תנ"ך - ויסב אלהים ׀ את־העם דרך המדבר ים־סוף וחמשים עלו בני־ישראל מארץ מצרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶת־הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: (שמות פרק יג פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וַיַּסֵּב אֱלֹהִים ׀ אֶת־הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם־סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (שמות פרק יג פסוק יח)

טקסט בלבד:

ויסב אלהים ׀ את־העם דרך המדבר ים־סוף וחמשים עלו בני־ישראל מארץ מצרים: (שמות פרק יג פסוק יח)

תיקון קוראים:

ויסב אלהים ׀ את־העם דרך המדבר ים־סוף וחמשים עלו בני־ישראל מארץ מצרים: (שמות פרק יג פסוק יח)

תרגום אונקלוס:
וְאַסחַר יְיָ יָת עַמָא אוֹרַח מַדבְּרָא לְיַמָא דְסוּף וּמזָרְזִין סְלִיקוּ בְנֵי יִשׂרָאֵל מֵאַרעָא דְמִצְרָיִם :

עין המסורה:
וחמשים - ד' וחסר (בלישנא): שמ' יג , יח; יהו' א , יד; ד , יב; שו' ז , יא.

מסורה קטנה:
וחמשים - ד' וחס'.

רש"י:
ויסב - הסיבן מדרך הפשוטה לדרך העקומה. ים סוף - כמו 'לים סוף'. ו'סוף' הוא לשון אגם שגדלין בו קנים , וכן "ותשם בסוף" (שמ' ב , ג) , וכן "קנה וסוף קמלו" (יש' יט , ו). וחמושים - אין חמושים אלא מזויינים (ראה מכיל' בא פסחא יח); [(תרי"ק:) לפי שהסיבן במדבר , הוא גרם להם שעלו חמושים; שאלו הסיבן דרך ישוב לא היו מחומשים להם כל מה שצריכין , אלא כאדם שעובר ממקום למקום ובדעתו לקנות שם מה שיצטרך; אבל כשהוא פורש למדבר , צריך לזמּן לו כל הצורך. ומקרא זה לא נכתב כי אם לשׂבּר את האוזן , שלא תתמה במלחמת עמלק ובמלחמות סיחון ועוג ומדין , מהיכן היו להם כלי זיין , שהכום ישראל לפי חרב.] וכן הוא אומר "ואתם תעברו חמושים" (יהו' א , יד); וכן תרגם אונקלוס: "ומזרזין" , וכן "וירק את חניכיו" (בר' יד , יד): "וזריז". דבר אחר (מכיל' שם): וחמושים - מחומשים: אחד מחמשה יצאו , וארבעת החלקים מתו בשלשת ימי אפלה.

