תנ"ך - ולכל׀
בני
ישראל
לא
יחרץ־כלב
לשנו
למאיש
ועד־בהמה
למען
תדעון
אשר
יפלה
ה'
בין
מצרים
ובין
ישראל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּלְכֹ֣ל׀
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
לֹ֤א
יֶֽחֱרַץ־כֶּ֙לֶב֙
לְשֹׁנ֔וֹ
לְמֵאִ֖ישׁ
וְעַד־בְּהֵמָ֑ה
לְמַ֙עַן֙
תֵּֽדְע֔וּן
אֲשֶׁר֙
יַפְלֶ֣ה
יְהוָ֔ה
בֵּ֥ין
מִצְרַ֖יִם
וּבֵ֥ין
יִשְׂרָאֵֽל:
(שמות פרק יא פסוק ז)
וּלְכֹל׀
בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
לֹא
יֶחֱרַץ־כֶּלֶב
לְשֹׁנוֹ
לְמֵאִישׁ
וְעַד־בְּהֵמָה
לְמַעַן
תֵּדְעוּן
אֲשֶׁר
יַפְלֶה
יְהוָה
בֵּין
מִצְרַיִם
וּבֵין
יִשְׂרָאֵל:
(שמות פרק יא פסוק ז)
ולכל׀
בני
ישראל
לא
יחרץ־כלב
לשנו
למאיש
ועד־בהמה
למען
תדעון
אשר
יפלה
ה'
בין
מצרים
ובין
ישראל:
(שמות פרק יא פסוק ז)
ולכל׀
בני
ישראל
לא
יחרץ־כלב
לשנו
למאיש
ועד־בהמה
למען
תדעון
אשר
יפלה
יהוה
בין
מצרים
ובין
ישראל:
(שמות פרק יא פסוק ז)
תרגום אונקלוס:
וּלכֹל
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
לָא
יַנזֵיק
כַּלבָּא
בְּלִישָׁנֵיהּ
לְמִבַּח
לְמֵאֱנָשָׁא
וְעַד
בְּעִירָא
בְּדִיל
דְּתִדְּעוּן
דְּיַפרֵישׁ
יְיָ
בֵּין
מִצרָאֵי
וּבֵין
יִשׂרָאֵל
:
עין המסורה:
ולכל
-
ד'
ראשי
פסוקים:
בר'
א
,
ל;
שמ'
יא
,
ז;
דב'
לד
,
יב;
דה"א
כג
,
לא.
ולכל
בני
ישראל
-
ב':
שמ'
י
,
כג;
יא
,
ז.
למאיש
-
ג':
שמ'
יא
,
ז;
ש"ב
ו
,
יט;
דה"ב
טו
,
יג.
תדעון
-
ד':
שמ'
יא
,
ז;
במ'
טז
,
כח;
יהו'
ג
,
י;
איוב
יט
,
כט.
מסורה קטנה:
ולכל
בני
ישראל
-
ב';
יחרץ
-
ל';
למאיש
-
ג';
תדעון
-
ד';
יפלה
-
ל'.
רש"י:
לא
יחרץ
כלב
וגו'
-
אומר
אני
שהוא
לשון
'שנון':
לא
ישנן;
וכן
"לא
חרץ
לבני
ישראל
לאיש
את
לשונו"
(יהו'
י
,
כא)
-
לא
שינן;
"אז
תחרץ"
(ש"ב
ה
,
כד)
-
תשתנן;
"למורג
חרוץ"
(יש'
מא
,
טו)
-
שנון;
"מחשבות
חרוץ"
(מש'
כא
,
ה)
-
אדם
חריף
ושנון;
"ויד
חרוצים
תעשיר"
(מש'
י
,
ד)
-
חריפים
,
סוחרים
שנונים.
אשר
יפלה
-
יבדיל.
רשב"ם:
לא
יחרץ
כלב
-
המלאך
מזיק
ומשחית
בכורי
מצרים
,
אבל
בכורי
ישראל
,
אפילו
קול
ניבוח
של
מזיקי
החיות
לא
יזיק
אותם.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
לא
יחרץ
כלב
-
פירושו
לפי
המקום.
ויש
אומרים
(ראה
השרשים:
'חרץ')
,
שהוא
מגזרת
"אתה
חרצת"
(מ"א
כ
,
מ);
והטעם:
האות
הדומה
לו"ו
,
שיחרץ
בלשונו.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ולכל.
לא
יחרץ
כלב
לשונו
-
שיפחידנו;
כמו
"לא
חרץ
לבני
ישראל
לאיש
את
לשונו"
(יהו'
י
,
כא).
והטעם
,
שיהיה
נובח
או
נושך.
והנה
בארץ
לא
חרץ
כלב
לשונו
ולבהמתם
,
ואף
כי
ישלח
מן
השמים
משחית
להכות
בכוריהם!?
ר' יוסף בכור שור:
לא
יחרץ
כלב
לשונו
-
שום
היזק
לא
יבא
להם
,
ואפילו
הכלב
לא
יחרץ
לשונו
לצעוק
ולנבח
בהם
כדי
להבעיתם;
כמו
"אז
תחרץ
כי
יצא
יי'
לפניך"
(ש"ב
ה
,
כד);
'אסקריאר'
בלעז.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
לא
יחרץ
כלב
לשונו
-
רוצה
לומר
,
שלא
יזיקם
ולא
יפחידם
דבר
,
אפילו
הפחד
החלוש
שיהיה
לאדם
כי
יחרץ
הכלב
לשונו
לו
,
להיות
נובח.