תנ"ך - ויט משה את־ידו על־השמים ויהי חשך־אפלה בכל־ארץ מצרים שלשת ימים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֵּ֥ט מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָד֖וֹ עַל־הַשָּׁמָ֑יִם וַיְהִ֧י חֹֽשֶׁךְ־אֲפֵלָ֛ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים: (שמות פרק י פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת־יָדוֹ עַל־הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ־אֲפֵלָה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים: (שמות פרק י פסוק כב)

טקסט בלבד:

ויט משה את־ידו על־השמים ויהי חשך־אפלה בכל־ארץ מצרים שלשת ימים: (שמות פרק י פסוק כב)

תיקון קוראים:

ויט משה את־ידו על־השמים ויהי חשך־אפלה בכל־ארץ מצרים שלשת ימים: (שמות פרק י פסוק כב)

תרגום אונקלוס:
וַאֲרֵים מֹשֶׁה יָת יְדֵיהּ עַל צֵית שְׁמַיָא וַהֲוָה חֲשׁוֹך קְבַל בְּכָל אַרעָא דְמִצרַיִם תְּלָתָה יוֹמִין :

עין המסורה:
בכל - ארץ מצרים - י"ח (בתורה): ראה שמ' ה , יב.

רש"י:
שלשת ימים - שילוש של ימים , 'טירצינא' בלעז; וכן 'שבעת ימים' בכל מקום: 'שיטיינא' (בלעז) של ימים. ויהי חשך אפלה שלשת ימים - חשך של אופל , ש"לא ראו איש את אחיו" (להלן , כג) אותן שלשת ימים , ועוד "שלשת ימים" אחרים חשך מכופל על זה , ש"לא קמו איש מתחתיו" (שם): יושב אין יכול לעמוד , ועומד אין יכול לישב (ראה תנח' וארא יד). ולמה הביא עליהם חשך? שהיו בישראל באותו הדור פושעים שלא היו רוצים לצאת , ומתו בשלשת ימי אפלה , כדי שלא יראו מצרים במפלתם ויאמרו: אף הם לוקים כמונו. ועוד , שחפשו ישראל וראו את כליהם , וכשיצאו והיו שואלין מהם , והם אומרים: אין בידי , אומר לו: אני ראיתיו בביתך , ובמקום פלוני הוא (ראה תנח' וארא יד; שמ"ר יד , ג).

רשב"ם:
חושך ואפילה - חשך גדול.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
שלשת ימים - אין צריך להזכיר הלילה , אחר שהימים היו כן.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויט. ולא ידעו שהוא שלשת ימים , אלא על פי ישראל שהיה להם האור. והנה בים אוקינוס יבא חשך , עד שלא יוכל אדם להפריש , אם יום ואם לילה; ויעמד זה פעמים חמשה ימים. ואני הייתי שם פעמים רבות.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וימש חשך - פירשו בבראשית רבה (? וראה שמ"ר יד , א) , שנתחדש עובי נפלא באויר , עד שהיה האדם יכול למשש אותו; ונכון הוא. והנה לזאת הסבה לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש ממקומו; אבל היו מוכרחים שיסתמו נקבי האף והפה , בדרך שלא יכנס זה האויר העב הקיטורי , שחדשוֹ אז השם יתעלה על דרך פלא , תוך גופם וימיתם; והנה הצער שהגיע להם בזאת המכה היה נפלא מאד. ולכל בני ישראל היה אור במושבותם - רוצה לומר , שבמקומות שהיו יושבים היה אור , ולא היה נכנס בו זה האיד העב הקיטורי; וזה תכלית הפלא , כי המצרי שהיה שכן לישראל , היה החשך בביתו , ובבית ישראל היה האור.
ריכוז קישורים