תנ"ך - ויבאו
בני־ישראל
בתוך
הים
ביבשה
והמים
להם
חומה
מימינם
ומשמאלם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּבֹ֧אוּ
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל
בְּת֥וֹךְ
הַיָּ֖ם
בַּיַּבָּשָׁ֑ה
וְהַמַּ֤יִם
לָהֶם֙
חוֹמָ֔ה
מִֽימִינָ֖ם
וּמִשְּׂמֹאלָֽם:
(שמות פרק יד פסוק כב)
וַיָּבֹאוּ
בְנֵי־יִשְׂרָאֵל
בְּתוֹךְ
הַיָּם
בַּיַּבָּשָׁה
וְהַמַּיִם
לָהֶם
חוֹמָה
מִימִינָם
וּמִשְּׂמֹאלָם:
(שמות פרק יד פסוק כב)
ויבאו
בני־ישראל
בתוך
הים
ביבשה
והמים
להם
חומה
מימינם
ומשמאלם:
(שמות פרק יד פסוק כב)
ויבאו
בני־ישראל
בתוך
הים
ביבשה
והמים
להם
חומה
מימינם
ומשמאלם:
(שמות פרק יד פסוק כב)
תרגום אונקלוס:
וְעָלוּ
בְנֵי
יִשׂרָאֵל
בְּגוֹ
יַמָא
בְּיַבֶּשׁתָּא
וּמַיָא
לְהוֹן
שׁוּרִין
מִיַמִינְהוֹן
וּמִסְמָלְהוֹן
:
עין המסורה:
ומשמאלם
-
ג'
(בלישנא):
שמ'
יד
,
כב
,
כט;
שו'
ז
,
כ.
ומשמאלם
-
ב'
חסר:
שמ'
יד
,
כב
,
כט.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויבאו
-
אל
תחשוב
,
בעבור
שהכתוב
אמר
בתוך
הים
,
כי
הגיעו
עד
חצי
ים
סוף;
רק
אם
נכנסו
אפילו
חצי
פרסה
בתוך
הים
יקָרֵא
'תוך
הים';
כמו
"והאספסוף
אשר
בקרבו"
(במ'
יא
,
ד)
-
ולא
היו
באמצע
המחנה.
וטעם
בתוך
הים
-
המקום
שהיה
ים
בתחלת
הלילה.
והמים
להם
חומה
-
שנקרשו
המים;
וכתוב
"נצבו
כמו
נד
נוזלים"
(שמ'
טו
,
ח).
ואחר
עבור
רוב
ישראל
,
המים
שהיו
חומה
נמסו
,
וזהו
"וישובו
המים
על
מצרים"
(להלן
,
כו);
והם
הבדילו
בין
המצרים
ובין
היבשה
,
על
כן
כתוב
"ומצרים
נסים
לקראתו"
(להלן
,
כז);
כי
היו
חושבים
שיצאו
אל
היבשה
,
וחומות
המים
נמסו
והפסיקו
ביניהם
ובין
היבשה.
והרודפים
-
אין
ספק
שראו
האור
,
איך
היו
ישראל
עוברים.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויולך
יי'
את
הים
ברוח
קדים
עזה
כל
הלילה
-
ראוי
שתדע
כי
השם
יתעלה
,
כשיעשה
המופתים
,
ישתדל
להמציא
להם
הסבות
אשר
בהם
יהיה
בחדושם
יותר
מעט
מהזרות
אצל
הטבע
,
כמו
שזכרנו
במה
שקדם
(בה"פ
בר'
ה
,
לב);
כבר
בארנו
זה
בששי
מ'ספר
מלחמות
יי''.
ולזאת
הסבה
המציא
השם
יתעלה
על
דרך
מופת
רוח
קדים
עזה
,
אשר
היא
מנגבת
ומעתיקה
המים
אל
הצד
המערבי
,
באופן
שחדש
להם
מקום
מגולה
בים;
והיו
מי
הים
מימינו
ומשמאלו
,
כי
המקום
ההוא
היה
יותר
גבוה
,
ולזה
נשלם
לו
ההִגָלות
עם
הִשָאר
המים
מימינו
ומשמאלו.
וזה
הוא
הרצון
במה
שאמר
והמים
להם
חומה
מימינם
ומשמאלם
,
לא
שיהיו
המים
גבוהים
מימין
ומשמאל
ולא
יהיו
נגרים;
שאם
היה
הענין
כן
,
לא
היה
מבוא
לרוח
הקדים
לחדוש
זה
המופת;
אלא
שעם
כל
זה
היו
המים
גבוהים
בצד
המערבי
,
כי
הרוח
העתיקם
שם
והיה
מונע
אותם
תמיד
מהיותם
נגרים
,
ולזה
הוליך
השם
יתעלה
רוח
קדים
עזה
כל
הלילה.
והנה
קרא
המים
חומה
,
ואם
אינם
גבוהים
,
לפי
שהם
היו
מונעים
המצרים
מלבא
עליהם
מימינם
ומשמאלם
,
ולא
היו
יכולים
ללכת
כי
אם
מאחריהם
,
ומאחריהם
היה
הענן
לחומה
ביניהם.