תנ"ך - כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב ה' עלהם את־מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם: פ (שמות פרק טו פסוק יט)

כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם אֶת־מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם: פ (שמות פרק טו פסוק יט)

כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב ה' עלהם את־מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים: פ (שמות פרק טו פסוק יט)

כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את־מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים: פ (שמות פרק טו פסוק יט)

תרגום אונקלוס:

אֲרֵי עָלוּ סוּסָוָת פַּרעֹה בִּרתִכּוֹהִי וּבפָרָשׁוֹהִי בְּיַמָא וַאֲתֵיב יְיָ עֲלֵיהוֹן יָת מֵי יַמָא וּבנֵי יִשׂרָאֵל הַלִיכוּ בְיַבֶּשׁתָּא בְּגוֹ יַמָא :

עין המסורה:

כי - י' ראשי פסוקים בטעמא בתורה (מונח לפני גרשיים או תלישא קטנה): שמ' טו , יט; כג , ד; ל , יב; במ' לד , יד; *דב' ג , יא; ד , לב; יב , יד; יז , ח; כד , יט; כו , יב. וישב - כ"ה בסגול: ראה שמ' ד , ז. עלהם - י"ג חסר: ראה שמ' ה , יד. ובני ישראל - ה"י (באמצע פסוק) וכל ראשי פסוקים דכותהון: ראה שמ' יד , ח.

מסורה קטנה:

עלהם - י"ג חס'; ובני ישראל - ה"י וכל ראש' פס' דכות'.

רש"י:

כי בא סוס פרעה - כאשר בא סוס פרעה וגו'.

רשב"ם:

כי בא סוס פרעה וגו' וניערו בים , וישראל כבר הלכו ביבשה בתוך הים , אז "ותקח מרים הנביאה" וגו' (להלן , כ). וכמוה: "כאשר ציוה יי' את משה ויניחהו אהרן לפני העדות למשמרת" (שמ' טז , לד) , וכן בירמיה "כי בא ירמיה אל בית הבור ואל החנויות וישב שם ירמיה ימים רבים. וישלח המלך צדקיהו ויקחהו" (ראה יר' לז , טז - יז).

ראב"ע פירוש א - הקצר:

כי בא - גם זה הפסוק מהשירה; והטעם , שזה השם תאות לו המלוכה , שעשה פלא בתוך פלא , והשיב מי הים על מצרים; גם ישראל היו אז הולכים בתוך הים ביבשה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

כי בא סוס פרעה - לפי דעתי , כי גם זה הפסוק מהשירה , להזכיר הפלא שהיה בתוך פלא , כאשר פרשתי (שמ' יד , כט). ומלת עליהם - שבה אל סוס פרעה ברכבו ובפרשיו , גם פרעה עמהם; כי כן כתוב: "אמר אויב" (לעיל , ט) , שהוא פרעה , ואחריו: "תבלעמו ארץ" (לעיל , יב); וכתוב מפורש: "וניער פרעה וחילו בים סוף" (תה' קלו , טו).

ר' יוסף בכור שור:

כי בא סוס פרעה - כשבא סוס פרעה , וגם כשהשיב הקדוש ברוך הוא עליהם מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה , אז ותקח מרים. אחות אהרון - דרך הפסוק כשמזכיר אשה , מזכיר אחיה הגדול , כמו "בשמת... אחות נביות" (בר' לו , ג); "אלישבע... אחות נחשון" (שמ' ו , כג).

רמב"ן:

כי בא סוס פרעה - אמר רבי אברהם , שגם זה מן השירה , כי היו משוררים ואומרים: כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים , וישב יי' עליהם את מי הים , בעוד בני ישראל הולכים ביבשה בתוך הים; והוא נס בתוך נס. ואיננו כלשון השירה והנבואות! אבל פירושו: "אז ישיר משה" (לעיל , א) , כי בא סוס פרעה בים ביום ההוא מיד , לא מיום המחרת או אחרי כן. או טעמו: אז , כאשר בא סוס פרעה בים והשיב השם עליהם מי הים , בעוד בני ישראל הולכים ביבשה בתוכו; להגיד כי בלכתם בתוכו ביבשה אמרו השירה. ואמר עוד (להלן , כ) , כי אז לקחה מרים הנביאה את התף וענתה להם הפסוק הראשון של השירה , שתענינה כן אחרי משה וישראל.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

הנה השם יתעלה , יתפרסם מענינו לאנשים לעולם ועד , שהוא שליט על הנמצאות ומולך עליהם לעשות מהם כחפצו; וזה , שכבר הגיע מתכלית גבורתו שסבב להביא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים והשיב עליהם מי הים , בעת שהיו בני ישראל הולכים ביבשה בתוך הים.