תנ"ך - שמעתי
את־תלונת
בני
ישראל
דבר
אלהם
לאמר
בין
הערבים
תאכלו
בשר
ובבקר
תשבעו־לחם
וידעתם
כי
אני
ה'
אלהיכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שָׁמַ֗עְתִּי
אֶת־תְּלוּנֹּת֘
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵל֒
דַּבֵּ֨ר
אֲלֵהֶ֜ם
לֵאמֹ֗ר
בֵּ֤ין
הָעַרְבַּ֙יִם֙
תֹּאכְל֣וּ
בָשָׂ֔ר
וּבַבֹּ֖קֶר
תִּשְׂבְּעוּ־לָ֑חֶם
וִידַעְתֶּ֕ם
כִּ֛י
אֲנִ֥י
יְהוָ֖ה
אֱלֹהֵיכֶֽם:
(שמות פרק טז פסוק יב)
שָׁמַעְתִּי
אֶת־תְּלוּנֹּת
בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
דַּבֵּר
אֲלֵהֶם
לֵאמֹר
בֵּין
הָעַרְבַּיִם
תֹּאכְלוּ
בָשָׂר
וּבַבֹּקֶר
תִּשְׂבְּעוּ־לָחֶם
וִידַעְתֶּם
כִּי
אֲנִי
יְהוָה
אֱלֹהֵיכֶם:
(שמות פרק טז פסוק יב)
שמעתי
את־תלונת
בני
ישראל
דבר
אלהם
לאמר
בין
הערבים
תאכלו
בשר
ובבקר
תשבעו־לחם
וידעתם
כי
אני
ה'
אלהיכם:
(שמות פרק טז פסוק יב)
שמעתי
את־תלונת
בני
ישראל
דבר
אלהם
לאמר
בין
הערבים
תאכלו
בשר
ובבקר
תשבעו־לחם
וידעתם
כי
אני
יהוה
אלהיכם:
(שמות פרק טז פסוק יב)
תרגום אונקלוס:
שְׁמִיעַ
קֳדָמַי
תֻּרעֲמָת
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
מַלֵיל
עִמְהוֹן
לְמֵימַר
בֵּין
שִׁמשַׁיָא
תֵּיכְלוּן
בִּסרָא
וּבצַפרָא
תִּסבְּעוּן
לַחמָא
וְתִדְּעוּן
אֲרֵי
אֲנָא
יְיָ
אֱלָהֲכוֹן
:
עין המסורה:
ובבקר
-
ו':
שמ'
טז
,
יב
,
יג;
יש'
יז
,
יא;
תה'
פח
,
יד;
אס'
ב
,
יד;
ה
,
יד.
כי
אני
יי'
אלהיכם
-
י':
ראה
שמ'
ו
,
ז.
רשב"ם:
וידעתם
כי
אני
יי'
אלהיכם
-
אשר
הוצאתי
אתכם
מארץ
מצרים
(ע"פ
וי'
יט
,
לו
ועוד).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
כאשר
ראו
הכבוד
,
אמר
משה
בציווי
השם:
שמעתי
את
תלונותיכם
,
יאמר
השם;
ובערב
תאכלו
בשר
ובבקר
תשבעו
לחם.
אז
האמינו
העם
,
בעבור
שראו
הכבוד.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
שמעתי.
מלת
תלונת
-
זרה
,
לדגשות
הנו"ן.
וזאת
הנבואה
שנויה
,
כי
כבר
הזכירה
משה:
"בתת
יי'
לכם
בערב
בשר
לאכול
(לעיל
,
ח);
רק
נשנית
בעבור
ישראל
,
שיראו
הכבוד.
ומלת
בין
הערבים
-
כמו
"בערב"
(שם);
כאשר
פרשתי
(שמ'
יב
,
ו).
ומזה
הפסוק
התברר
פירוש
"ובקר
וראיתם
את
כבוד
יי'"
(לעיל
,
ז)
,
כי
הנה
כתוב:
בין
הערבים
תאכלו
בשר
ובבקר
תשבעו
לחם.
