדבר לזבוח ליי' , ואין מחֹק הטף והנשים שיזבחו ליי' , ולזה הוא מבואר שלא הייתם מבקשים , רק שילכו הגברים; אבל עתה לקחתם זאת העצה לברוח מן הארץ. והנה לא נתפייסו בזה משה ואהרן , וגרש אותם מאת פניו.