תנ"ך - לא־ראו
איש
את־אחיו
ולא־קמו
איש
מתחתיו
שלשת
ימים
ולכל־בני
ישראל
היה
אור
במושבתם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹֽא־רָא֞וּ
אִ֣ישׁ
אֶת־אָחִ֗יו
וְלֹא־קָ֛מוּ
אִ֥ישׁ
מִתַּחְתָּ֖יו
שְׁלֹ֣שֶׁת
יָמִ֑ים
וּֽלְכָל־בְּנֵ֧י
יִשְׂרָאֵ֛ל
הָ֥יָה
א֖וֹר
בְּמוֹשְׁבֹתָֽם:
(שמות פרק י פסוק כג)
לֹא־רָאוּ
אִישׁ
אֶת־אָחִיו
וְלֹא־קָמוּ
אִישׁ
מִתַּחְתָּיו
שְׁלֹשֶׁת
יָמִים
וּלְכָל־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
הָיָה
אוֹר
בְּמוֹשְׁבֹתָם:
(שמות פרק י פסוק כג)
לא־ראו
איש
את־אחיו
ולא־קמו
איש
מתחתיו
שלשת
ימים
ולכל־בני
ישראל
היה
אור
במושבתם:
(שמות פרק י פסוק כג)
לא־ראו
איש
את־אחיו
ולא־קמו
איש
מתחתיו
שלשת
ימים
ולכל־בני
ישראל
היה
אור
במושבתם:
(שמות פרק י פסוק כג)
תרגום אונקלוס:
לָא
חֲזוֹ
גְּבַר
יָת
אֲחוּהִי
וְלָא
קָמוּ
אֱנָשׁ
מִתְּחוֹתוֹהִי
תְּלָתָה
יוֹמִין
וּלכָל
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
הֲוָה
נְהוֹרָא
בְּמוֹתְבָנֵיהוֹן
:
רשב"ם:
מתחתיו
-
מביתו
,
לפי
פשוטו;
שלא
ידעו
היכן
ילכו.
היה
אור
במושבותם
-
אפילו
שהוא
יושב
אצל
בית
המצרי.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
לא
ראו
איש
את
אחיו
-
באור
היום;
ויתכן
שראו
בנרות.
ולא
קמו
איש
מתחתיו
-
מביתו
,
לעשות
מלאכה
וללכת
חוץ
מביתו;
וכן
"שבו
איש
תחתיו"
(שמ'
טז
,
כט).
ר' יוסף בכור שור:
היה
אור
במושבותם
-
בארץ
גושן
שהם
יושבין
שם;
אבל
ארץ
מצרים
היתה
חשוכה
לכל
העולם
,
אפילו
לישראל.
ורבותינו
אמרו
(תנ"ב
כו
,
ג)
,
שהיה
אור
לישראל
אפילו
במצרים
,
שהיו
מסתכלין
מה
שבבתי
המצריים;
ובמושבותם
-
בכל
המקום
שבאין
ויושבין
שם
,
ואפילו
במצרים.
רמב"ן:
וטעם
לא
ראו
איש
את
אחיו
ולא
קמו
איש
מתחתיו
-
כי
לא
היה
החשך
הזה
אפיסת
אור
השמש
,
שבא
שמשם
(ע"פ
יר'
טו
,
ט)
והיה
כמו
לילה
,
אבל
היה
"חשך
אפלה"
(לעיל
,
כב)
,
כלומר:
איד
עב
מאד
שירד
מן
השמים
,
כי
על
כן
אמר
"נטה
ידך
על
השמים"
(לעיל
,
כא)
-
להוריד
משם
חשכה
גדולה
נופלת
עליהם
(ע"פ
בר'
טו
,
יב)
,
והיתה
מכבה
כל
נר
,
כאשר
בכל
החפירות
העמוקות
ובכל
מקומות
החשך
העצום
לא
יתקיים
הנר
,
וכן
העוברים
בהרי
חשך
לא
יעמד
להם
שם
הנר
ולא
האש
כלל
,
ועל
כן
לא
ראו
איש
את
אחיו
ולא
קמו
,
ואלמלא
כן
היו
משתמשין
בנרות;
וזהו
שאמר
הכתוב
"שלח
חשך
ויחשך"
(תה'
קה
,
כח)
,
כי
היה
שלוּח
חשך
,
לא
אפיסת
אור
היום
בלבד.
ויתכן
שהיה
עוד
עב
מאד
מורגש
,
שהיה
בו
כמו
ממש
,
כדברי
רבותינו
(שמ"ר
יד
,
א)
,
כאשר
יבא
בים
אוקינוס
,
כעדות
רבי
אברהם.]
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וימש
חשך
-
פירשו
בבראשית
רבה
(?
וראה
שמ"ר
יד
,
א)
,
שנתחדש
עובי
נפלא
באויר
,
עד
שהיה
האדם
יכול
למשש
אותו;
ונכון
הוא.
והנה
לזאת
הסבה
לא
ראו
איש
את
אחיו
ולא
קמו
איש
ממקומו;
אבל
היו
מוכרחים
שיסתמו
נקבי
האף
והפה
,
בדרך
שלא
יכנס
זה
האויר
העב
הקיטורי
,
שחדשוֹ
אז
השם
יתעלה
על
דרך
פלא
,
תוך
גופם
וימיתם;
והנה
הצער
שהגיע
להם
בזאת
המכה
היה
נפלא
מאד.
ולכל
בני
ישראל
היה
אור
במושבותם
-
רוצה
לומר
,
שבמקומות
שהיו
יושבים
היה
אור
,
ולא
היה
נכנס
בו
זה
האיד
העב
הקיטורי;
וזה
תכלית
הפלא
,
כי
המצרי
שהיה
שכן
לישראל
,
היה
החשך
בביתו
,
ובבית
ישראל
היה
האור.