רמב"ן:
שמעתי
את
תלונות
בני
ישראל
דבר
אליהם
לאמר
בין
הערבים
-
זה
הדבור
כבר
אמרו
משה
לישראל
(לעיל
,
ח)
,
אבל
נשנה
בעבור
שיאמר:
שמעתי
את
תלונות
בני
ישראל;
כי
מתחלה
אמר
"הנני
ממטיר
לכם"
(לעיל
,
ד)
,
כעושה
עמהם
חסד
ברצונו
או
לזכותם
,
ועתה
הגיד
כי
נחשב
להם
לעון
,
ובעבור
התלונה
יעשה
עמהם
כן:
כדי
שתדעו
כי
אני
יי'
אלהיכם
,
כי
עד
עתה
אינכם
מאמינים
ביי'
אלהיכם
,
על
כן
אתם
מתלוננים
על
נביאיו.
ויתכן
שמתחלה
לא
הבטיחם
להיות
להם
המן
כל
ימי
המדבר
,
והיו
חושבים
אולי
יהיה
ליום
אחד
או
לשנים
בהיותם
במקום
ההוא
,
ובנסעם
משם
יבאו
אל
מקום
לחם;
ועתה
אמר
להם
,
כי
בין
הערבים
יאכלו
בשר
תמיד
,
ובכל
בקר
ישבעו
לחם
כל
ימי
המדבר.
וכן
דעת
רבותינו
(ראה
ערכין
טו
,
ב)
,
שהיה
השלו
עמהם
מן
היום
ההוא
והלאה
כמו
המן;
וכן
נראה
,
כי
על
שני
הדברים
נתלוננו
,
ובשניהם
שמע
את
תלונתם
"ותאותם
יביא
להם"
(תה'
עח
,
כט)
,
כי
מה
יתן
להם
ומה
יוסיף
להם
(ע"פ
תה'
קכ
,
ג)
בשר
ליום
אחד
או
לשנים?
והפרשה
שתפרש
ותאריך
בענין
המן
-
בעבור
כי
כל
מעשיו
נפלאים;
ותקצר
בשלו
,
"ויהי
בערב
ותעל
השלו"
(להלן
,
יג)
,
כי
הוא
בנוהג
שבעולם.
וענין
השלו
השני
בקברות
התאוה
(במ'
יא
,
לא)
-
כי
לא
בא
להם
ממנו
עתה
לשובע
,
כאשר
יאמר
כאן
תמיד
"בשר
לאכול
ולחם...
לשבוע"
(לעיל
,
ח).
ויתכן
שהיו
גדוליהם
לוקטים
אותו
,
או
שהיה
מזדמן
לחסידים
שבהם
,
וצעיריהם
היו
תאבים
לו
ורעבים
ממנו;
כי
לא
יספר
בשלו
'וילקטו
המרבה
והממעיט'
כאשר
אמר
במן
(להלן
,
יז)
,
ולכך
אמר
שם
"והאספסוף
אשר
בקרבו
התאוו
תאוה"
(במ'
יא
,
ד)
,
ואמר
"וישובו
ויבכו
גם
בני
ישראל"
(שם)
,
שהיו
גם
מהם
בוכים
לו
-
ולא
כלם
-
ואז
נתן
להם
ממנו
לרוב
מאד
,
כאשר
אמר
"הממעיט
אסף
עשרה
חמרים"
(שם
,
לב)
,
ואכלו
חדש
ימים
בשפע
ההוא
(ראה
שם
,
כ)
,
ושב
לענינו
הראשון.
ועל
דרך
הפשט
היו
כל
מעשי
השלו
לעתים
,
והמן
,
שהיה
חַיָּתָם
,
היה
להם
תמיד
,
כי
עקר
תלונתם
עליו:
"כי
הוצאתם
אותנו
אל
המדבר
הזה
להמית
את
כל
הקהל
הזה
ברעב"
(לעיל
,
ג).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
בין
הערבים
תאכלו
בשר
-
רוצה
לומר:
בזמן
אשר
בין
שני
הערבים;
והרצון
בזה
,
שקודם
שיסור
היום
לגמרי
,
יאכלו
בשר.