תנ"ך - ויקח
משה
את־עצמות
יוסף
עמו
כי
השבע
השביע
את־בני
ישראל
לאמר
פקד
יפקד
אלהים
אתכם
והעליתם
את־עצמתי
מזה
אתכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּקַּ֥ח
מֹשֶׁ֛ה
אֶת־עַצְמ֥וֹת
יוֹסֵ֖ף
עִמּ֑וֹ
כִּי֩
הַשְׁבֵּ֨עַ
הִשְׁבִּ֜יעַ
אֶת־בְּנֵ֤י
יִשְׂרָאֵל֙
לֵאמֹ֔ר
פָּקֹ֨ד
יִפְקֹ֤ד
אֱלֹהִים֙
אֶתְכֶ֔ם
וְהַעֲלִיתֶ֧ם
אֶת־עַצְמֹתַ֛י
מִזֶּ֖ה
אִתְּכֶֽם:
(שמות פרק יג פסוק יט)
וַיִּקַּח
מֹשֶׁה
אֶת־עַצְמוֹת
יוֹסֵף
עִמּוֹ
כִּי
הַשְׁבֵּעַ
הִשְׁבִּיעַ
אֶת־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
לֵאמֹר
פָּקֹד
יִפְקֹד
אֱלֹהִים
אֶתְכֶם
וְהַעֲלִיתֶם
אֶת־עַצְמֹתַי
מִזֶּה
אִתְּכֶם:
(שמות פרק יג פסוק יט)
ויקח
משה
את־עצמות
יוסף
עמו
כי
השבע
השביע
את־בני
ישראל
לאמר
פקד
יפקד
אלהים
אתכם
והעליתם
את־עצמתי
מזה
אתכם:
(שמות פרק יג פסוק יט)
ויקח
משה
את־עצמות
יוסף
עמו
כי
השבע
השביע
את־בני
ישראל
לאמר
פקד
יפקד
אלהים
אתכם
והעליתם
את־עצמתי
מזה
אתכם:
(שמות פרק יג פסוק יט)
תרגום אונקלוס:
וְאַסֵיק
מֹשֶׁה
יָת
גַּרמֵי
יוֹסֵף
עִמֵיהּ
אֲרֵי
אוֹמָאָה
אוֹמִי
יָת
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
לְמֵימַר
מִדכָר
דְּכִיר
יְיָ
יָתְכוֹן
וְתַסְקוּן
יָת
גַּרמַי
מִכָּא
עִמְכוֹן
:
עין המסורה:
פקד
-
ה'
וחסר:
ראה
שמ'
ג
,
טז.
עצמתי
-
ה'
חסר
(בלישנא):
בר'
נ
,
כה;
שמ'
יג
,
יט;
מ"א
יג
,
לא;
יר'
כ
,
ט;
*איכה
א
,
יג.
רש"י:
השבע
השביע
-
השביעם
שישביעו
לבניהם.
ולמה
לא
השביע
את
בניו
שישאוהו
לארץ
כנען
מיד
,
כמו
שהשביעו
יעקב?
אמר
יוסף:
אני
שליט
הייתי
במצרים
והיה
סִפֵּק
בידי
לעשות
,
אבל
בניי
-
לא
יניחום
מצרים
לעשות;
לכך
השביעם
,
לכשיגאלו
ויצאו
משם
,
שישאוהו
(ראה
מכיל'
בא
פסחא
יח).
והעליתם
את
עצמותי
מזה
אתכם
-
לאחיו
השביע
כן;
למדנו
,
שאף
עצמות
כל
השבטים
העלו
עמהם
לארץ
,
שנאמר:
אתכם
(ראה
שם).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויקח
-
הזכיר
למעלה
"עלו
בני
ישראל"
(פס'
יח)
החיים
בדור
ההוא
,
וגם
העלו
עמם
הנכבד
שהיה
בהם
,
שעל
ידו
ירדו
מצרים;
והוא
השביעם
לפני
מותו
,
שיאמרו
כן
לבניהם
,
ובניהם
לבניהם.
והנה
משה
התעסק
לקיים
השבועה
,
שלא
תבא
אשמה
על
ישראל.
כי
הנה
ראינו
,
שנשיאי
ישראל
נשבעו
לגבעונים
(ראה
יהו'
ט
,
טו)
,
והם
לא
נשבעו
להם
-
רק
על
תנאי
שהם
רחוקים
,
כמו
שאמרו
(ראה
שם
,
ט);
ואחר
שנמצאו
קרובים
,
היה
נכון
שלא
ישמרו
שבועתם
,
ולא
יעברו
הם
וכל
ישראל
על
מצות
"לא
תחיה
כל
נשמה"
(דב'
כ
,
טז);
רק
בעבור
כבוד
השם
,
שלא
יחללוהו.
ואחר
רבים
שנים
העניש
השם
בני
ישראל
בעבור
שהניח
שאול
להמית
את
הגבעונים
(ראה
ש"ב
כא
,
א
ואי')
,
שהם
בנוב
עיר
הכהנים
(ראה
רש"י
שם).
והזכיר
עצמות
-
כי
כל
הבשר
והעור
ירום
תולעים
ויבאש
(ע"פ
שמ'
טז
,
כ)
,
ולא
ישארו
בשנים
מועטות
,
רק
העצמות.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
בצאתם
לקח
משה
את
עצמות
יוסף
עמו
,
לקיים
מה
שנשבעו
בני
ישראל
ליוסף
,
להעלות
עצמותיו
ממצרים
אתם
כאשר
יפקוד
השם
יתעלה
אותם.