תנ"ך - ה' ׀ ימלך לעלם ועד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

יְהוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד: (שמות פרק טו פסוק יח)

יְהוָה ׀ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: (שמות פרק טו פסוק יח)

ה' ׀ ימלך לעלם ועד: (שמות פרק טו פסוק יח)

יהוה ׀ ימלך לעלם ועד: (שמות פרק טו פסוק יח)

תרגום אונקלוס:

יְיָ מַלכוּתֵיהּ לְעָלְמָא וּלעָלְמֵי עָלְמַיָא :

עין המסורה:

לעלם - י' חסר בתורה: ראה שמ' ג , טו. לעלם - י"ח חסר: ראה שמ' ג , טו. לעלם ועד - ט' (חסר ומלא): *שמ' טו , יח; *מי' ד , ה; תה' ט , ו; מה , יח; קיט , מד; קמה , א , ב , כא; דנ' יב , ג.

מסורה גדולה:

לעולם ועד ט' וסימנהון יי' ימלך כי כל העמים גערת גוים אבדת רשע שמם אזכירה שמך בכל דר ודר ואשמרה תורתך תמיד ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך בכל יום אברכך תהלת יי' והמשכלים.

רש"י:

תביאמו - נתנבא משה שלא יכנס לארץ , לכך לא נאמר 'תביאנו' (ראה מכיל' בשלח שירה י). מכון לשבתך - מקדש של מטה מכוון כנגד כסא של מעלה אשר פעלת. מקדש - הטעם עליו 'זקף גדול' , להפרידו מתיבת השם שלאחריו: המקדש , אשר כוננו ידיך , יי'. חביב בית המקדש , שהעולם נברא ביד אחת , שנאמר: "אף ידי יסדה ארץ" (יש' מח , יג) , ומקדש - בשתי ידים; ואימתי יבנה בשתי ידים? בזמן שיי' ימלך לעלם ועד - הוא לעתיד לבא , כשכל המלוכה שלו (ראה מכיל' שם); ולעולם ועד - לשון 'עולמית' הוא , והו"ו בו יסוד , לפיכך היא (העי"ן) פתוחה; אבל "היודע ועד" (יר' כט , כג) , שהו"ו בו שימוש , קמוצה היא.

רשב"ם:

יי' ימלך - לאחר שתתישבו בארץ ישראל , תתוודע מלכותו של הקדוש ברוך הוא בכל המלכיות.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

יי' ימלוך - אז תֵראה מלכות השם. וטעם לעולם ועד , על דעת חכם ספרדי - לנעלם ולנראה. ואחרים אמרו , שהוא כמו "היודע ועד" (יר' כט , כג) , שפירושו: והעד; והטעם , שהוא מלך והוא עֵד על כל לב שימליכנו. והנכון בעיני , שהוא דרך קצרה , וכן הוא: לעולם וְעַד עולם; ובעבור היות הטעם באות הראשון , כמו "לחם וָיין" (בר' יד , יח) , נפתח הו"ו; ובעבור היותו 'סוף פסוק' , היה העי"ן קמוץ בקמץ קטון. ואם תאמר: אנה מצאנו 'עַד' שאיננו סמוך? הנה הוא "שוכן עד" (יש' נז , טו).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

יי' - כאשר יבנה בית המקדש לשמו , אז תראה מלכותו בארץ. ומלת לעולם ועד - דרך קצרה , כי הוא 'לעולם ועד עולם'. ואל תתמה בעבור מלת עד שאינה סמוכה , כי הנה כתוב "שוכן עד וקדוש שמו" (יש' נז , טו). ומשפט לשון הקדש , בהיות התנועה באות הבא אחר ו"ו , יפתחוהו; כמו "שור וכשב וָעז" (וי' ז , כג); ובעבור זה נפתח וָעד. והם אמרו "ואֹכַל מכל" (בר' כז , לג) , ובסוף פסוק "הנחש השיאני ואוכֵל" (בר' ג , יג); על כן אמרו לעולם ועֶד.

ר' יוסף בכור שור:

יי' ימלוך לעולם ועד - ואתה תהיה עלינו מלך לעולם ועד , שלא יהיה לנו עוד מלך אחר , ואל תתנינו ביד אומה אחרת.

רמב"ן:

יי' ימלוך לעולם ועד - יאמר , כי הֶרְאָה עתה כי הוא מלך ולו שלטון על הכל , שהושיע את עבדיו ואבד את מורדיו; כן יהיה רצון מלפניו לעשות בכל הדורות לעולם , "לא יגרע מצדיק עינו" (בנוסחנו: עיניו; איוב לו , ז) , ולא יעלימהו מן הרשעים המריעים. ובאו כזה פסוקים רבים , כגון "ימלוך יי' לעולם אלהיך ציון לדור ודור" (תה' קמו , י); "יהי שם יי' מבורך מעתה ועד עולם" (תה' קיג , ב); "והיה יי' למלך על כל הארץ" (זכ' יד , ט). ואנקלוס נתירא ממנו , בעבור כי המלכות באמת הלא לאלהים הוא לעולמי עד , ולפיכך עשאו לשון הווה: "יי' מלכותיה... לעולם ולעלמי עלמיא" , כדרך "מלכותך מלכות כל עולמים" (תה' קמה , יג). ולא הבינותי דעתו בזה , שהרי כתוב "יהי כבוד יי' לעולם" (תה' קד , לא); "וְימלא כבודו את כל הארץ" (תה' עב , יט) - יתגדל ויתקדש; "יאמן ויגדל שמך" (ראה דה"א יז , כד). ויתכן שטעמם - כסוד הברכות.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

הנה השם יתעלה , יתפרסם מענינו לאנשים לעולם ועד , שהוא שליט על הנמצאות ומולך עליהם לעשות מהם כחפצו; וזה , שכבר הגיע מתכלית גבורתו שסבב להביא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים והשיב עליהם מי הים , בעת שהיו בני ישראל הולכים ביבשה בתוך הים.