רשב"ם:
וחמושים - בכלי זיין , שהיו הולכים לירש את ארץ כנען , כמו שכתוב למעלה "ואומר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני" וגו' (שמ' ג , יז); וכן "תעברו חמושים" דיהושוע (יהו' א , יד).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם ויסב - שהוליכם על דרך הסיבוב , והוא הרחוק. ודרך המדבר - מושך עצמו ואחר עמו , כמו "הספר המקנה" (יר' לב , יב); "היין החמה" (יר' כה , טו); וכן הוא: דרך המדבר , מדבר ים סוף. וסוף - שם מקום; ויש אומרים (ראה רש"י) , שנקרא כן בעבור שיש סביביו סוף , כטעם "ותשם בסוף" (שמ' ב , ג). ואחרים אמרו , שהוא מגזרת "סוף דבר" (קה' יב , יג) , כי הוא סוף העולם , והוא ים אוקינוס. וזאת טעות גדולה , כי הוא ים מזרחי כנגד מצרים , וים ספרד גדול ממנו. וחמֻשים - חגורי חומש , מגזרת "ויכהו שם על (בנוסחנו ללא 'על') החומש" (ש"ב ג , כז). ויש אומרים , כי טעמו: הַצלע החמישית. וכן "חלוצים תעברו" (דב' ג , יח) - חגורי חלצים; והעד הנאמן: "ואתם תעברו חמֻשים" (יהו' א , יד). ודרש (ראה מכיל' בשלח ויהי פתיחתא) שעלו אחד מחמש מאות - דְבר יחיד הוא , ועליו מחלוקת , ואיננו קבלה כלל. ודי לנו הצער שאנחנו בו עם חכמי ישמעאל , שהם אומרים: איך יתכן מחמשים וחמשה זכרים , שיולידו במאתים ועשר שנים שש מאות אלף זכרים מבן עשרים? והנה היו כפל הכפל עם הטף והנשים!? ― כי לא חִשבו יעקב ובניו , כי לא הולידו במצרים עוד; כי לא מצאנו יחוש , רק אל היורדים מצרימה; ולא ספרו הבנות ― ותשובתינו , כי הנה יעקב לבדו הוליד בארבעים שנה ושש שנים תשעה וששים בנים ובני בנים , ועל זה המספר יכפלו עד שיהיו כפלי כפלים מהמספר הכתוב. אז השיבו לנו עוד , כי יעקב ובניו לא הולידו נקבות כי אם שתים , וזה היה במעשה נס , ואל תספור כן ליורדי מצרים; ועוד , שיעקב היו לו ארבע נשים , ומי יבאר שכן היו לכל אחד מבני בניו? גם אנחנו השיבונו: תנו לנו שלשה עשר זכרים בין בנים ובני בנים בארבעים ושש שנים , והנה יהיו יותר מן שבע מאות! ובסוף תשעים ושנים יהיו תשעת אלפים ושלש מאות , ובסוף מאה ושלשים ושמונה יהיו יותר ממאת אלף , ובסוף מאה ושמונים ושתים יהיו יותר מאלף אלפים וחמש מאות אלף , ועוד לא הגענו למאתים ועשר שנים! גם יתנו לנו עשרה בארבעים ושש שנים , ויספיקו! ועוד , כי הכתוב אומר על מכת ערוב "ושמתי פדות בין עמי ובין עמך" (שמ' ח , יט) , ואמר בספר תהלות "ישלח בהם ערוב ויאכלם" (תה' עח , מה); והנה במכה שאכלה את מצרים נמלט ישראל , גם מת רוב מקנה מצרים בדבר "וממקנה ישראל לא מת אחד" (שמ' ט , ו); ובמכת בכורים לא מת מישראל אחד; ובמכת חשך כתוב "ולכל בני ישראל היה אור" (שמ' י , כג). והנה במכות שמתו בהם המצריים לא מתו ישראלים , ואף כי במכה שלא מת מצרי ממנה; ואיך מתו כל ישראל בחשך עד שלא נשאר מהם רק חלק מחמש מאות? והנה לא היה לישראל אור במושבותם , רק מחשכי דֶבֶר ואפלות מות , ואחר שלא נשאר כי אם חלק קטון מעם רב , הנה לא היתה גאולה לישראל כי אם רעה חולה , וזה הפך הכתוב! והכלל: דרש הוא , ואין לסמוך עליו; אולי שאֲמָרוֹ בתחלה - היה לו סוד.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויסב - מפעלי הכפל; גם יבא על משקל אחר: "ויָסֶך בדלתים ים" (איוב לח , ח); "ויָגֶל את האבן" (בר' כט , י). ולא תשמע אל דברי האומרים , ששרשו 'נסב'. ומלת דרך המדבר - מושכת אחרת עמה , והוא: דרך המדבר - מדבר ים סוף; וכמוהו "הארון הברית" (יהו' ג , יד): "הארון" - ארון "הברית"; "ועץ הדעת" - דעת "טוב ורע" (בר' ב , ט); וכמוהו רבים. יש אומרים (ראה רש"י) , כי חמושים - מלאים הון , שיש להם כל צרכם; והנה כתוב "וגם צדה לא עשו להם" (שמ' יב , לט)! ומה טעם להזכיר זה עתה? רק פירושו: חגורי חרב חומש למלחמה; כמו "חלוצים תעברו" (דב' ג , יח) , שפירושו: חגורי חלצים; והעד הנאמן: "ואתם תעברו חמושים לפני אחיכם בני ישראל" (ראה יהו' א , יד) , ובמקום אחר קראם "חלוצים" (דב' ג , יח); כי מה טעם להוליך צדה לפני אחיהם? וטעם להזכיר הכתוב וחמושים במקום הזה , כי למעלה כתוב "בראותם מלחמה" (פס' יז); כי ביד רמה יצאו (ראה שמ' יד , ח) , בכלי מלחמה , לא כמו עבדים בורחים.

ר' יוסף בכור שור:
וחמושים עלו בני ישראל - כמו "וחמש את ארץ מצרים" (בר' מא , לד): שהיו עמהם מזונות כדי להספיק אותו דרך רחוק. שהרי ניזונו חודש אחד במזון שעמהם , שלא שאלו מן עד חמשה עשר באייר (ראה שמ' טז , א ואי').

רמב"ן:
וטעם וחמושים עלו בני ישראל - לומר , כי אעפ"י שהסב השם אותם דרך המדבר , היו יראים פן יבאו עליהם פלשתים או הערים הקרובות להם , והיו חלוצים כמו היוצאים למלחמה. ויש אומרים (ראה ראב"ע) , שספר הכתוב שיצאו "ביד רמה" (שמ' יד , ח) , וחשבו להיות גאולים , ולא הלכו כדמות עבדים בורחים.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה , כדי שלא יקל להם לשוב למצרים , הסב השם יתעלה את העם דרך המדבר ים סוף ולא היו הולכים דרך ישרה , אבל היו מקיפים וסובבים המקום ההוא , ולא היו בזה מתקרבים לארץ כנען. ועוד סבב השם יתעלה כדי שלא יתעוררו לשוב למצרים , שכבר העלה אותם חמושים - רוצה לומר , שיצאו עם כל קנייניהם , לא השאירו דבר. ולא הספיק לשם יתעלה זה , אבל סבב עם זה שהשאילום המצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות (ראה שמ' יב , לה - לו). ולזה היו כולם חמושים מכל המצטרך להם , לא היו חסרים דבר; כאִלו התחכם השם יתעלה בכל הסבות שאפשר , שלא יסכימו ישראל לשוב למצרים.
ריכוז קישורים